יוסף חדאד, בן ה-38, הוא ערבי ישראלי, תושב נצרת, שעוסק ללא הרף בהסברת עמדתה ומצבה של מדינת ישראל לעולם כולו. בימים הללו, ימי המלחמה, הוא מדגל מאולפן לאולפן, מתראיין לערוצי הרדיו והעיתונים השונים ועוסק בדבר אחד: להסביר לעולם את הזוועות שהמיטו עלינו מחבלי החמאס ימ"ש, הנאצים החדשים, להשתיק את חורשי רעתנו ברחבי העולם ולהטיח להם את כל האמת בפנים.
>> למגזין המלא - כנסו
בין לבין, תפסנו את יוסף לריאיון מרתק במהלכו ביקשנו להבין איך הוא התחיל בהסברה הזו, האם הוא מאוים ומה הוא מסביר לאנשים ברחבי העולם על הזכות שלנו, היהודים, לחיות כאן בארץ.
להשליט משטר זמני בעזה
ישנת בימים האחרונים? אני פותח בשאלה מתבקשת בימים אלו של מלחמה.
"אני על שלוש שעות שינה ממוצע ביום", עונה יוסף בחיוך, "אבל קטונתי מלהתלונן כשחיילנו יושבים על הגבול, מוכנים לכניסה קרקעית".
אתה חושב שצה"ל צריכים להיכנס לעזה קרקעית?
"אם לא נכנסים - שכל ההנהגה תתפטר", יוסף נחרץ, "שמנו למטרה להשמיד את החמאס והוא לא יושמד אם לא תהיה כניסה קרקעית. הוא לא יושמד אם לא יהיה כיבוש זמני של עזה. אני מדגיש, אני לא מעוניין בכיבוש עזה – אלא כיבוש זמני. או אז אנחנו משתלטים על עזה, משמידים את החמאס ומבצעים משטר צבאי זמני על מנת להשליט סדר ולנקות לגמרי את העזתים משם ולוודא שכל האוכלוסייה שלהם מכירה בישראל וכך גם ההנהגה שנצמיח שם. אחר כך נשחרר להם שטחים לאט לאט, בהתאם לשיקולים הישראליים".
"ונכון", יוסף ממשיך בעוז, "זה לא ייקח שבוע – שבועיים, אבל זה התכנית הריאלית היחידה. כל דבר אחר שמספרים לנו, זו אשליה".
'אחד עשר כוכביא' והערבים שמצביעים ש"ס
בוא נחזור רגע אחורה, שתף אותנו מאיפה הגעת ואיך הפכת למסביר של ישראל בעולם?
"נולדתי בחיפה – העיר המעורבת ביותר בארץ, וגדלתי בנצרת – העיר הערבית ביותר בארץ. העובדה שקיבלתי את החינוך והערכים שההורים שלי הביאו, בתוספת העובדה שחייתי בערים הללו גרמו לי להיות מי שאני.
"תמיד היו לי חברים מכלל האוכלוסייה. יהודים – בהם חילונים ודתיים, ערבים, נוצרים ודרוזים. כולנו היינו נפגשים במגרש כדורגל. שם אין פוליטיקה ואין מחיצות. שם רוצים לשחק ולנצח במשחק. משם צמחה לה חברות אמיצה לאורך השנים. זה התפתח לחברות אמת".
"חשוב לזכור", מחדד יוסף, "החברות שלנו מבוססת על זה שאנחנו לא רוצים לערבב מסורות. שכל אחד ישמור על התרבות והמסורת שלו. אבל - וזה חשוב – שכל יהודי יכיר את התרבות הדרוזית וכן להיפך, שכל דרוזי או ערבי יכיר את המסורת היהודית. זה מה שמגשר על פערים".
יוסף משתף אפיזודה מעלת חיוך: "אני ערבי כידוע, אבל הזמינו אותי לשבת לארוחות ליל הסדר, הזמנת כבוד. הלכתי לשם כדי לכבד. אגב, זה עזר לי בהמשך בחיים הציבורים. הלכתי למשפחה שהזמינה אותי ואז גיליתי עליה משהו. יש את השיר 'אחד מי יודע'. גיליתי שמהמספר עשר אתם לא יודעים את המילים. 'שתי לוחות הברית', את זה הם יודעים, אבל 'עשרה מי יודע', הם לא ידעו. אז אמרתי להם 'עשרה דיבריא', 'אחד עשר כוכביא', ' שנים עשר שיבטיא' וכן הלאה".
