אלפי רופאים פרמדיקים וחובשים של ארגון המתנדבים הלאומי - איחוד הצלה, התגייסו החל משעות הבוקר המוקדמות של שבת שמחת תורה הקשה והעניקו טיפול רפואי מציל חיים למאות פצועים בזירות הלחימה השונות בדרום הארץ ולמרבה הצער נאלצו אף לקבוע מוות על רבים מהם. בהמשך ובתיאום עם כוחות הביטחון העמיד איחוד הצלה את אגף הלוגיסטיקה לסיוע בצרכים השונים בשטח. במהלך הפעילות בלטו סיפוריהם של מתנדבים אשר חירפו את חייהם והצילו חיים תחת אש,
כך הוא סיפורו של הרב חיים סאסי משדרות. הרב חייים סאסי, חובש איחוד הצלה מסניף שדרות שמשמש גם כרב האזורי של הארגון בעיר, נפצע קשה בשבת בבוקר כשמחבל שחדר לשדרות זמן קצר לאחר תחילת הלחימה, התבצר בתחנת המשטרה וירה בו כשניסה לחלץ את אחד השוטרים. יעקב בר יוחאי, מתנדב של "איחוד הצלה" שהיה עד ראייה לאירוע מספר: ״בשבת, לאחר פרוץ הקרבות בשדרות, נסעתי למרפאה כדי לטפל במספר פצועים, לא ידעתי שיש כבר מחבלים בתוך העיר. תוך כדי נסיעה חלפתי על פני הרב סאסי שסייע לפצוע ששכב על הכביש, הוא נופף לי, אמר שהוא בשליטה ושאני אתקדם כי יש פצועים נוספים. בהמשך ראיתי גופות מוטלות ברחוב ומהר מאוד הבנתי שמדובר במצב חמור ומסוכן. היריות לא הפסיקו. ראיתי את הג'יפ של המחבלים עם הרובה על הגג. היו הרבה פצועים, טיפלתי בקצין ביטחון שנפצע קשה והיה זקוק לטיפול רפואי ובעוד כמה נוספים. ניסינו להתקרב ולהגיש סיוע רפואי, אבל מחבל שהתמקם על גג תחנת המשטרה ירה לעברנו כל הזמן. תוך דקות חיים הגיע. הוא ראה שוטר פצוע קשה ששוכב בצד השני של הכביש, שלא היה אפשר להגיע אליו בגלל היריות.
חיים ביקש משוטרים שהיו שם לחפות עליו ותוך כדי הירי רץ לכיון השוטר, ואז ירו בו, הוא נפצע קשה והתחיל לאבד הרבה דם. הוא חבר קרוב שלי, הוא הקריב את חייו באומץ רב כדי להציל את השוטר הזה ועכשיו הוא שוכב מדמם מולי ואני לא יכול לסייע לו. היו גם שוטרים נוספים ששכבו פצועים בקרבת מקום. קשרתי בקבוקי מים וציוד רפואי לאבנים כדי לזרוק לו שיוכל לחבוש את עצמו, לעצור את זרימת הדם שלו ולעזור לשוטרים ששכבו לידו ככל יכולתו.
הוא החליף תחבושות במהירות והבנתי שאם לא נוציא אותו ואת שאר השוטרים משם בקרוב, סביר להניח שהם ימותו. לא היו אמבולנסים בעיר, מכיוון שכוחות הביטחון אפשרו רק לאמבולנסים משוריינים להיכנס בשל האיום הביטחוני. אמרתי לשוטר שהיה לידי: 'האיש הזה לא ימות כאן, בוא נוציא אותו ואני אקח אותו במכונית שלי לבית החולים'. הקצין אמר: ״נאסוף צוות, ניתן מכת אש חזקה ונוציא אותם משם.״ אחרי מכת האש שנתנו השוטרים, המחבל הפסיק לירות לכמה רגעים, וזה נתן לנו זמן להוציא משם את חיים ועוד שני קצינים פצועים לרכב שלי. הסעתי את שלושתם במהירות האפשרית לבית החולים ברזילי באשקלון, שם הם עברו טיפול מציל חיים. אני לא יכול לתאר מספיק את האומץ והגבורה של המעשה שחיים עשה, הוא ראוי למדליית הכבוד הגבוהה ביותר על כך שסיכן את חייו כדי להציל אחרים.״ הרב חיים סאסי פונה במצב קשה לבית החולים ברזילי, ובהמשך השתפר מצבו ושוחרר במצב טוב להמשך שיקום.
נקודה של אור נוספת שנראתה באותו יום קשה עם חובש איחוד הצלה שלום אביטן, שהיה מראשוני כוחות הרפואה שהגיעו לדרום בשעות הראשונות של הלחימה, חילץ תחת אש 2 תינוקות מהתופת בכפר עזה. כך הוא סיפר: ״שבת, 6:30 בבוקר, מימדי הטבח המחריד עדיין לא היו ידועים בהיקפים המזעזעים שלהם. המוקד הארצי של איחוד הצלה הזניק אותי, וישר מהמיטה עפתי לדרום המדמם באמבולנס של איחוד הצלה. כשהתחלתי להתקרב לעוטף, התחילו להתברר לי מימדי האסון. כאוס עצום, בלאגן מטורף, פצועים, הרוגים, גופות, מראות שאני לא אשכח בחיים. אנשים צועקים לעזרה ואין מושיע. עשן מתיימר מכל פינה, פיצוצים אדירים בשמיים, יריות, טירוף. חילצנו אנשים תחת אש וניסנו לסייע לכל מי שרק יכולנו.
בכניסה לכפר עזה פגשתי את ש., חייל / מפקד / מלאך מיחידה מובחרת. היו סביבו פצועים, טיפלנו בהם יחד עם עוד כמה חיילים. הסתכלתי עליו והוא עלי, עמוק בתוך העיניים ומבלי לדבר הבנו שאנחנו לבד במערכה. הוא אמר לי: ״אתה צמוד אלינו, אם תהיה היתקלות אתה נשאר ואני מוציא אליך פצועים". וכך היה, הוא והחיילים שאיתו, נעלמו אל תוך מסך העשן שהסתיר את כפר עזה, כשאני ושאר המלאכים הכתומים מאיחוד הצלה ממתינים בחוץ.
ואז, כמו סיוט שלא נגמר, הם התחילו להוציא אלינו המון אזרחים וחיילים פצועים, פצועים קשה, בקצב מטורף, פציעות איומות, כאלה שאתה לא מתכונן אליהם, המלחמה בעיצומה!! עבדנו בלי הפסקה, תחת אש, כדי לייצב אותם רפואית ולהעביר אותם למסוקים צבאיים. לא הייתה אפשרות לפנות אותם באמבולנסים, הסביבה שרצה רוצחים אכזריים שירו לכל עבר ללא הפסקה. הדקות מתחלפות לשעות ואתה בכלל לא מבין או קולט מה קורה, איפה אתה נמצא, ושכדורים שורקים לך מעל הראש. בסביבות 19:00, ש. ועוד חייל מגיעים לכיווני כשהם עם 2 תינוקות על הידיים. ״מצאנו אותם,״ הוא אמר לי, ״ההורים שלהם נרצחו או נחטפו כנראה, סומך עליך שתציל אותם. ״שניה אחרי שהוא סיים את המשפט, ש. כבר נעלם חזרה אל התופת של כפר עזה ואני מצאתי את עצמי עם 2 תינוקות על הידיים. הטילים שורקים מעלינו, קרבות עזים בכל פינה והמתוקים האלו בוכים בלי הפסקה. הנחתי שהם לא אכלו כלום מהבוקר ובהתחשב בנסיבות הצלחתי לארגן להם רק מים. אחד החובשים שהיה איתי, עזר לי והחזיק את אחד מהם. נתנו להם לשתות והם פשוט גמעו את המים בשנייה, זה הרגיע אותם קצת. התינוק שהחזקתי חיבק אותי, חיבק חזק ולא הסכים לשחרר, כנראה הוא סוף סוף הרגיש מעט בטוח, אחרי שעות ארוכות של תופת. לעולם אני לא אצליח לתאר את התחושות של אותן רגעים, זה היה מרגש, זה היה נורא. בדקנו שהם בסדר ושהם לא נפצעו במהלך היום, ולאחר מכן דאגנו שיעבירו אותם לסורוקה שם יחברו אליהם עובדים סוציאלים. המשכנו לפצועים הבאים, חיות הטרף של החמאס טבחו בקדושים האלה וחלק מהפצועים היו במצב קשה מאוד. לא היתה לנו הפריווילגיה לעצור לרגע, המצב היה נורא, נלחמנו על כל פצוע, לא אפשרנו שהם ימותו לנו בידים. לאחר שלושה ימים חזרתי הביתה, מנסה לישון, עוצם עיניים והכל חוזר אליך בבום. המראות, הריחות, הקולות, אתה מתהפך מצד לצד ולא מוצא מנוח.
כך פעלו שלום, חיים ועוד מאות מתנדבים מהשעות הראשונות של התופת תוך סיכון עצמי רב.
כאשר הובנה התמונה המלאה הנהלת איחוד הצלה החליטה להקים חפ״ק קדמי באזור שדה יואב אשר כלל הפעילות בדרום הארץ בימים אלו מתקיים משם. למקום הובא המוקד הנייד של איחוד הצלה, ציוד רפואי רב ואמצעי מיגון עבור החובשים הכוללים אפודים קרמיים מיוחדים וקסדות. במשך השבועיים האחרונים יוצאים מהחפ״ק מדי יום עשרות אמבולנסים למשמרות ברחבי הדרום ונותנים מענה מסור ומקצועי לתושבים שעדיין נמצאים בביתם.
מנכ״ל איחוד הצלה אלי פולק מספר: "מיד כאשר הבנו את המצב לאשורו הוריתי להקים מערך משולב באזור הדרום לטובת תפעול צוותי המתנדבים שיורדים לשטח. באדיבות מתחם שבט אחים דוריה - דרים איילנד קיבלנו מתחם בשדה יואב לצורך כך, כאשר מעבר להערכות המבצעית של עשרות אמבולנסים ומאות מתנדבים הקמנו במקום מערך ענק לחלוקת עשרות טונות של ציוד רפואי, הומניטרי, מצרכי מזון ועוד לחיילים ולתושבים נצורים ומפונים. למערך נרתמו צוותי המבצעים, המתנדבים, הלוגיסטיקה והחוסן כדי לתת מענה מלא לכלל צרכי המתנדבים. אין ספק שבזכות מסירות הנפש של מתנדבי איחוד הצלה אשר בשעות הכי קשות שהיו למדינת ישראל מאז הקמתה חירפו את נפשם ונכנסו למעמקי התופת ניצלו חיים רבים של חיילים ואזרחים ועל זה גאוותינו. אלפי המתנדבים ממשיכים גם בימים אלו במוכנות גבוהה בכל רחבי הארץ לכל אירוע ובתקווה שלא נצטרף בעזרת ה׳".
סמנכ״ל המבצעים דובי מיייזל מוסיף, ״אין ספק שמבחינה מבצעית להקים דבר כזה בזמן רגיל זה עבודה של שבועות מינימום אבל יחד עם הצוות המסור שאיתי בתוך מספר שעות עמד על תילו שלוחה של המוקד וחפ״ק מאובזר במיטב הציוד בכדי לתת את המענה היעיל ביותר מהשטח. בנוסף בוצע תכלול של כל מערך האמבולנסים והנט״ן בכדי שכל רכב יוכל לתת מענה 24 שעות ביממה במשמרות רציפות. בנוסף צוותי חוסן נפרסו גם הם בשטח במשמרות ונתנו מענה מסור למתנדבים הרבים אחרי המראות הקשים בשטח.
