הצלם אלון גרובר שיתף הערב חוויות מצמררות מהשעות בהן התנדב בבית החולים סורוקה, שום דבר לא הכין אותו למפגש המטלטל עם הפצוע: "בשעות האחרונות נסעתי להתנדב בסורוקה, הוא ביקש לדבר עם אשתו, הוא לא יודע איפה הטלפון שלו. חייגתי אליה, הוא לוחש לה שהכל בסדר ושהוא בסורוקה"
"שומעים ברקע את צעקות השבר של הילדה הקטנה שלו. הוא מספר לאשתו שהכל בסדר ושהוא רק שבר את הכתף. יש לו חור בחזה ועוד כדור בכתף, הכתף שלו בצבע סגול המזרון בצבע אדום. אני בסדר הוא לוחש לה. לקחתי את הטלפון, מה שהוא אמר"
ואז הוא לוחש לי באוזן סליחה.., סליחה שאני משגע אותך. אתה יכול לארגן לי סידור, בשביל זה אני פה עניתי. לפני שדאגתי לו לסידור שאלתי מה קרה לו. הוא סיפר שהוא גר מול כפר עזה והוא קפץ ישר לשם. כמה ילדים יש לך? שמונה ילדים יש לי, אתה לא אמיתי עניתי. הבאתי לו סידור ואת היד עם הדם אוחזת בסידור הייתי חייב לצלם. הוא אמר לי אני לא אוהב להצטלם, אני שומע את זה כל יום עניתי. אל תדאג גיבור, רק את היד אני מצלם. הייתי חייב לצלק את היום השחור הזה בנשמה לי כלום כבר לא יראה אותו דבר, הלב נשרף".