אילו מבינותינו שנוהגים זוכרים בוודאי את הפעמים הראשונות ליד ההגה. היה אז צורך בריכוז רב, במחשבה, קשה היה להשתתף אז אפילו בשיחת רעים פשוטה. די בעובדה שיש להפעיל בו זמנית את ההגה, מוט ההילוכים, דוושת הגז, וגם להתבונן כל העת בנעשה מחוץ למכונית ולהשתלב בתנועה. כך עברה התקופה הראשונה. לאחריה הפכה הנהיגה לתהליך אוטומטי. כזה שאנו פועלים בו בתנועות מכאניות וכבר יכולים תוך כדי גם לשוחח בנעימות, אפילו להאזין לשיעור מעניין.
נהיגה היא תהליך מסובך, המורכב ממספר רב של פעולות שיש לעשות בו זמנית. עבור ילדים קטנים, כל פעולה חדשה הדורשת תכנון וארגון רצף של תנועות מתואמות היא מורכבת ומסובכת - בדיוק כמו הנהיגה עבורנו. התבוננו בתינוק הפוסע את פסיעותיו הראשונות, כמה ריכוז הוא משקיע בכל תזוזה קטנה, הביטו בילד המנסה לרכוס לבד את כפתורי חולצתו - כמה הוא מרוכז בפעולה.. בהמשך, בדיוק כמו בנהיגה, נעשה התהליך אוטומטי ואינו דורש חשיבה וריכוז. גם כאשר לומדים לכתוב מצריכה כל אות תכנון תנועה מחדש: היכן מתחילה האות, באיזה כיוון היא נכתבת, היכן היא מסתיימת, מה אורכה, מה רוחבה. גם כאן, לאחר שמתאמנים בכתיבת האות התנועה נעשית אוטומטית. אנו כותבים מבלי לחשוב על תהליך הכתיבה וכך מתפנות מחשבותינו לעסוק ולהתרכז בתוכן של הכתוב.
זהו התהליך התקין אותו עובר כל ילד דרך שלבי ההתפתחות. הוא מתכנן את תנועותיו: מבין מה עליו לעשות, מתכנן את מעשהו ולבסוף מבצע את המטלה.
כאשר נגלה את המאפיינים הבאים נדע כי אצל ילדים אלו קיים חשד לליקוי בתכנון התנועתי:
• מגושמות תנועתית - תנועות לא רציפות, לעיתים נתקלים בחפצים, נופלים הרבה,
• מתקשים לאמוד נכון את מידת הכוח הנדרשת לביצוע פעולה, לדוגמא: יאחזו בכוס חלש מידי וכך יפילו אותה או יחזיקו נייר חזק מידי וכך יקמטו אותו
• קושי בפעילות משחקית כמו קפיצה בחבל, מסירת כדור ותפיסתו
• איטיות בלימוד מטלות חדשות כמו התלבשות, כיפתור כפתורים, שריכת שרוכים, שימוש בסכין ובמזלג
• קושי במשחקי בנייה, בעיקר כאלו שיש לבנות על פי דגם קיים
• קושי בהעתקה של אותיות ומספרים
ילדים, כמו כל בני האדם מנסים לפצות על חולשתם ולהסוותה ככל הניתן, לכן נמצא אותם בדרך כלל מגיבים ומתמודדים עם הקושי בשתי דרכים הפוכות: יהיו כאלה שיפתחו תלות בסביבה והיזקקות לעזרה בכל מצב חדש, אחרים יהפכו להיות שתלטניים ואוהבים לתת הוראות לאחרים כדי שלא יגיעו למצב בו יצטרכו הם לבצע הוראות בהן הם מתקשים.
כיצד נעזור לילדים אלו? כרגיל, הפעילויות המוצעות טובות ומועילות גם לילדים שהתפתחותם תקינה. כאשר מבצעים אותם בתוך המשפחה או יחד עם חברים, השמחה גדולה מאד!
• פעילות בזוגות - הילד שוכב על גבו על מזרון. בן זוגו מחזיק לו ועליו מצוייר חץ. הוא מראה לילד כיוון לפי בחירתו והילד צריך להתגלגל בכיוון החץ לאחר שניים או שלושה ביצועים בכיוונים שונים הילדים מתחלפים
• משחק כאילו (פנטומימה) - מבקשים מכל הילדים: "עשו כאילו אתם מסתרקים, כאילו אתם מתלבשים, מצחצחים שיניים.. בונים מגדל מקוביות" . אחר כך אפשר לבקש מילד אחד להדגים בתנועה פעילות כלשהי והקבוצה צריכה לנחש לאיזה פעילות הוא מתכוון.
• "גן חיות"- מראים לילד תמונות של חיות כמו צפרדע, נחש, פיל, כלב, דוב, חסידה,ברווז, קנגורו, ומבקשים מהם לבצע את תנועתו של בעל החיים בתמונה. (קנגורו- קופץ בשתי רגליים, דוב הולך בכבדות על ידיים ורגליים, נחש זוחל על הבטן על הרצפה וכו') כשעושים זאת בקבוצה של מספר ילדים, הילד המתקשה יכול להתבונן בחבריו ולחקותם וכך ללמוד.
• יצירת מסלול - מרהיטים וחפצים בבית יוצרים מסלול תנועתי- לדוגמא: שני כיסאות המסודרים כרכבת, חבל קפיצה המונח על הריצפה, כיסא שניתן לזחול מתחתיו, קוביות שניתן לדלג מעליהן או לקפוץ עליהן, חישוק וכד'. הילד צריך לעבור במסלול, כלומר: לעלות על כיסא אחד ולעבור בטיפוס דרך המשענת לכיסא השני, לקפוץ אל החבל ולדרוך עליו, לזחול מתחת לכסא ולקפוץ מקוביה לקוביה בשתי רגליים, להיכנס ולצאת מן החישוק. בתחילה אומרים לילד מה התכנית שעליו לבצע, אחר כך משנים אותה בפריט אחד, אחר כך מבצעים אותה מן הסוף להתחלה, אחר כך נותנים לילד לבנות מסלול משלו וכך עוד ועוד.