עשרה כללי בסיס להורים

בואו נירגע! כך תתווכו לילדים את המצב הביטחוני הקשה

המצב בארץ מדאיג את כולנו, אולם חשוב לדעת להתמודד בצורה נכונה, ולמנוע מהילדים שלנו לפתח טראומות | עשרת הכללים הבאים יסייעו לכם לשמור על החוסן הנפשי של הילדים שלכם, ולמנוע חרדות (הורים)

ישראל גינצבורג | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
  • בבת אחת נזרקנו כולנו למציאות מפחידה שלא הורגלנו אליה. אווירת החג העליזה והרגועה נקטעה באחת והוחלפה בשמועות מזעזעות שהיכו אותנו בתדהמה: הרוגים, פצועים, שבויים, מחבלים מתבצרים, ועוד אינספור מילים מפחידות שמערערות את אווירת הביטחון של ימי השגרה.
  • האם יש דרך להרגיע את הילדים? האם יש דרך לתווך להם את החדשות בצורה שהם יוכלו להכיל אותה? האם תוכלו למנוע מהם חרדות שיפגעו בהם בעתיד ולסייע להם להישאר בגבולות הפחד הבריא? ואולי בכלל עדיף לא לעדכן אותם במה שקורה?

    עשרת הדרכים הבאות יסייעו לכם לשמור על החוסן הנפשי שלהם ולהתמודד עם המצב הלא פשוט:

    . . .

    1. הקפידו לשמור על טון רגוע: אם אתם עצמכם תהיו בחוויה של חרדה והיסטריה, הילדים שלכם יהיו הרבה יותר חרדים ממכם. הקפידו לדבר איתם בקור רוח, וודאו שהילדים שלכם יראו שאתם עצמכם מסוגלים להתמודד עם הכאב ועם השמועות הקשות, ושאתם מסוגלים להכיל את המציאות.

    אם תדברו עם ילדים בטון רגוע ושליו - גם אם המילים שתאמרו להם יהיו קשות, הם ירגישו שמדובר בסיטואציה שאפשר להתמודד אתה. כך תוכלו לחבק אותם בשלווה ולומר להם ש-"למרות שבוודאי מדובר בבשורות קשות ובמצב לא רצוי, אנחנו כרגע בטוחים ואתם לא צריכים לדאוג".

    2. היכנסו לראש של הילדים שלכם - לפני שאתם משוחחים עם הילדים ומעדכנים אותם במצב - כנסו לחדר, קחו נשימה עמוקה, שתו כוס מים ונסו לתכנן כיצד לתווך לילדים את הסיטואציה. האם הילדים שלכם יודעים היכן נמצאת עזה על המפה? האם הם משוכנעים שעוד שניה נכנסים מחבלים לבית, או שהם מבינים את המרחק ויחסי הכוחות?

    המח היצירתי של הילדים שלכם עלול לייצר חרדות קשות, ואם תשוחחו איתם בשלווה ומקום רגוע ובטוח תוכלו לעזור להם למסגר את הפחד ולא לפתח חרדות.

    חשוב שתזכרו - שלמרות שהמציאות מפחידה, הדמיון עלול להפחיד אף יותר, ולפעמים הבנה נכונה של המציאות המדאיגה והכלה שלה עלולים להיות פחות מחרידים מעולם הדמיון האכזרי של הילדים.

    3. הקשיבו לילדים שלכם - שאלו את הילדים שלכם כיצד הם מרגישים? מה הם שמעו? אתם עלולים להיות מופתעים ולשמוע מהם על שמועות חסרות בסיס שהם שמעו, או על מציאות מעוותת שנוצרה בראש שלהם - שמדאיגה אף יותר מהמציאות.

    עודדו את הילדים לשאול שאלות. תוכלו לבקש מכל ילד לשאול לפחות 5 שאלות, ונסו לענות להם בצורה שתשאיר אותם רגועים יותר.

    4. הימנעו ממילים מטרגטות - למילים יש כח אדיר, נסו למנוע פגיעה מהילדים שלכם. מילים כמו "פיגוע, מלחמה, מחבלים, שבויים, פצועים, הרוגים, נרצחים, טילים" ועוד - הן מילים שמייצרות במח שלנו תמונות מדאיגות, לפעמים אף יותר מהמציאות הקשה שנחשפנו אליה.

    העדיפו כמה שפחות לתאר את המציאות בפני הילדים, והסתפקו במילים שתואמות את יכולת ההכלה של הילד. כשהילד שלכם בן ה-12 שומע על כך שישראל תפתח במלחמה נגד עזה - עולים במוחו תיאורי מלחמה שהוא קרא ממלחמת העולם השנייה, תוך שהוא מדמיין את הערבים עולים בחדר המדרגות ומחפשים יהודים.

    5. אמרו רק אמת, אבל לא את כל האמת - אף פעם לא נכון לשקר לילדים. האמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים בינאישית, אבל זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לשבת ולתאר לילדים שלכם איך מרגישים נערים בגילם שחטופים בעזה.

    הימנעו מתיאורי צבע וספרו להם על המצב בקווים כלליים בלבד. אל תשאירו פתחים לדמיון להשתלט. עדכנו אותם לעיתים רחוקות - ואתם לגמרי לא חייבים לצעוק ליד הילדים ש-"מחבלים ניסו לבצע פיגוע ב..." - בכל פעם שאתם מקבלים 'פוש' לנייד.

    6. הקדימו רפואה למכה - אם אתם שומעים על הסלמה או חוששים שהמקום שבו אתם גרים עשוי לחוות מתקפת טילים, הקפידו להסביר לילדים את המצב עוד לפני שהוא קורה.

    כך למשל, אם אתם חוששים שתושמע אזעקה באזור שלכם בשעות הלילה, אל תתנו לאזעקה להפתיע את הילדים שלכם, אלא הכינו את הילדים בטון רגוע לאפשרות שתושמע אזעקה גם בשעות הלילה - התמקדו בהוראות מעשיות, והסבירו בשלווה שאם אכן זה יקרה אתם תגיעו לחדר שלהם ותיקחו אותם לממ"ד הקרוב.

    7. נסו להפוך חלק מהרגעים האלו לחוויה - זה עלול להישמע לכם כבריחה מהמציאות, אבל המציאות היא תמיד רבגונית ותוכלו למצוא רגעים יפים גם בתוך רגעי הלחץ.

    כל למשל אם אתם ישנים ביחד עם הילדים שלכם בממ"ד נסו להראות להם את הצד הנחמד של השינה המשותפת, ואם אתם נמצאים במקלט ציבורי תוכלו לנסות ולייצר משחקים חברתיים נחמדים שירגיעו את כל דיירי המקלט ויחליפו את תחושת הפחד בחוויה.

    8. הקפידו להיצמד למציאות - כולנו יודעים שאם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר, אבל חשוב לאחוז בקרקע המציאות כדי למנוע חרדות, תוך הכרה בכך שהמצב עצמו הוא בסייעתא דשמיא.

    הסבירו לילדים שלכם את יחסי הכוחות בין ישראל לעזה, ואת העובדה שאומנם העזתים יכולים לפגוע ביהודים, אבל הקב"ה שומר עלינו ואנחנו יותר חזקים מהם. במידה ואתם רחוקים מעזה - נסו להמחיש את המרחק שקיים בינכם לבין עזה, את מערכת כיפת ברזל ואת המקלטים שבדרך כלל מונעים חדירה של טילים. אנחנו בטוחים בישועת השם, ובאהבתו אותנו הוא נתן לנו טנקים, מטוסים, וקשרים בינלאומיים הרבה יותר טובים משיש לאויבים שלנו.

    חשוב מאד - במקרים שבהם אתם מזהים שהילדים שלכם נכנסים לחרדה, פנו מיד לסיוע רגשי אולם בינתיים הקפידו לחבר את הילדים שלכם לפעולות מציאותיות. בקשו מהם לסדר את החדר, לשטוף כלים, או לעזור לאח שלהם הקטן ללבוש פי'גמה.

    גם אם אתם קמים לקול אזעקה באמצע הלילה - בקשו מהילדים לבצע פעולות גם אם אתם לא צריכים את העזרה שלהם. הפעולות יסייעו להם להיצמד למציאות במקום להתחפר בתוך עולם הדימיון.

    9. למדו אותם להשלים עם מצבים - כיהודים, התרגלנו להשלים עם מצבים קשים במיוחד, וגם כעת, למרות הכאב הנורא על כל יהודי שנפגע, חשוב שהילדים יראו שאתם מסוגלים להכיל את הכאב הנורא והוא לא מערער אתכם.

    כהמחשה לכך - כולנו כאובים על אובדן היהודים בשואה, אולם הכאב הנורא הזה לא מערער אותנו ביום יום, לא משפיע על התפקוד שלנו, ורובנו חיים את החיים השלווים שלנו לצד הידיעה על הגורל הסוער של עמנו.

    המחישו להם בהתנהגות שלכם - שאומנם אתם כאובים עם אובדן יהודים ועם אחינו שנמצאים בצרה ובצוקה, אולם לא מדובר בחורבן הבית, והחיים ממשיכים הלאה ככל האפשר למרות האובדן והכאב הנורא.

    10. תפילות, לא מתוך חרדה - אתם מבקשים מהילדים שלכם להתפלל, לומר תהילים, ולבקש מהקב"ה שיושיע אותנו, ואין ספק שהמצב הקשה הלא פשוט מחייב כמה שיותר תפילות של תינוקות של בית רבן, אולם הקפידו לא להכניס אותם לחרדה.

    אל תתנו להם תחושה של חוסר אונים, או פחד נורא, והקפידו שהם לא ירגישו שכל העולם כולו מונח על הכתפיים הרזות שלהם בלבד. רק לאחר שווידאתם שהם הבינו את המצב והם כבר לא בסיטואציה של חרדה - בקשו מהם לומר פרקי תהילים להצלת עם ישראל - וודאו שהם מסיימים את אמירת הפרקים מתוך תחושה של פריקת מתח וביטחון בהשם - ולא מתוך חרדה גדולה בהרבה, או ייסורי מצפון על כך שהם לא מספיק אמרו את התהילים בכוונה ויהודי נפגע בגללם - וכן, זאת מציאות שקורית!

    . . .

    ועוד משהו קטן - אנחנו לא אוהבים את הרגעים האלו, וכולנו מעדיפים את ימי השגרה הבטוחים, אולם אם תצליחו להרגיע את הילדים וללמד אותם להתמודד עם המצב - הם יהיו מחושלים הרבה יותר, איתנים יותר, והם אף ידעו שהם מסוגלים להתמודד גם עם מצבים קשים ומורכבים בשלווה ובביטחון בהשם!

    הכתבה הייתה מעניינת?

    תוכן שאסור לפספס

    0 תגובות

    אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

    טוען תגובות...
    תוכן שאסור לפספס

    עכשיו בכותרות
    הנקראים ביותר
    המדוברים ביותר