"שקיימנו"

המרגלים של ימינו והכלכלה ברת הקיימא

סיפור המרגלים מהדהד קושי אוניברסלי שחוזר על עצמו - להבדיל - ברגעים רבים בתולדות האנושות שבו קהילה נדרשת לבצע שינוי מהותי באורחות חייה, אך מתהמהת (פרשת שבוע)

ד"ר רם פישמן | כיכר השבת | י"ח בסיון | 17.06.22
צילום: חן לאופולד, פלאש 90

סיפור המרגלים בפרשת שלח מהדהד קושי אוניברסלי שחוזר על עצמו - להבדיל - ברגעים רבים בתולדות האנושות שבו קהילה נדרשת לבצע שינוי מהותי באורחות חייה, אך מהססת, מתהמהת, ולבסוף משלמת על כך מחיר כבד.

מתבקש להקיש מסיפור המרגלים על הצומת בה נמצאת האנושות, ולמעשה כל אומה וקהילה בימינו, ביחס לאתגר הקיימות.

כולנו יודעים שעלינו לעשות מעבר מורכב מהכלכלה המזהמת לכלכלה המקיימת. אמנם, בעבר היו כאלה שהטילו ספק בעצם קיום הבעיה, כגון אלה שניסו להכחיש את הרס האקלים ובהם כבר דברנו בפרשת נח, אך כיום, הויכוח כבר איננו סובב סביב עצם קיום הבעיה, אלא סביב השאלה של האם ומה יש לעשות כדי להתמודד איתה.

המעבר לכלכלה ברת קיימא הוא במידה רבה כניסה לארץ לא נודעת. אין בנסיון האנושי דוגמא לכלכלה שכזו, באותה מידה שדור המדבר לא הכיר את ארץ ישראל. כמו שהמרגלים כולם הסכימו, והעם האמין, שהארץ היא זבת חלב ודבש, כך גם אנחנו מאמינים שניתן לבנות כלכלת ברת קיימא, כזו שבה ניתן לקיים את הרווחה האנושית ולספק את צרכינו החומריים בשפע, ללא הזיהום וההרס האקלימי והביולוגי שנלווה לכך כרגע. יש בידינו את הידע, את הטכנולוגיות, ואת הניתוחים המדעיים שמצביעים על כך שהדבר אפשרי.

הבעיה היא לא זו, אלא החשש מהקשיים הכרוכים במעבר לשם - בדיוק כמו שבני ישראל חששו מכיבוש הארץ. במובנים רבים, הדינמיקה החברתית שהובילה לכשל הטרגי של עם ישראל בעקבות חטא המרגלים מזכירה את הדינמיקה החברתית והפוליטית השוררת בעולם כיום סביב אתגר הקיימות.

הדינמיקה הזו מתחילה בכשל מנהיגותי כמו זה של עשרת המרגלים החוטאים. תפקידם של מנהיגים הוא לטעת בציבור את הבטחון ללכת בעקבותיהם ולעשות מעשה חיוני ונכון. אין הוא תפקידם רק להביא את המידע היבש לרשות הציבור ולתת לו להחליט כיצד לנהוג. חכמינו הסבירו שחטא המרגלים אינו נעוץ בכך ששתפו את העם במידע שמבחינה עובדתית איננו שקרי, אלא בחוסר האמונה והרצון להתגבר על הקשיים שגילו על מנת לעשות את המעשה הראוי.

גם כיום, אנחנו מגלים לדאבונינו שבהיעדר מנהיגות, השיטה הדמוקרטית לבדה כושלת להביא אותנו אל הארץ המובטחת. אמנם המערכת המדעית מפקת לנו את כל האינפורמציה הדרושה, אך בציבור לבדו אין את החזון והרצון הדרושים כדי לעשות מעשה, ואין לנו מנהיגות עולמית שתסחף אותנו אחריה. הציבור דווקא נוהה אחרי תחזיות קודרות והפחדות, וכמו בסיפור המרגלים, אותם מנהיגים שמתפתים לפנות לחולשות אלה זוכים לקשב רב יותר מאשר אלה שמנסים לטעת בו בטחון לצאת אל הלא נודע. ולכן, קולות שמזהירים אותנו, למשל, שמעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת יעלה את מחירי החשמל באופן דרסטי ויפגע באורח חיינו, זוכים לתהודה רבה ומפחידים את המנהיגים שלנו מצעדים לא פופולריים. אלה הם המרגלים של ימינו, אשר בוחרים להתמקד בפחד מהקשיים של הטווח הקצר במקום בהבטחה של הטווח הארוך. כמו בפרשתנו, המנהיגים המעטים שמנסים לטעות בעם אמונה ביכולת להתגבר על הקשיים, הציבור מאיים ״לרגום אותם באבנים״.

בפרשת המרגלים, התוצאה היא התמהמהות ודחייה. בסופו של דבר, העם יהיה חייב לצאת ולכבוש את הארץ המובטחת. אבל הדור שהקשיב לעשרת המרגלים החוטאים לא יזכה להיכנס לארץ, וגזר על עצמו ועל בניו ארבעים שנות נדודים נוספות במדבר - שנה שלמה על כל יום של היסוס. הדור הבא גם הוא, לא זכה לגדול בארץ, אלא במדבר, וייאלץ לעשות בעצמו את מה שדור הוריו התמהמה לעשות.

גם בתחום הקיימות והאקלים, המעבר לכלכלה ברת קיימא המבוססת על אנרגיה מתחדשת הוא בסופו של דבר בלתי נמנע. אבל כל יום שבו אנחנו מתעכבים בכך יגבה מאיתנו ומבנינו מחיר כבד. בדרך נחיה זמן רב יותר באקלים משובש קשות יותר, על כל הנזקים המשתמעים מכך, ובינתיים עלויות המעבר ילכו ויעלו גם הן. האם עוד יש סיכוי שמנהיגים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה יופיעו ויצליחו להתגבר על פחדנותם של המרגלים האחרים?

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר