אל המתנ"ס ברחוב אבטליון באלעד הגיעו בזה אחר זה עשרות מחבריו של אייל יפרח הי"ד שנחטף ונהרג עם שני חבריו נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער, בידי מחבלים המשתייכים לארגון הטרור חמאס. הנערים הדליקו נרות זיכרון והתרפקו זה על כתפו של השני.
אווירה קשה הורגשה בחלל החדר הענק שאכלס את מרבית מחבריו המתגוררים בעירו. מידי כמה דקות יצאו כמה מהם אל הרחבה שבחוץ, ישבו על המדרגות ומעיניהם זלגו דמעות. החברים כולם מיעטו בשיחות עם זרים שהגיעו אל המתחם, זאת משום שהם העדיפו להעביר זיכרונות בינם לבין עצמם, אך שניים מחבריו נאותו לשוחח עם "כיכר השבת" על חברם המנוח.
יניב: "הוא היה המדריך שלי, מדובר בבחור מדהים. תמיד הוא היה איתנו גם כשהוא לא היה מדריך שלנו. תמיד הוא היה דואג. בזמנו במכינה הוא בא אלי בהצעה מעצמו לקיים ערב צבא לחברים לחזק ולעודד אותם. הוא נתן את החופשה השבועות מצה"ל להיות עם החניכים ולא בשביל עצמו".
אביעד: "אני יכול לספר על אייל דבר אחד, הוא אף פעם לא אמר לבנאדם "לא". הוא תמיד עזר. תמיד הייתה לו את השמחה הזאת שלעזור. תמיד הקשיב. אני לא יכול להגיד יותר מזה אבל הוא בנאדם מדהים עם אישיות מופלאה".
יניב: "לא היו אפליות. הוא אף פעם לא נתן לי הרגשה שהוא גדול ממני, תמיד הייתי מגיע אליו - הייתי מרגיש כאילו הוא בנאדם שאתה יכול לדבר איתו חופשי ולהגיד לו הכול".
יניב מספר על עברו המוזיקלי של החטוף אייל יפרח הי"ד: "הוא ניגן בגיטרה, הוא היה מלמד אותי לנגן בגיטרה. הוא ישב ושכנע אותי ולא מזמן הוא לימד אותי לנגן".