"בין האזרח לסכנה"

איך מכבים שריפה? סיור מצולם על כבאית ברחובות ביתר

הילדים שגורמים להצתות מסכנות חיים, המתנדבים החרדים שעושים הסברה והטרקטור שמיהר לעקוף את הכבאית • וגם: איך נהיים כבאים? • סיור שטח מרתק על כבאית ברחובות ביתר עילית (מגזין כיכר)

ארי טננבוים | כיכר השבת | כ"ד בסיון | 23.06.22
עם כיוון השעון: ליפשיץ בהסבר על הציוד בכבאית, הסיור ברחובות ביתר - מהכבאית, המנוף שמגיע לגובה 8 קומות, כותב השורות בסיור ובאמצע - לוחם אש בכיבוי שריפה(צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)

יום שלישי, שעות הבוקר, ביתר עילית:

קול הסירנות נשמע ברמה. הכבאיות דהרו במהירות למקום השריפה. אש התלקחה בבית הכנסת מכונבקא ברחוב קדושת לוי.

הלוחמים פרקו את הציוד ונכנסו לתוך המבנה. דקות ספורות לפני שהאש כילתה הכל – הצליחו הכבאים לשלוף את ספרי התורה מארון הקודש ולהציל אותם מהאש הבוערת. המקום נשרף כליל.

המאורע הזה, הוא לא הראשון ולא האחרון בתקופה אחרונה. יותר מדי פעמים אני שומע בעיר בה אני מתגורר את קולות הסירנה של לוחמי האש ברקע.

החלטתי לצאת ולראות מקרוב איך משתלטים לוחמי האש על שריפות והאם הם ערוכים לכל תרחיש.

למחרת, בשעת בוקר מוקדמת, אני מחנה את רכבי בסמיכות לעמדת כיבוי האש החולשת על אזור ביתר והסביבה, ולוחץ יד למפקד צוות בתחנה אזורית יהודה ודובר מחוז יו"ש יהונדב ליפשיץ.

סביבי, לוחמי האש בודקים את הציוד. מוציאים הכל, בודקים שהציוד תקין ולאחר הבדיקה מסמנים וי בטאבלט שלהם. הם יפתחו את הזרנוקים, יעמידו את הסולם המתנשא לגובה 42 מטרים ויבדקו כי החליפות המיוחדות שלהם נגד אש, תקינות.

"הגעת בדיוק בזמן של החלפת משמרות", מספר לי ליפשיץ. "בתחילת כל משמרת אנחנו בודקים את הציוד".

כמה זמן אורכת משמרת?

"עשרים וארבע שעות ולאחריה ארבעים ושמונה שעות בבית".

ליפשיץ מכין לי קפה מהביל ואנחנו יוצאים לשוחח עם תמיר ארז, מפקד תחנה אזורית יהודה מחוז יו"ש.

החוקר הקוסם

"אנחנו נותנים מענה מכביש המנהרות ועד מחסום מיתר, כולל כל מזרח גוש עציון", מספר המפקד, "תחנה אזורית בנימין אחראית על מעלה אדומים, בנימינה וגם השומרון כמו אריאל, הר ברכה ועד צפון השומרון שמגיע עד וואדי ערה. התחנה כאן נותנת מענה לכל השריפות והחילוצים באזור.

בשיחה עם המפקד תמיר ארז.  (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
בשיחה עם המפקד תמיר ארז. (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה

"חשוב שתדגיש בכתבה שזה שילדים גורמים להצתות זהו דבר חמור ביותר ועלול להוביל לאסון. קח לדוגמא את הסיטואציה הבאה: אם אנחנו מטפלים באירוע אחד בקצה אחד של ביתר ואירוע שני בכניסה לעיר, אם ילד גורם להצתה שיוצאת משליטה ליד דרך הרמ"ז (באמצע העיר. א"ט) – ייקח זמן עד שנגיע למקום ומדובר בזמן יקר".

"על ההורים לשים לב מה עושים ילדיהם", אומר ארז, "לא ייתכן שילדים יעשו ככל העולה על רוחם ויגרמו לסכנת חיים. אני יודע שמדובר רק בקומץ ורוב רובם של ההורים שומרים על הילדים ודואגים להרחיק מהם אש, אבל חובה עלינו לדאוג שגם אותו קומץ קטן יחדל מלסכן חיים.

"על ההורים והילדים לדעת כי על הצתה מקבלים עונש חמור מאוד. לא פעם הורים צריכים להופיע בבית משפט ולשלם קנסות גבוהים על הנזקים שהילד שלהם עשה. זהו סיפור לא נעים מכל הכיוונים".

ארז מוסיף ומספר כי "לא פעם אנחנו נתקלים בזריקות אבנים וילדים שמפריעים לנו בעבודה, אנחנו כאן בשביל להציל חיים ולמנוע סכנה. קח לדוגמה את השריפה בבית הכנסת שהייתה אתמול, בחירוף נפש הכבאים נכנסו להציל את ספרי התורה רגע לפני שהאש אחזה בהם. בסוף אנחנו כאן בשביל לשמור על כולם. כואב שיש ילדים שלא מודעים לנזקים שהם עושים ורק בגלל סקרנות הם יוצרים סכנות".

אפרופו השריפה בבית הכנסת, מה קרה שם שהכל תוך רגע התלקח?

"הנושא נמצא תחת חקירה כך שאני לא יודע להגיד לך בדיוק מה היה שם, אך יש חשש להצתה", אומר ארז.

ליפשיץ מתערב ומספר: "יש לנו במחוז חוקר שריפות ידוע בשם שמעון אלמקייס שהגיע פעם לדירה וראה ספה שנשרפה. תוך פחות משתי דקות הוא אמר לי 'זה הצתה'. אמרתי לו איך אתה יודע, אתה כאן בקושי שתי דקות וכבר קובע עובדות. הוא הוכיח לי ברגע, מדוע הוא צודק. סביב הספה לא היה שקע או כל חפץ חשמלי שאמור לגרום להתלקחות. מול הספה היה את העמדה של הדלקת נרות שבת. לא היו שם גפרורים. ובאיז משפחה אין גפרורים בעמדה של הדלקת הנרות?!", שואל אותי ליפשיץ רטורית ומיד ממשיך, "סימן שהגפרורים 'נאכלו' בתוך הספה. החוקר יצא לדבר עם אחד הילדים במשפחה והוא הודה ברגע שהוא שיחק עם הגפרורים וכך נוצרה ההצתה".

"צריך לשים לב ולהיזהר עם הגפרורים. לא לשים אותם במקום שהילדים הקטנים יכולים להגיע עליהם", חותם ליפשיץ.

בשיתוף פעולה מלא

לכבאות והצלה מחוז ביתר יש יחידת מתנדבים שמביאים תועלת רבה לארגון ובעת הצורך הם מגיבים בעצמם לקריאות ופועלים לכיבוי שריפות. מדובר באנשי העיר, מתוכם רבים מאנ"ש, שמתנדבים בארגון. הם עברו קורסים רשמיים ויש להם סמכויות של כבאים לכל דבר ועניין.

בתקופה הזאת של לפני בין הזמנים עוסקים ביחידה להביא לתחנה כיתות לימוד וקייטנות שיראו איך נראה הכבאית מבפנים ועל הדרך מלמדים אותם את כל הנושאים של זהירות ובטיחות.

"יחד עם המתנדבים אנחנו עושים דברים יפים מאוד על מנת ללמד את הילדים על בטיחות", מספר ליפשיץ, "בגלל שחלק מהמתנדבים הם חרדים עם כיפה שחורה כמו שהילדים רגילים לראות, הם באים אליהם לכיתות, מחלקים פלאיירים המותאמים למגזר ומלמדים אותם את הוראות הבטיחות. אחר כך כשהילד מגיע הביתה, הוא מספר ש'הכבאי אמר' וכך אנחנו פועלים לעורר את המודעות לכל העניינים שיש בהם סכנה".

"חשוב שידעו", מוסיף ליפשיץ, "היה כאן מוסד ענק שרצה לפתוח את המבנה הגדול שלו ובא לקבל אישורים. הלכנו איתם יד ביד כדי לדאוג להם לאישורים. הם לא האמינו לנו, כמו שהם לא מאמינים להרבה 'מערכות ממשלתיות', הם חשבו שאנחנו נערים עליהם קשיים ולא ניתן להם לפתוח את המקום, אבל זה ממש לא כך. אנחנו פועלים עם כולם בשילוב ידיים כדי להביא להם אישור בטיחות במינימום זמן האפשרי".

עם אש בעיניים

אנחנו יוצאים לסייר בין הכבאיות השונות. ליפשיץ מסביר לי בסבלנות על כל כבאית וכבאית ונותן לי להתנסות בציוד.

