מגזין כיכר

שרולי ברונכר שוב מסעיר והפעם עם המון כאב // ביקורת סינגלים

המוזיקאי והיוצר שרולי ברונכר רגיל להסעיר את עולם המוזיקה היהודית, הפעם הוא עושה את זה מזווית אחרת לחלוטין | מבקר המוזיקה של כיכר השבת, נתנאל לייפר בטורו השבועי (מגזין)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: יהודה קלמן)

אני רגיל לסערות וגם לשיאי צפייה בכל פעם שהמוזיקאי והיוצר שרולי ברונכר, מוציא סינגל קליפ חדש. אצל ברונכר זה תמיד מעורר מאות תגובות ועשרות אלפי צפיות, הרבה יותר גם מזמרים מוכרים ומובילים בתחום. הפעם השיר החדש "16", שונה לחלוטין מהקליפים הקודמים שלו, מדובר בשיר מפוצץ בכאב וסבל, שלדבריו של ברונכר מספר את סיפור חייו כנער בגיל 16.

>> למגזין המלא - כנסו <<

אני יכול להבין מדוע בציבור החרדי לא אוהבים את האווירה בקליפים של ברונכר, הכל "כשר" אבל לא מתאים. זה מתחיל בשרשרת הענקית שמופיעה כבר בשניות הפתיחה של הקליפ על חזהו של ברונכר, הקרע בברך והאזכורים של הזמרים הישראליים שמופיעים במהלך השיר וגם ברמיזות מוזיקליות דקות ליודעי דבר (דוגמת הפזמון שתחילתו מזכירה את "גשם" של אלי לוזון).

באופן כללי מדובר בשיר שלא הייתי מראה לבני בן השבע, יש בו המון דברים שלא מתאימים לגילו, החל מטקסט הכאוב מאד, הסצנות שמלאות במרירות, אלימות סמויה ושימוש באלכוהול, אבל אני חושב שמדובר במראה חשובה מאד עבור אלו שעוסקים בחינוך הנוער, כדי להבין אולי משהו ממה שעובר להם בראש.

השיר גרר אחריו מאות תגובות, המון הזדהות מצעירים שאולי חשים חלק מהדברים שמופיעים בשיר, את התסכול, תחושת הבדידות וההבנה שהם לא שייכים מספיק לשום מקום. כואב לראות את הקליפ וכואב גם לראות את התגובות הרבות, שמלמדות שלא כדאי לנו להתעלם ממצבם של צעירים חרדים רבים.

ברונכר, מביא בשיר ובקליפ משהו מאד ישיר וכואב, פרוזדור הישיבה והפנימיה שנראית דומה לפנימייה שרבים היו בה כנערים צעירים, דמויות בחורי הישיבה האותנטיות והכאב החשוף, חשוף כל כך, אולי חשוף יותר מידי.

כמיטב המסורת של ברונכר שכתב, הלחין וגם הפיק מוזיקלית בעצמו, בשיר מתארח הזמר משה עמרן, זמר לא מוכר בכלל, אבל בעל קול טוב ויכולות ווקאליות משובחות.

יאמר לזכותו של השיר, שלמרות הכאב המחריד שצף ברוב רגעי השיר, הסיום שלו אחר. דווקא כשנראה שהנער מיואש מידי, הוא מקבל את האות, את היד על הכתף והחיבוק של חבר שמוכן להיות אתו בתוך הכאב והבדידות. הסיום החיובי שברונכר יצר כמו סוג של פתרון לכאב - שימת לב לנערים המתמודדים ופשוט להיות שם בשבילם. שיר שגרם לי לחשוב, להיות גם קצת מודאג וגם קצת שמח שיש תכנים כאלה, גם אם הם בהחלט לא מתאימים לכל אחד.

האיש שהמציא את ה'פרחי'

ולעניין אחר לחלוטין.

