פטיפון
בשעה שיש לנו שירים בכל מקום ובכל זמן שנרצה, פעם, כדי לשמוע שירים היית צריך פטיפון ענק וגם דיסק גדול על מנת לשמוע שיר ולקוות שלא ייתקע באמצע ויישמע באיכות סבירה.
קלטת
רוצים להקליט משהו? מדליקים את הפלאפון על "הקלט", ומקליטים. מה עשו פעם? או.. פעם היו צריכים קלטת מיוחדת וקסטה עם סלילים, ללחוץ 'פליי' ולהקליט. וכשנגמר הסליל – נגמרה ההקלטה.
טלפון חוגה
בדור שגם להקיש בקושי מקישים (מקסימום לוחצים על מסך הטאצ' או שמבקשים מ'סירי' לחייג עבורנו למי שנחפוץ) קשה יהיה להבין איך פעם היה לאנשים את הסבלנות לסובב את הטלפון עד למספר המבוקש. אולי בגלל שהם לא הכירו מה שהוא אחר לא היה להם על מה להתלונן...
פילים
ראיתם ציפור יפה? עדים לתאונה? תוך שניה וכבר יש תיעוד מכל צד ופינה. פעם, כדי לצלם תמונה היה צריך "פילים", מן סליל שעליו התמונה הייתה נחרטת. עם הפילים היו הולכים ל"פוטו" ומפתחים את התמונות.
מי כבר מפתח תמונות בדור שלנו?
מכונת כתיבה
רק אתמול (שלישי) יצא לעולם בוט שמתרגם עבורנו הודעה קולית לטקסט. מי חשב על זה פעם?! אם רצית בעבר לכתוב משהו, היית צריך מכונת כתיבה, להכניס דיו, דף, לסדר שיעמוד בדיוק בתנוחה הנכונה שדורשת המכונה ואז ללחוץ (כפשוטו) על המקשים כדי לקבל את התוצאה הרצויה.
עו"ד רפי אסרף מספר: "עזרתי לאדם להכניס את הבת שלו לתיכון וכהוקרת הטוב הוא החליט לקנות לי משהו. כיוון שהוא ידע שאני אוהב 'צעצועים' מפעם הוא החליט לקנות לי מכונת כתיבה של פעם. מדובר במכונה ששוקלת לפחות עשר קילו, משנת 1945. הוא קנה אותה בשוק הפשפשים במנהטן וסחב אותה – עם כל הכובד שלה – לארץ כדי להביא לי אותה כהוקרת טובה.
טלפון ציבורי
לא מזמן דיווחנו כי בניו יורק עקרו את הטלפון הציבורי האחרון בעיר. מדובר בתופעה חולפת. כיום בקושי נתין יהיה למצוא טלפונים ציבוריים (אולי רק בישיבות ובתי מאסר). מי מהצעירים מכיר שיחת גוביינא, אסימונים או טלכרט?
ווקמן
רוצים לשמוע שיר באוזניות? נו מה הבעיה?! לוקחים נגן או אפילו פלאפון ונהנים. זהו, שפעם, כדי לשמוע שירים היה צריך ווקמן. לשם היית מכניס דיסק ואתו שומע שירים.
והנה עוד כמה חפצים שהשתמשו בהם בעבר:
