בויכוח נוקב עם עמיתים לעבודה, הם התעקשו לומר שהנאמנות לחוקים, אצל החרדים, היא נאמנות מוגבלת. מכיון שמדובר באנשים מאוד אינטלקטואלים ונאורים, הוכחת הציונות שלהם היתה נחרצת ומעוגנת היטב.
החרדי, נציג כל החרדים במדינת ישראל ובכל שאר חלקי העולם, הותקף נמרצות. הרי איך אפשר לחיות במדינה מבלי נאמנות מושלמת לחוקיה?
רק עברו שלושה שבועות, והבוסים חזרו מנסיעת עסקים בחו"ל. היה זה ביום שפרצה שביתה בנמל התעופה בן גוריון, והם ניצלו עד תום את האפשרות לקנות דברים מבלי לעצור במכס. הם התפארו כי חוץ ממכונת כביסה, הם סחבו ארגזים של סחורה. הם ניצלו את המצב וקנו מכשירים בשווי שאי אפשר לתאר.
הערכים הם עוגן
מה? נדהם החרדי!! אתם? הנאמנים למדינה בנאמנות בלתי מוגבלת, ניצלתם פירצה של הזמן, והעלמתם מיסים מחויבים לפי החוק?!! אתם, שהמדינה היא מעל הכל??
מסתבר שחוקי המדינה אינם חזון החיים של אף תושב.
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. היהדות באמת מעל הכל. אף אחד לא סוברני להחליט מהי האמת האבסולוטית – רק האלקים.
מי צודק? תלוי מאיזה צד אתה שופט?
מעשה ובעיר חלם ניסה סוחר התבואה להכניס לתוך האסם, עגלה מלאה בחיטים. אבל גודל הסחורה היה הרבה מעבר לסף הדלת של האסם והוא לא מצליח להכניס את העגלה. דוחק מימין ומשמאל, מזיע נמרצות, אבל מתאכזב פעם אחר פעם.
עבר שם פיקח אחד מחכמי חלם, ואמר לו: יש לי עיצה נפלאה בשבילך. כלי קסמים שיסייע בידך להכניס את הסחורה בנקל. מהו הכלי? הביא לו משקפת, והבהיר: כדי לראות את הסחורה בהקטנה אתה מסתכל מהצד הזה של המשקפת, מבעד לעדשות ההקטנה. כדי לראות את המשקוף גדל ומתרחב אתה מסתכל מהצד השני של המשקפת, מבעד לעדשות ההגדלה. וכך הסחורה נכנסת בעד השערים בקלות ובלא מאמץ.
והסוחר של חלם, קנה את העיצה...
איפה משתרעת מדינת חלם?
לא רק בחלם, כל כך הרבה פעמים אנשים מתאימים השקפת עולם לפי תנאי המשקפת שלהם. כשהם רוצים להביע דיעה אחת, הם מבעד לעדשות ההגדלה. כשהם רוצים להנות מהצד שכנגד הם מסובבים את העדשה להקטנה... אבל הנסיבות באמת לא משתנות. האמת היא אחת! והיא גדולה ויקרה!! היא לא נדחקת מבעד לעדשות של המסתכלים בה, אלא מושלמת ויציבה באמיתותה.
למה הפסדת במשפט? כי לא לקחת את העורך דין המנוסה! לא מחפשים את האמת, ואת הנקודה של הצדק. רוצים רק ´לעבור´ את סף החוק ולהרוויח כמה שיותר.
ומזה צריכים להזהר.
בתי דין בינלאומים
ואלה המשפטים, אומר ה"כתב סופר" זצ"ל: גם בני נח נצטוו על מצווה של דיינים ושופטים, בתוך שבע המצוות שהם מחויבים בהם כבני האנושות. גם להם יש ערכאות ובתי משפט, וזה חלק מהדרישה של האלקים, כדי לשמור את הזהות של אדם מול בהמה.
אבל בורא העולם לא חייב אותם בחוקים של הערכאות. עליהם הם שוקדים לבדם. צוותי מלומדים ואנשי רוח, הם אשר קובעים את יסודות המשפט של מדינותיהם.
רק לעם היהודי, הבורא יתברך ברוב חסדיו פירט את החוקים והמשפטים אשר ישים לפנינו. כשולחן ערוך לפניהם - אומר רש"י.
פרשת משפטים היא העיגון של החיים שלנו עד לפרטיהם. הם היופי היהודי.
יש לך ויכוח?
התגלעו חילוקי דעות? אנחנו לא חיים בג´ונגל. ניגשים לרב, שואלים את השאלה וכבר יודעים מה ההלכה בנידון.
בעתונות החרדית, מתפרסמים, מספרי טלפונים של בתי דין, לנושאים של הלכות שבת, לנושאים של שמירת הלשון.ושל מה לא?!
ולוואי ונאמץ לעצמנו את השיח היפה הזה, של דעת הרב. או אז נהיה יפים יותר, קשורים בהרבה לעוגן המשפטי של תורת חיינו.ונזכה להיות: אוהבי השם , יראי אלוקים, אנשי אמת!!
שבת שלום ומבורך.