יוסף חותם את הסיפור בחיוך: "הם אמרו 'יא ווארדי, אתה יודע יותר טוב מאיתנו".
יוסף חוזר לעניין ומציין: "החשיבות העליונה היא לא לערבב בינינו אלא לגרום להכרה של כולנו".
וכאן המקום לשאול, חשבת פעם להתגייר?
"לא. גאה להיות ערבי ישראלי", עונה יוסף, "אני חושב שיש כלי שיכול לגשר על הפערים וזה השפה הערבית. בעיני כל יהודי צריך לדעת ערבית וערבי צריך לדעת ישראלית".
"וברור שזו מדינה יהודית", ממשיך יוסף, "אבל אם מישהו חושב שהוא ילמד ערבית זה יערער את היהדות שלו, אז כנראה הוא לא בטוח ביהדותו לכתחילה. והנה, אני יודע עברית ולא חשבתי להתגייר".
"ושוב, להכיר את המסורת של האחרים עוזר לי לגשר על המון פערים. ובאמת", יוסף מציין ביודעו שלאתר חרדי הוא מתראיין, "בין החרדים לערבים יש הרבה יותר משותף מאשר רוב חלקי החברה הישראלית בארץ. יש ערבים שמצביעים לש"ס. זה ידוע. חלקים בחברה הערבית רואים בהנהגה החרדית מענה לצרכים החברתיים הסוציאליים שלהם ולכן הם מצביעים ש"ס".
"מי שמאיים עלי גורם לי להמשיך בכל הכוח"
מה עשית עד שהגעת לאן שאתה היום ומתי בעצם התחלת לעסוק בהסברה?
"אני נכה צה"ל. בגיל שמונה עשרה - אחרי שגדלתי והתחנכתי בצורה כזו למדינה - התנדבתי והתגייסתי לצבא והייתי מפקד בגולני".
יוסף פותח סוגריים ואומר: "זה מה שאני אומר לעולם – אם אתם חושבים שישראל היא מדינת אפרטהייד (מדינת הפרדה. א"ט), אז תסבירו לי איך אני, ערבי, הייתי מפקד על יהודים?! אנשים שומעים את זה וסותמים את הפה. אין להם מה לענות לי".
יוסף חוזר לספר על עצמו: "חודשיים לפני השחרור נפצעתי קשה בלבנון. שם גם איבדתי שבעה מהחברים שלי. עברתי לשנת שיקום ולאחריה טסתי לחו"ל ופתחתי עסק. אחר כך חזרתי לכאן בתפקיד מנהל תפעול של חברה למחקרי שוק.
"לפני שש שנים העשייה הציבורית שתמיד בערה בי – יצאה החוצה. תמיד התנדבתי אבל זה לא היה העיסוק העיקרי שלי. תמיד יצאתי למסעות הסברה עם ארגוני נכי צה"ל והסוכנות היהודית, אבל אז ש'כלו כל הקיצין' והבנתי שהמיעוט הקיצוני משתלט על החברה הישראלית כולה והבנתי שמשקרים על המדינה שלי על חשבון הגב שלי – כי משתמשים בחברה הערבית הישראלית לשקר על כולם – יצאתי לדרך של הסברה לעולם".
"אני יודע את האמת. נכון שלא הכל מושלם ויש גזענות ואפליה אבל את זה יש בכל מקום. גם בציבור החרדי עצמו, נכון?", שואל יוסף ולא מחכה לתשובה, "אבל יש אובססיביות כלפי ישראל ואני לא יכול שלא לחשוד שזה בגלל שאנחנו המדינה היהודית היחידה בעולם ובטח הדמוקרטית בעולם. לא יכולתי לתת לזה יד ולכן הקמתי את עמותת "יחד - ערבים זה לזה". מדובר בעמותה שמקרבת את החברה הערבית לחברה הישראלית כולה, ובמקביל התחלתי לצאת למשאות הסברה ולספר את המציאות האמיתית של מדינת ישראל.