כבאית סער הינה כבאית שנותנת את המענה הראשוני לכל שריפה. בכבאית 4 קוב מים עם שילוב של קצף. בתמונה: מכשירים לניסור לכודים מכלי רכב (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
כבאית סער הינה כבאית שנותנת את המענה הראשוני לכל שריפה. בכבאית 4 קוב מים עם שילוב של קצף; בתמונה: מכשירים לניסור לכודים מכלי רכב (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה
20 מטר לצינור מים. ניתן למלא מים עמדות מים הפזורות ברחובות ברחבי הערים. הכבאית תמיד תהיה מלאה, מוכנה לכל תרחיש (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
20 מטר לצינור מים. ניתן למלא מים מעמדות המים הפזורות ברחובות ברחבי הערים. הכבאית תמיד תהיה מלאה, מוכנה לכל תרחיש (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה
''האסון שלנו זה שאיפת עשן''. מאורר עוצמתי לפיזור עשן. מעליו: מסיכות חמצן בעת כניסה לאש (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
"האסון שלנו זה שאיפת עשן". מאוורר עוצמתי לפיזור עשן, מעליו: מסיכות חמצן בעת כניסה לאש (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה
מנוף המתנשא לגובה 40 מטרים. כשמונה קומות. ניתן להניח בשלל זוויות כדי לתפוס עוד גובה. ''פחד גבהים נוראי למעלה'', מציין ליפשיץ (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
מנוף המתנשא לגובה 40 מטרים, כשמונה קומות. ניתן להניח אותו בשלל זוויות כדי לתפוס עוד גובה. "פחד גבהים נוראי למעלה", מציין ליפשיץ (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה

אני רואה אותך מסביר לי בהתלהבות רבה על כל הציוד, זה לא קשה לעבוד ככה כל כך הרבה שעות?

"זה לא פשוט", מסכים ליפשיץ, "צריך לאהוב את העבודה. מי שלא אוהב אותה, לא ישרוד בה. בוא נגיד שאת האש היחידה שאנחנו לא מכבים כאן – זה האש בעיניים".

"כדי להיות כבאי", משתף אותי ליפשיץ, "עליך לעבור קורס בן חצי שנה מיום ראשון ועד יום חמישי כאשר במהלך השבוע אתה רק בקורס ולא רואה את הבית. במהלך הקורס אתה לומד על חומרים מסוכנים, עושה תרגילי כושר כדי לעמוד בדרישות ומתמקצע בכל מה שקשור בחילוץ, הצלה ושריפות כמובן".

שישים שניות מהרגע שהפעמון מצלצל ועד שאנחנו על הכבאית עם הציוד המלא עלינו. ליפשיץ עם הציוד האישי שלו (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
שישים שניות מהרגע שהפעמון מצלצל ועד שאנחנו על הכבאית עם הציוד המלא עלינו. ליפשיץ עם הציוד האישי שלו (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה
כותב השורות מתנסה בזרנוקים. ניתן לשנות עוצמה לפי הצורך (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
כותב השורות מתנסה בזרנוקים. ניתן לשנות עוצמה לפי הצורך (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)
הגדלה
כבאית אשד. 12 קוב מים ועוד קוב קצף. כבאית לתגובה ראשונית של שריפה (צילום: דוברות כב''ה)
כבאית אשד, ובה 12 קוב מים ועוד קוב קצף. כבאית לתגובה ראשונית של שריפה (צילום: דוברות כב"ה)
כותב השורות עם ''הלבושים''. חם וכבד. (צילום: דובר כב''ה מחוז יו''ש)
כותב השורות עם "הלבושים". חם וכבד. (צילום: דובר כב"ה מחוז יו"ש)

יורדים לשטח

אחרי שלמדתי הכל על הכבאית אני מרגיש מוכן לצאת לסיור ברחבי העיר.

ליפשיץ פותח במשל"ט (מרכז שליטה של כב"ה) אירוע סיור ברחבי העיר ויחד עם אליסף, אנחנו יוצאים עם הכבאית שעליה הסולם, לסיבוב ברחבי העיר ביתר, לראות שהשגרה הברוכה נשמרת.

במהלך הנסיעה אני שואל את ליפשיץ האם כשהם יוצאים לקריאות ביללת סירנה נהגים זזים הצידה על מנת לתת להם לעבור.

ליפשיץ מחמיץ פנים. "לצערי לא", הוא עונה, "לאנשים חשוב להספיק לעקוף אותי רגע לפני שאני נכנס לצומת. אם אנחנו לפני כיכר, הנהגים שבאים מהצד השני ינסו 'לחטוף' את הכיכר ולהיכנס אליו לפני הכבאית".

ו'תוך כדי דיבור', בעודנו מדברים על הנושא הזה, טרקטור (!) ענק עם כף קדמית לחפירה קולט אותנו מגיעים מהצד השני ותוך כדי שאנחנו כבר מסתובבים בכיכר הוא נכנס כדי להספיק לעקוף אותנו...

''העיקר להספיק לעקוף''. טרקטור עוקף אותנו בצורה מסוכנת (צילום עצמי)
"העיקר להספיק לעקוף". טרקטור עוקף אותנו בצורה מסוכנת (צילום: כיכר השבת)

חוץ מאותם ילדים שזורקים אבנים, איך אנשים מקבלים אתכם?

"עושים לנו שלום, אומרים תודה. בזמן השריפות הגדלות שהיו בסביבת צור הדסה בשנה שעברה, עשיתי קניות במרכז המסחרי ואנשים נגשו אלי ואמרו 'תודה לכם שאתם שומרים עלינו'. זה נחמד שמעריכים", אומר ליפשיץ.

אבל כשאתם בדרך לאירוע לא זזים?

"לצערי אנחנו עדים למקרים רבים בעיר של נהיגה לא נאותה. שבוע שעבר עשית על זה כתבה", ליפשיץ מגלה בקיאות במעקב אחרי הכתבות ב'כיכר השבת', "אנשים כאן נוהגים איך שהם רוצים וזה מתבטא בכך שלפעמים זה גם מונע מאיתנו להגיע במהירות לאירוע כי מישהו החנה את הרכב באמצע הנתיב והוא 'רק' נכנס לקנות רגע פיצוחים".

בעודנו מסיירים, ילדים ומבוגרים כאחד נעצרים כדי להסתכל בכלי הרכב הגדול. אטרקציה במלוא מובן המילה.

בסיור ברחבי העיר. ''לפעמים מנופפים לנו לשלום'' (צילום עצמי)
בסיור ברחבי העיר. "לפעמים מנופפים לנו לשלום" (צילום עצמי)
הגדלה
''רכב שחונה על הכביש מעכב אותנו להגיע לאירוע'' (צילום עצמי)
"רכב שחונה על הכביש מעכב אותנו להגיע לאירוע". הסיור ברחובות ביתר (צילום עצמי)

"הרבה פעמים בעת כיבוי שריפות ילדים מתקבצים ולעיתים קצת מפריעים", מספר אליסף, "אנחנו דואגים 'לרתום' אותם אלינו. לילד אחד נגיד לשמור שלא יתקרבו יותר מדי ולילד אחר ניתן להחזיק את צינור המים שיכבה בעצמו את השריפה.

"כשבאים ביחס כזה של 'ימין מקרבת' אנחנו יודעים שככה אנחנו מונעים את המקרה הבא. ילד שתצעק עליו על זה שהוא מפריע לכיבוי השריפה, סיכוי גדול שתצטרך להגיע לאותה נקודה לכבות שוב פעם הצתה. אבל אם מדברים איתם יפה – הם מבינים אותך, ולהבא, כך אנחנו תמיד מקווים, הם יחדלו מהצתות מסוכנות".

אנחנו ממשיכים בסיור ומגיעים לרחוב בו במקום חניות פרטיות שתוכננו מראש - נבנו יחידות דיור.

"על יחידות דיור אין לנו שום שליטה", אומר ליפשיץ כשאני מבקש שייתן מילה על התופעה. "מדובר במקום מסוכן שאין לנו אליו בכלל גישה. הגענו פעם ליחידת דיור שהיתה בה שריפה וניתקנו את החשמל על מנת להתחיל לעבוד ולמנוע פיצוץ של החשמל. אני מציץ לבית ורואה שהאור בסלון דולק. אני לא מבין איך זה יכול להיות, הרי ניתקתי הכל לפני רגע. אחרי בדיקה מעמיקה גיליתי שהאור בסלון מחובר לאור בחדר מדרגות. איזה חשמלאי 'חאפר' סידר את זה. מדובר בסכנת נפשות ממש".

"מעניין לעניין", ממשיך ליפשיץ, "בימים אלו אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא של העירייה להתקין גלאי עשן בבתים. מדובר בפעולה מצילת חיים שיכולה למנוע סכנות רבות. כחלק מהפעילות המשותפת, אנחנו מתקינים בחינם גלאי עשן לאזרחים וותיקים".

ליפשיץ בהסברה על גלאי עשן (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)
ליפשיץ בהסברה על גלאי עשן (צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש)

אנחנו חוזרים לתחנה. אני מודה לליפשיץ על הסיור המרתק ורגע לפני שאנחנו נפרדים לשלום חשוב לו להדגיש: "לכל אחד מאתנו יש אחריות אישית. בין אם זה לקום לתפילה ובין אם זה ללמוד עוד דף גמרא. עלינו לקחת גם אחריות אישית לשמור על הסביבה ולדאוג שהילדים לא ישחקו באש".

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר