אדי האלכוהול של פורים טרם התפוגגו, והנה אנו צונחים על "כי תשא" הכדור הפורח.
נוהג שבעולם, עושים קוקטייל משקאות, לוקחים מן הגורן ומן היקב, מערבבים כמה סוגי משקאות חריפים, וזה סגולה בדוקה ומנוסה לדפוק ת'ראש. אצלינו ב"שטייטאלע" היה "השתיין של העיירה" נוהג להכריז בקול רם, אני לא צריך לערבב משקאות, אני פשוט שותה הכל, ואח"כ עושה כמה סלטות, המשקה מתערבב לבד.
הראש עדיין כואב ומסתובב מפורים, ואנו ניגשים מתנדנדים לפרשת "כי תשא". מכל חלקיק בפרשה, ניבטים לנגד עינינו סיפורי המגילה, מעין חלום בהקיץ, הזיה.
קטורת הסמים ומחצית השקל, נשיאת חן וחטא העגל, הכל מתערבב ומתהפך ("ונהפוך הוא") במהירות שיא, ומתחבר איכשהו לפורים ומגילת אסתר.
הנה הגענו מפורים "רעשנים ומסכות שירים וריקודים", אבל הפרשה לא עושה לנו הנחות - "אלהי מסכה לא תעשה לך" מצד אחד, הנה בני ישראל עשו מסכה וריקודים לפני העגל. אך מצד שני כמו "מעשה לסתור" משה רבינו בסוף הפרשה שם "הַמַסְוֶה (כמין מסכה) על פניו", כדי להסתיר את קרני ההוד.
במהלך הפרשה אנו נפגשים עם יג' מדות הרחמים, שאחד מן השמות הוא שם "א-ל", ורש"י על אתר טורח להכניס לנו את אסתר המלכה מהדלת הראשית: שם "א-ל" הוא מדת הרחמים, הראיה שאסתר מלכתנו אמרה "א-לי א-לי למה עזבתני" (את מדת הדין לא מתאים לשאול "למה עזבתני?).
השבת אף היא מופיעה בפרשתנו מזכירה לנו את "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין". חג הפסח המוזכר בפרשתנו מזכיר לנו את קטרוגו של המן שבני ישראל מוצאים את כל ימיהם בשה"י פה"י (שבת היום פסח היום), "צומו עלי שלושה ימים" אף הוא היה בליל הסדר, ואת המן תלו ביום השני של פסח.
חטא העגל, מזכיר לנו את בני ישראל שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר. ותוכנית ההשמדה השטנית של המן האגגי אף היא מזכירה לנו את דברי הפרשה "הרף ממני ואשמידם".
אה, רגע. הפרשה בכלל מתחילה ב"מחצית השקל", זה מזכיר לנו שהכסף שנתנו בני ישראל למשכן הקדים את "הכסף נתון. לך" של המן הרשע לאחשורוש, ומכאן נס ההצלה. וכמאמר "צדקה תציל ממות".
עומק נוסף יש במצות "מחצית השקל", כל יהודי הוא חצי. יהודי ועוד יהודי - חצי ועוד חצי - שוה יהודי שלם, והשלם גדול מסך חלקיו, אחדות ישראל מצעידה אותנו לקראת המשכן - המקדש - הגאולה השלימה.
ואיך אפשר לדלג על שם הפרשה "כי תשא את ראש בני ישראל", ישראל מרימים ראש. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", "ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם" "כי האיש מרדכי הולך וגדול".
איתא בגמרא (בבא בתרא י:) "אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע במה תרום קרן ישראל? אמר לו: ב"כי תשא".
ע"י מצות הצדקה זוכים להרמת ראש, וכי למה?
צדקה מהי? העשיר מעביר כסף לעני. וכי העשיר חייב משהו לעני? שילך לעבוד . . אכן, כאשר יש פירוד בין אנשים, המחשבה שעולה בראש, שילך לעבוד. במקרה הטוב, יעשה העשיר חסד עם העני, וירגיש טוב עם עצמו שנתן משל עצמו. אך כאשר היהודי חש ומרגיש ש"כל ישראל אחים", אחי נמצא במצב של עניות וכי לא אעזור לו? היתכן? זה לא צודק להפקיר את אחי, זהו "צדק" לעזור לאחי.
הוי אומר: המילה "צדקה" לא רק מבטאת העברת ממון מהעשיר אל העני, אלא עומק נוסף טמון בה, והיא התובנה ש"כל ישראל אחים", לעזור ליהודי שני זה (לא חסד אלא) "צדק".
עומק נוסף יש ב"מחצית השקל", היהודי הוא החצי השני והחצי הראשון הוא הקב"ה (כמו בעל ואשה). כאשר יהודי מתאחד עם כלל ישראל, כאשר מתכנסים מתקהלים ומתאחדים יהודים, השכינה שורה. כך זה "מנין", כך זה מצות "הקהל", כך זה במעמד הר סיני "ויחן (ל' יחיד) שם ישראל" "אמר הקב"ה הרי השעה שאתן להם את תורתי".
והנה אנו באים אל "קטורת הסמים", קטורת זו מבטאת את הקשר (קטר בלשון ארמית קשר) הכי עמוק ופנימי בין כנסת ישראל להקב"ה, קשר של תענוג (ריח נעים) שנכנס לפני ולפנים אל קודש הקודשים, שם מתייחדים קוב"ה וכנס"י.
"ותהי אסתר נושאת חן", אומרים חז"ל בגמרא "אסתר ירקרוקת היתה" היא לא היתה יפה באמת, אך ה' משך עליה חוט של חסד ולכן היתה נושאת "חן". קרי: אחשורוש בחר באסתר לא בגלל יופי מוחשי והגיוני, אלא בגלל "חן" לא הגיוני ולא טבעי.
ומי מוצא "חן" בפרשה שלנו?
חידה לקריאת התורה: כמה פעמים מוזכרת המילה "חן" בפרשתנו?
זה תמצית הפרשה, וזה תמצית הפורים.
המילה ח-ן מורכבת משתי אותיות: ח 8 ן 50
ח 8 מגיע אחרי 7.
ן 50 מגיע אחרי 7×7.
העולם - הטבע נברא בשבע ימים, מגיע השמיני ופורץ את מגבלות הטבע. לכן הברית מילה ביום השמיני, לכן מצות הקהל בשנה השמינית.
משמעות הענין היא, שהקב"ה אוהב אותנו "עם ישראל" "עם קרובו" באופן לא הגיוני, על טבעי (למרות שחטאו בעגל, ולמרות שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ולמרות. שנהנו מסעודתו של אותו רשע).
עם ישראל, ומשה נציגו, נושאים חן בעיני "המלך" "מלכו של עולם", זה מתחיל בפרשתנו, וממשיך הלאה לימי הפורים.
"וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם".
(מבוסס על מקבץ שיחות של הרבי מליובאוויטש)
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com