"נכון, יש עבודה רבה אבל לשמחתי אני רואה שאנחנו מצליחים".
ורגע לפני שאשאל אותך על הפעילות עצמה, אני לא מתאפק מלשאול, אתה מאוים?
"בהחלט. חלק מהאיומים טופלו על ידי המשטרה. אחד מהמאיימים נעצר ורק אחרי הסכמתי שלי הוא לא נכנס לזמן רב לכלא. ההורים שלו הבטיחו שזה לא יחזור, אז הוא קיבל קנס ומאסר על תנאי ועבודות שירות".
"יש איומים, וגם תקיפות, כמו התיעוד המפורסם שתקפו אותי במטוס ואמא שלי שברה את היד, אבל המסר שלי הוא פשוט", אומר יוסף בנחת בקול בוטח, "ככל שתאיימו ותנסו להפחיד אותי – ככה אתחזק יותר, ארצה להמשיך עוד יותר בדרך שלי. אני לא מתכוון לעצור. והסיבה שלא אעצור כי ערבים באים ואומרים לי: 'אתה אומר בקול את מה שאנחנו חושבים בשקט אבל לא מעיזים לומר'".
יוסף משתף שערבים רבים שלחו לו הודעות שהם תומכים בישראל ושהם מוכנים שהוא יפרסם את זה, אלא שלאחר ששרפו לבעל חנות אופניים מטייבה את חנותו לאחר שהוא תרם חמישים זוגות אופניים לתושבים מהעוטף, הם ביקשו בעדינות לא לפרסם עליהם כי הם עדיין מפחדים.
"אני ממש מבין אותם", אומר יוסף בצער, "יש מי שדואג להפחיד אותם, מדובר מיעוט קיצוני שאנחנו באמת צריכים לטפל בו בחומרה רבה. וכאן אגיד ביקורת לצד מילה טובה על משטרת ישראל. אומנם בטייבה היא כשלה, כי טרם ראיתי עצורים בפרשה הזאת, אבל יש למשטרה ארבע עיניים על כל מה שקורה ברשתות החברתיות וכל ערבי ישראלי שתומך בעזה – שולפים אותו מהבית למעצר.
"יש איזה עורכת דין שהעלתה בוקר טוב עם חיוך ואיזה תמיכה בחמאס, מיד המשטרה עצרה אותה והם רוצים לבטל את רישיון עורך הדין שלה. מקווה מאוד שאכן כך יהיה. הדברים האלה מראים לערבים - אל תתעסקו כרגע בחמאס. נטפל בנושא הזה ביד קשה".
"ולעומת הקיצוניים עליהם דיברנו", משלים יוסף את דבריו על המיעוט הקיצוני הערבי, "צריך לחזק את הקול השפוי בחברה הערבית ויש רבים מאוד כאלה. זה קריטי ממש. ליהודים יש יכולת לחזק את זה. הרבה ערבים אומרים לי במחמאה: 'אנחנו רואים יהודים שאוהבים אותך והולכים אחריך'. זה משנה להם את הדעה שיהודים הם לא גזעניים, עובדה שהם הולכים איתי".
היהודים היו כאן קודם - זאת עובדה
בוא נעבור להסברה עצמה. איך זה עובד?
"יש שלוש קבוצות בהגדרה שלי. אנטי ישראל, פרו ישראל וחצי חצי - אלה ש'יושבים על הגדר'.
"עם האנטי והפרו - אין יותר מדי לשחק. אני מחזק את הפרו ישראלים, ואגב, הרבה פעמים הם מחזקים אותי כי הם הפייטרים האמיתיים. אז אני קצת מחזק אותם והרבה מתחזק מהם.
הפרו פלסטינים, אלו שהם אנטי ישראל, אני שם לי למטרה בהרצאה שהיא כולה ארבעים וחמש דקות פלוס עוד רבע שעה לשאלות – בעיקר לערער אותם, לזעזע אותם. לגרום להם לשאול את עצמם ואת הסביבה שאלות קשות.
"ואילו הקבוצה של ה'חצי חצי' – היא החשובה ביותר. אותם הרי לא מעניין רגש ולכן אני מביא להם רק עובדות. אני אומר להם תמיד: 'אל תאמינו לי. לכו לבדוק. אם אני משקר – אני מפסיק לדבר מיד'.
"ואני אומר להם: 'ספוילר: אתם לא תעצרו אותי, כי אני אומר רק את האמת ומגבה אותה רק עם עובדות'. אחר כך הם באים ואומרים: 'שמע, הצלחת לגרום לי להבין באיזה צד אני'".
מהו הדבר הראשון שאתה מסביר בהרצאותיך בעולם על ישראל?
"האם ליהודים יש זכות על ארץ ישראל?", משיב יוסף מיד, "אחת הטענות שכל הזמן נשמעות זה שהפלסטינים היו כאן קודם. אני גם מביא להם כיוון דתי וגם – למי שלא מאמין בספרים העתיקים והקדושים – את ההיסטוריה.
"נתחיל מהדתי. התורה. ספר ההיסטוריה של העם היהודי, שהוא מהעתיקים שיש ולכן אף אחד לא יכול לערר עליו – הוא מקבל חותמת כי אחריו מגיעה הברית החדשה ושם יש עדויות על כך שבארץ הזו היו היהודים. אני מסביר להם את השתלשלות העניינים של עם ישראל, שאתה והקוראים החרדים יודעים טוב מאוד, והקהל מקבל את זה.
"כשאני רואה נוצרי עם צלב על הצוואר שלו – אני אומר לו: 'בוא תפתח את הספר הקדוש ביותר עבורך ומראה לו את הפסוקים. הוא בשוק אחרי שהוא רואה את זה'.
"ולכל אלו שלא מאמינים אני מביא טיעון היסטורי: מרבית הערבים שהגיעו לכאן הם שבטים למיניהם, אבל המאסה הגיעה רק במאה השביעית. למעשה – הם לא באמת שלטו כאן כמדינה והם לא היו פלסטינים. מה שהוגדר כפלסטינה לאחר מרד בר כוכבא לא באמת הייתה מדינה וגם אחרי קום המדינה מי ששלט כאן הוא המנדט הבריטי.
"אגב, קטע חמוד, קבוצת הכדורגל של "פלסטינה" בעבר הייתה מורכבת בכלל משחקנים יהודים, ובהרצאה, תוך כדי שאני אומר את זה – התמונות של חברי הקבוצה היהודים רצים על המסך.
"אם נאמר שישראל כבשה את המדינה מפלסטינים, אז מול מי הצבא הישראלי נלחם? היה לערבים נשיא? היה להם צבא? לא. ב-1948 הערבים עשו טעות גדולה שהם לא הסכימו לתוכנית החלוקה ובעצם, משנה זו עד שנת 67, מי ששלט בעזה – באופן לא חוקי, כי זה לא האדמה שלהם – זה מצרים ומי ששלטה בגדה זה ירדן.
"לערבים היה את הגדה ועזה ובכל זאת הם לא הכריזו על מדינה – לא היה להם בכלל רצון למדינה", מסכם יוסף על קצה המזלג את ההסברה הרחבה שהוא עושה מול העולם למענה של ארץ ישראל.
להגיב מהר - אנחנו המותקפים
ובזמן המלחמה שנחתה עלינו, מהי ההסברה החשובה ביותר בה אתה מתעסק?
"חמאס זה דעא"ש ואנחנו אלו שהותקפנו ולכן אנחנו נחליט איך להגיב", עונה יוסף נחרצות.
אחרי רגע של מחשבה הוא מוסיף נקודה חשובה נוספת: "לא פחות חשוב זה נושא החטופים. אם הם רוצים סיוע הומניטרי – הם צריכים לשחרר לאלתר את החטופים שלנו".
אבל זה מתסכל לראות שהעולם לפעמים קונה את השקרים שהם מוכרים לו. רק השבוע ראינו את כל מה שקרה עם בית החולים בעזה והאשמות כאילו ישראל הפציצה את המקום?
"התפרסם סרטון שלי באחד עשרה בלילה ויש לו כבר למעלה משתי מיליון צפיות – מן הסתם שהם מגיעים מהעולם וזה מקבל הרבה שיתופים – שמסביר אחת לאחת את העובדה שהם פוצצו את הבית חולים.
"אז יש הסברה. ברור שאני לא נאיבי שבגלל הסרטון הזה שינינו את כל העולם, אבל עושים מה שאפשר.
"יש כאן אירוע שהג'יהאד הפציץ את בית החולים ובכך עשה שלושה פשעי מלחמה. גם משגר טילים מריכוז אוכלוסייה, גם פוגע בבית חולים שלו וגם משגר טילים לריכוז אזרחי ישראלי.
"במקום לדעת לתקוף את העובדות הללו, לוקח לדובר צה"ל להוציא התייחסות ראשונה רק אחרי חמש שעות. אני באמת מבין את העובדה שצה"ל זה לא כמו בחמאס וכל דבר צריך לתחקר יסודי, אבל חמש שעות, אני שואל אותך, זה רציני?".
צודק לגמרי. גג חצי שעה...
"זורם איתך, זה חייב להיות או חצי שעה אחר כך או בגלל מצב מלחמה, בוא, אולי אפילו קצת יותר זמן. אבל באמת, תוך זמן לא ארוך אפשר להוכיח שצה"ל בכלל לא היה מעורב שם. לא היו לנו מטוסים בזמן הזה. לצבא יש בנק מטרות מוגדר על כל מקום – אפשר להראות שזה בכלל לא היה בבנק. הכל כתוב בתוכניות של הצבא".
"אני מצפה מאמ"ן להראות את השידור של אל ג'זירה שהראו בשידור חי את הפיצוץ. אז ריבונו של עולם, יש הכל בידיים, למה זה לקח חמש שעות?", שואל יוסף בתסכול. "ובכלל, למה מסיבת עיתונאים יום אחרי בשעה עשר וחצי בבוקר, למה לא בשתיים עשרה בלילה במסיבה דחופה?".
מתסכל. מה התשובה?
"לצערנו אין שר הסברה נורמלי", עונה יוסף בכאב, "המעטפת צריכה להיות מנוהלת על ידי שר ההסברה שאמון על כולם, ביניהם: משרד החוץ, צה"ל, התפוצות ועוד".
"שר ההסברה אמור לעמוד מול העולם אחרי או עם דובר צה"ל ולהסביר מה קרה שם", הוא מסביר, "מה שצריך להיות זה שהוא עובר תדרוך מהיר ומביא את העובדות ועונה על שאלות ותוקף את הקהילה הבינלאומית שמשקרת במצח נחושה".
ולמרות התסכול הרב, אתה תמשיך להסביר את ישראל...
"אני את שלי אמשיך דווקא בגלל שאין הסברה כמו שצריך. אני באנרגיות. חייב להמשיך. בשביל המדינה שלי".
אתה באנרגיות גבוהות, אני מציין.
"ראית פעם מישהו שנמאס לו מהאמת?", עונה יוסף בפשטות.
אין הרבה כמוך, בכל אופן...
"זה הערכים שגדלתי עליהם", עונה יוסף ומציין: "יש לי גם ביקורת על המדינה, לא הכל מושלם. אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין עיוות המציאות לגמרי - ועל זה אני לא שותק".
מה התוכניות שלך לעתיד?
"אומר לך את האמת, בתקופה הזאת במציאות החדשה אני לא חושב על דקה קדימה. אני רק חושב איך לנצח את המצב הזה גם בהסברה וגם בלוחמה הצבאית.
"אני מתרכז רק בלהביא את האמת ולהסביר את המדינה שלי וגם, לעלות את המורל קצת. בכל מקום אליו אני מגיע להתראיין אני מביא זוויות של דברים טובים שיש בחברה שלנו ולא כל הזמן על הפילוג. חשוב שהעם, יהודים וערבים, ישמעו עלינו דברים טובים.
"פגשתי כעת בשדה הקרב חיילים. אני רואה את הרעל שלהם בעיניים. זה מביא לי גאווה. אני בטוח שננצח", חותם יוסף את שיחתנו המרתקת.
בהצלחה, הצלחתו הצלחתנו.