סמנכ״ל מתנדבים ותפעול לייזר היימן אומר: "מיד כאשר הבנו את המצב הוצאנו הודעה לאלפי המתנדבים להרשם לביצוע משמרות באזור הדרום. כפי ששיערנו למרות המצב והקושי נרשמה היענות חסרת תקדים של מתנדבים אשר רק רוצים לבוא ולתת מעצמם הכל למען עם ישראל, במקביל באגף הלכה קיימו באופן מיידי ישיבות עם רבני הארגון לצורך התאמת המצב וההנחיות למתנדבים בכל רחבי הארץ לקראת שבת בצל המצב, כמו כן וכפי שהתבקשנו על ידי פיקוד העורף מתנדבי איחוד הצלה נרתמו לסייע ולהיות אחראים להעברת מידע של פיקוד העורף בשבתות בזמן אמת בריכוזים החרדיים במידת הצורך".
סמנכ״ל תכנון ואסטרטגיה משה לוי אשר מופקד על כל הפן הלוגיסטי של ההיערכות מספר: ״מרגע שהתקבלה הבקשה להקים מרכז פיקוד ושליטה בשדה יואב התחלנו לעבוד יחד עם עשרות עובדים ומתנדבים מסורים אשר בקצה אחד במרכז הלוגיסטי עמלו במשך שעות להכין את כלל הציוד הלוגיסטי והרפואי הנדרש ובקצה השני להקים בשטח את כל האופרציה כולל חדר חמ״ל מרכז לוגיסטי חדר אוכל וחדר חלוקת ציוד רפואי ומיגון. הצוות גם דואג במשך כל היום לכלכלה לצוותים, לאבטחת המתחם ועוד".
במהלך הימים הגיעו לביקור להתרשמות אישית במתחם בשדה יואב ובמרכז הלוגיסטי בבית שמש שרים וחברי כנסת רבים ביניהם שר הפנים משה ארבל, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ח״כ דוד ביטן, ח״כ אליהו ברוכי, ח״כ משה אבוטבול, ח״כ יוסי טייב, ח״כ משה רוט ועוד אנשי ציבור רבים.
בתוך כך, ביום רביעי האחרון הגיע נשיא ארה״ב לביקור בארץ, מיד לאחר פגישתו עם ראש הממשלה וקבינט המלחמה, פגש הנשיא את נציגי משפחות החטופים, ניצולי הטבח ואת נשיא ומייסד איחוד הצלה אלי ביר. וכך מספר נשיא ומייסד איחוד הצלה אלי ביר על המפגש המרגש, ״הנשיא חיבק אותי,״ מספר אלי. ״התרגשתי מאוד, דמעתי. הוא רצה לדעת בדיוק מה סיפרו לי מתנדבי איחוד הצלה, שהיו מהדקות הראשונות באזורי הלחימה בדרום. סיפרתי לו שיש לנו 7,000 מתנדבים, מלאכים כתומים, מכל גווני הקשת של החברה בישראל: מוסלמים, נוצרים, חרדים, חילונים, נשים וגברים, שברגע ששמעו שמשהו קורה, עוד לפני שידעו את גודל האסון, עזבו הכל ורצו אל תוך התופת, הצילו חיים תחת אש וסיכנו את חייהם בשביל להציל אחרים. כמו כן סיפרתי לנשיא שיש לנו מתנדבים פצועים וחטופים ושני מתנדבים יקרים ערבי ויהודי שנרצחו תוך כדי שהעניקו סיוע לפצועים. הוא התרגש מאוד ואמר לי שהוא יודע אישית מה זה אובדן והוא כואב את הכאב של כל עם ישראל באופן אישי. אמרתי לו שאני גאה להיות יהודי ואני אוהב אותו ומודה לו על התמיכה שלא ראינו כמותה מאז קום המדינה. ״נשיא ארצות הברית היה בהלם ממה שסיפרתי לו על מעשי הזוועות בהם נתקלו המתנדבים״. הוסיף ביר: ״הוא ביקש ממני למסור תנחומים למשפחות המתנדבים השכולות והודה בשם העם האמריקאי למתנדבי איחוד הצלה ולתומכים הרבים ומסר את התפעלותו ממסירותם הרבה. נשיא ארצות הברית נפרד ממני כשאמר משפט שאני לא אשכח אף פעם: ״לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני.״