השבוע (כ' שבט) חל יום השנה לפטירתו של אחד מאבות המוזיקה החסידית - אלי ליפסקר ז"ל, האיש שהיה חלוץ מקהלות הילדים במוזיקה החסידית, החל מתחילת שנות ה-60, עם להיטי ענק שהלחין והפיץ, שירים שאנו שרים עד היום דוגמת "אה סוכל'ע".

אחד הסיפורים המעניינים על ליפסקר שנולד אמנם בגרוזיה, אבל עלה לארץ ולאחר מכן, בעת שלמד בישיבת חב"ד בניו יורק, התחיל ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה. כשהדבר נודע להנהלת הישיבה, הוחלט לסלקו מן הישיבה, כשנכנסה הנהלת הישיבה אל הרבי מליואבוויטש למסור את הדו"ח על מצב הישיבה וסיפרו על החלטתם, הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ואף לעזור לו במימון ללימודי המוזיקה. מאוחר יותר, כששימש כחזן בבית המדרש של חב"ד, כינה אותו הרבי 'בעל המנגן שלי'.

בשנת 1964 הקים ליפסקר את מקהלת פרחי אגודת ישראל כשהוא מנצח על שני האלבומים הראשונים של הלהקה. באלבום הראשון הופיעו לדוגמא להיטי הענק "מי האיש" של ברוך צ'ייט ו"אליך השם אקרא" של שלמה קרליבך, שהקליט את השיר בעצמו רק שנים רבות לאחר מכן.

לאחר מכן בשנת 1967 הקים ליפסקר מקהלת ילדים חדשה בשם "אלי והילדים" שם בשני אלבומים (1969 - "ניגונים חסידיים מקוריים", 1971- "הנה מה טוב") היה גם סולן קטן וחמוד בשם אברמ'ל פרידמן, אותו אנו מכירים היום כגדול הזמר החסידי אברהם פריד. הייתה זו המסגרת הראשונה בה שר פריד באופן מקצועי לאחר מכן הוא גם שר באלבומי פרחי אגודת ישראל המאוחרים יותר ובאלבום של קמפ שדה חמד של טייטלבאום וברוך צ'ייט.

האזינו לפריד כסולן ב"אלי והילדים" עם הלהיט "ישמחו" בלחנו של ליפסקר:

ליפסקר הוציא לא מעט אלבומים מלחניו ומלחנים של אחרים והיה גם שותף בסדרת ניגוני חב"ד האותנטית - ניח"ח. מאוחר יותר, בשנות השמונים הקים ליפסקר מקהלה חדשה בשם "פרחי ציון" איתה הוציא שני אלבומים, שם ניצח על התזמור מעבד צעיר בשם מונה רוזנבלום.

ליפסקר נפטר בשנת 2017, לאחר מחלה קשה והוא בן 76, אבל השירים הרבים שהנחיל למוזיקה החסידית ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות.

הכל ירגיש חדש? פינת ה"שימו אוזן"

את הטור אסיים הפעם שוב בהווה, עם זמר ויוצר חדש שאני לא מכיר, עלי הרטום, שהוציא השבוע סינגל חדש ומעניין בשם "הכל ירגיש חדש" שכתב והלחין בעצמו. שיר שמדבר על החיפוש וההתפתחות הפנימית.

על ההפקה המוזיקלית אחראי המפיק הישראלי הנודע אורי אבני, שיר שמשלב סגנון עם נגיעות אתניות המשתלבות נפלא בקולו המעניין של הרטום.

שימו עליו אוזן.

ולפינת השירים שצפיתם בהם הכי הרבה השבוע:

במקום הראשון: ללא שום תחרות ואחד המובילים בחצי שנה האחרונה - שרולי ברונכר עם "16"

במקום השני: הקליפ החדש של דובי מייזלעס וליפא שמלצער - "אידן אין אמריקע"

במקום השלישי חולקים שניים: שמואלי אונגר עם "בקרוב ממש" ויענקי היל עם מחרוזת חנן בן ארי.

  • להערות, הארות ולידים לאוזן המן במילוי המקורי: nl@kikar.co.il

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר