"החינוך בראי הפרשה"

בידינו החובה לעצור את משיח השקר הבא

מוטב היה להתעלם ולתת לרשויות לעשות את שלהם, אך לא ניתן עוד לשתוק, הגיע הזמן לזעוק ולצעוק: עד כאן! לא ניתן עוד לחילול ה' הנוראי הזה לייצג את "הציבור החרדי" במסדרונות התקשורת ובתי המשפט, הגיע הזמן לומר: לצרינו הם! בטורו השבוע של הרב אברהם בורוידאנסקי (פרשת השבוע)

אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ילד שאל את אביו: אבא איך יכול להיות שכאשר אני נוסע על אופנוע שהוא כלי תחבורה קטן כל כך אני רואה לידי את הנהג, כאשר זה רכב אז כבר אני בספסל מאחוריו, במיניבוס אני כבר יותר רחוק ממנו, באוטובוס אני לפעמים כבר לא מצליח לראות אותו ובמטוס אני כבר לא רואה את הטייס בכלל, למה ככל שהכלי המובל גדול יותר המוביל (הנהג) נעלם יותר?!

האמת שזו לא שאלה של ילד תמים, אלא מציאות החיים, כאשר יש לקבוצה דמות שהוא מנהיג אותה ככל שהקבוצה גדלה המנהיג נעדר מעיניה יותר ויותר עד רמה שהדמות היא כלא קיימת במציאות אלא בעיקר מסיפורים עובדות ושמועות, דמות המנהיג הרוחני נעשית יותר ייחודית ככל שהיא שמימית ופחות זמינה, ככל שסיפורי הגבורה והמופת יהדהדו באוויר כך דמותו תגדל ותעשה למנהיג הרוחני הבלתי מעורער.

בקהילות רבות דמותו תעלה במעלות יכולת ההנהגה ככל שהריחוק מהנהגותיו ייעשו לבלתי גשמיים, עבודת ה' בסיגופים ובשעות לא קונבנציונליות, יכולות מיסטיות נדירות, וחיזוי עתידות, וכל זה דרך עבודת ה' הפרטית של המנהיג, התרחקותו לאורך היום מחיי צאן מרעיתו מהאדירה ומגדילה את שבחו והכוח המיוחס לו.

לא פעם נכתב בטור זה אודות תופעת המנהיגים השרלטנים, על הכוח הרב שמייחסים להם חסידיהם ובני קהילותיהם, מה שגרוע בכל המציאות הזו היא פחות הכוח שהחסידים מקנים למורם אלא הכוח שאותו מוביל מקבל, טירוף הדעת הבלתי הגיוני שמקבלת דמות נערצת היא הלימוד זכות היחידה שניתן לדון אנשים שכאלו.

ואין זה רק בקהילות שומרי תורה ומצוות, זה גם בחיי הסלבריטאים אנשי הזוהר המדומה, אנו עדים לאנשים שעושים מעשים לא הגיוניים ולא נתפסים במוח אנושי, אנשים שעד לרגע פרסומם היו נעימים ונוחים הרגעים של הנגיעה בזוהר (המדומה) הופך אותם לחסרי צורת אנוש, אלו לצד מנהיגי קהילות דינם שווה באובדן צלם בעקבות הכוח והאנרגיה שהם מקבלים מקהל מעריצם.

אך בשונה מדמויות חיי החולין, מצופה מדמות המייצגת קיום שמירת תורה ומצוות הנהגה אחרת, נדמה איפה שהצפייה מהם שונה במהותה ובצדק, הצפי מהם שהתורה שלמדו תרסן את מידותיהם תרומם אותם אל גבהים של טוהר ואצילות שיכנסו לרשימת מוסרי התורה לדורותיהם כאלו שנזר אלוקים היה על ראשם והוד התורה זהרה למרחקים.

אך במקום זה אנו עדים שבוע אחרי שבוע לפרסומם של פרשיות עם סיפורי טירוף בלתי נתפסים של כאלו שנקראים מנהיגים של קהילות ומוסדות שבפועל מתברר על ניצול מחפיר עשרות שנים של כוח ושליטה על רודנות שלא מביישת את קִים ג'וֹנְג אוּן המנהיג העליון של קוריאה הצפונית הרודן השרלטן האכזר, סיפורים שלא נכתבו כמוהם בשום ספרי בדיון גם לא כאלו מרחיקי לכת, סיפורים שגם הדמיון לא מכיל אותם.

המקומם והמצמרר בתוך כל זה, הוא השימוש בביטויים של קדושה ודמוי תיקון וטענות של הבאת המשיח דרך חטאים, שימוש במושגי עולם האצילות, תיקון חטא הנחש, פדיון רוח נפש ונשמה, זה כבר זועק ובלתי נסלח, ויותר מכל חשתי השבוע את זעקתו פולחת הלבבות של ירמיהו הנביא באיכה: "נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה" כביכול ידע על משיח השקר שיקום בבוא הימים שעומד לעשות בגלוי חטאים אלו זאת בציון ובערי יהודה, והכואב מכל שיש שיראו בזה עבודת ה'- ה' ישמור.

רעים אהובים הופרדו ונאלצו להתגרש בגלל גחמותיו, ילדים נותרו עם בתים מפורקים, זוגות לא זכו לפרי בטן, וכל זה בשם הסגידה לדמות מבחילה.

כל זה כאשר בבית המשפט הוגש בשבוע האחרון כתב אישום חמור על עוד תימהוני שהנהיג קהילה ועשה מעשים של שכם בן חמור בשם השלום, עד כדי שהשופט החילוני התבטא שמעולם לא נחשף למעשים נוראים שכאלו, אוי לאותה בושה שאדם המתקרא רב יושב על ספסל הנאשמים עם כזה כתב אישום נוראי.- חילול ה'!

עד מתי אנשים יימשכו כמו עדר כבשים אל שאול תחתיות למעשים שלא חלם עליהם גם השטן אחרי שרלטנים בדמות מנהיגים ורבנים, כל אדם מחויב לבדוק את סביבתו ורבותיו האם מעשיהם הגיוניים שעולים בקנה אחד עם נורמליזציה או שיש שם מעשים מוזרים ומיוחדים שמתורצים בתירוצי סרק עם גיבובי מושגים מעולם האצילות המדומה, אנשים טובים נתפסים לכתות של השטן שתוצאותיהם הרות גורל אסון.

מה עוד ניתן לעשות ולצעוק כדי שמחר בבוקר לא נקום לחשיפת פרשיה אחרת חדשה וקשה יותר, נדמה כי הטירוף הגיע אל שיאו כבר מזמן, אך ככל שחולפים הימים אתה מבין שאין שיא בטירוף והוא יכול להגיע עוד רחוק... ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד שיפקח עיניו על סביבתו, וישאל את עצמו האם מה שקורה פה הוא נורמלי או חריג.

כשמביטים על כל הפרשיות הנוראיות הללו המתפרסמות עולה מוטיב אחד העובר כחוט השני בין כל העבריינים הללו, יחוס כוח עצמי ושיווק כוחותיו המופלאים על ידיו בעצמו ועל ידי מעריציו הן בדרשות ברבים והן בשיחיות אישיות, התבודדות ותיקונים בייחוד בשעות ומקומות מוזרים, ועוד ועוד מוטיבים של כוח ומוזרות.

כאשר דנים בסוגיות אלו, אנו המבוגרים הגם שמתקשים לעכל את הזוועה, יש לנו יכולת קיבול, אבל השאלה הגדולה איך הדור הצעיר של אותם קהילות וגם לא בדווקא שלהם יכילו מעשים שכאלו, איזה חורבן נפש ועולם ערכים זה יוצר אצלם, חובה עלינו לשוחח איתם ולהסביר להם את יסוד הדברים.

אחת מהשיחות המרגשות בין צעיר ומחנך בנושא כעין זה אנו מוצאים בפרשת השבוע בו ישנו רגע של גילוי לב מרגש ועוצמתי, כאשר יהושע בן נון מגלה שכבודו של המנהיג העולמי משה רבינו נפגע, ויהושע כתלמיד מובחר ונאמן מרגיש פגיעה שלא סובלת דיחוי והוא רץ לטפל בבעיה.... במדבר פרק יא "וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם: וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם השם נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן השם אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם:"

מסביר על זה הרש"ר הירש את יסוד הדברים של הבנה מה זה מנהיג על פי היהדות: "המקנא אתה לי. התבוא לריב את ריבי ולהגן על זכותי? כסבור אתה שאלדד ומידד פגעו בזכותי ועליך לייצג את זכותי? (ראה פי' לעיל ה, יד).הופעת אלדד ומידד בשעת מינוי הזקנים לסנהדרין הראשונה, וכן דברי משה שנאמרו באותה שעה, הם בעלי חשיבות עליונה לכל הבאים אחריהם. כי נתגלה כאן שמינוי הרשות הרוחנית העליונה בישראל לא באה לייסד מונופולין של הרוח, כי הכישרון הרוחני הניתן מאת ה' איננו מותנה בשום משרה ותפקיד, והאחרון בעם ראוי ליטול חלק ברוח ה' - לא פחות מן הראשון במשרה רמה. אולם דברי משה הם מופת נצחי לכל המורים והמנהיגים בישראל המורה להם, כי האידיאל העליון של פעילותם יוגשם כאשר יזכו להיות מיותרים בעם בהגיע העם בכל שכבותיו לאותה מעלה רוחנית, שאין הוא זקוק עוד למורים ולמנהיגים! ואכן הבאים אחרי "הזקנים" האלה ירשו את רוח משה רבם, והם ראו זאת כתפקידם העליון להרביץ תורה בישראל. וכלל גדול מסרו לכל המנהיגים הרוחניים של עמם: "והעמידו תלמידים הרבה" (אבות א, א). כאשר אמר משה: "המקנא אתה לי?!" - הוא שמט את הקרקע מכל מחיצה אפשרית בין "כהני דת" אנשי קודש לבין "הדיוטות" אנשי חול." עכ"ל

התפיסה הרוחנית יהודית היא "כי הכישרון הרוחני הניתן מאת ה' איננו מותנה בשום משרה ותפקיד, והאחרון בעם ראוי ליטול חלק ברוח ה' - לא פחות מן הראשון במשרה רמה"- ככל שנדע שהדמות המנהיגה איננה לא נהג אוטובוס וגם לא טייס כזה הנאלץ להעדר מעיניהם הגשמיות של בני האדם ולחולל מעשים שמימיים ומוזרים, ככל שנדע שהם אנשים רגילים עם כוחות רגילים והמיוחדות שלהם היא לימוד התורה בלבד ולא שום יכולות אחרות, או כוחות אחרים ומוזרים בדירות מסתור ובחדרי ייחוד או אז נמנע את פרשיית משיח השקר הבא עם כל חילול ה' וחורבן שזה מביא בעקבותיו.

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר