החינוך בראי הפרשה

ספירת (ה)עומר עם כל (בר) הלב / הרב אברהם בורודיאנסקי

בעיר שמרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הבטיח שלא שייך שבדרך הטבע יפלו שם קטיושות במלחמת המפרץ כי יש שם הרבה תורה, ואכן באמת לא נפלו שם קטיושות, אבל עומר בר לב איש הצבא הגדול נפל שם בחטא היוהרה ובטיפשות שאין דומה לה (פרשת השבוע)

(חיים גולדברג, כיכר השבת)

ליו"ר דירקטוריון חברת אנג'ל (מקווה שעד שטור זה יתפרסם התואר יהיה לשעבר) מר עומר בר לב,

אני מרגיש חובה לשתף אותך בכמה דברים חשובים שכדאי לך להפנים ולהבין למען עתידך הטוב עם משכורת של 120.000 ₪ בתפקידך נכון לאתמול.

אפתח את דברי עם סיפור מרגש, אמש פנה אלי בוגר של ישיבתי שהוא גם בוגר צה"ל וגם חרדי, ושאל מה הדין אם הוא קנה לחם אנג'ל כי הוא לא ידע על החרם, האם מותר לו לזרוק את זה ואולי זה איסור בל תשחית מצג שני פגיעה בכבודם של עיני הדור זה חילול ה' שזה מעל הכל, האמת שהתרגשתי משאלתו מאוד ומעולם לא הכנתי את עצמי לסיטואציה שכזו בארץ ישראל, אבל הוא הכריע לבד שהוא יתן את זה לכלב של השכנים כי הוא מפחד מאוד לאכול את זה... כלשונו המתוקה.

בכל אופן אדון עומר הנכבד יש כלל ברזל כששני יהודים נפגשים מתחילים דבר ראשון בדבר תורה, והיות וזכית והלילה התרבה כבוד התורה בזכותך נפתח בלימוד תורני קצר

נפסק בשולחן ערוך סי' של"ט סעי' ג' "אין מטפחין להכות כף אל כף ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר" אסור למחות כפים או לרקוד בשבת מתוך חשש שמא זה יגרום לו לעשות עבירה אחרת של תיקון כלי, אבל ישנה הסתייגות על ההלכה הזו מרבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר שכתב בספרו "מגן אברהם" – "לכבוד התורה מותר לרקד בשמחת תורה" זאת אומרת אם אני רוקד לכבוד התורה מותר לעשות זאת בשמחת תורה אפילו שזה חג, כי כבוד התורה זה כוח מיוחד שמתיר את החשש מהאיסור שהאדם יעשה.

אני מעריך שתקרא כמה פעמים את ההלכה ותנסה להבין אותה ומה זה כבוד לתורה (וחכמיה), אבל מי שאמר את ההלכה הזו הוא סבא רבה שלך (דור תשיעי) רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר זצ"ל שחיבר את אחד מהחיבורים החזקים בהיסטוריה ההלכתית- "מגן אברהם" על השו"ע, כצאצא שלו בטוחני שתהיה לך הזכות להבין את דברי הסבא רבה שלך.

איך אומרים בעברית נפלת בזמן הלא נכון, רק עכשיו קבלת משרה חדשה, עם משכורת של 120.000ש"ח שזה משכורת של כ60 אברכים בבני ברק, אתה עדיין מלקק את הידים מהבורקס והרוגלעך וכבר יש עליך חרמות ולחצים לזוז מהכסא המריח ניחוחות אנג'ל.

כאיש צבא בטח חשבת לעצמך הבוקר במילון הצבאי מהי דרגת האיש שיצאת להפגין נגדו (ב"מ) אם הוא בן 100 בטוח הוא בדימוס, כנראה רמטכ"ל בדימוס, עכשיו תיגש לכל ילדון חרדי שיודע להגיד אבא ואמא ותשאל אותו מה הדרגה של הרב הזה... "גדול הדור" – "מרן ראש הישיבה" ממליץ לך לברוח לפני הצחוק של הילד, חכמינו משווים את גדולי ישראל כיין המשתבח, הם לא בדימוס, ולא בפנסיה, הם לא במילואים ולא תואר לשם כבוד, הרב הזה הוא 100 שנים עובד את ה'!! עבודה בלתי פוסקת!! ואנחנו בני הדור הזה זכינו שהוא יהיה עיני הדור.

נעמדת מולו עם מיקרפון ושלטים ובטח חשבת שהוא גם ייצא להדברות איתך, אבל הוא לא שמע אותך כי הוא היה עסוק בלמסור שיעור לבחורים בני 18 ששותים בצמאה את דבריו כל מילה יקרה מפנינים, לא מגה פון ולא מקרפון וגם לא מערכת הגברה אחרת הייתה מצליחה לגבור על הרעש של התורה שהיה סביבו כשעמדת שם למטה עם קבוצת חברים וחברות.

מכל הארץ הגעת למקום שהכי לא שומעים אותכם, הגעת לעיר שהיא מעל דרכי הטבע, הגעת לשכונה שגדלה עשרות אלפי רבנים, תלמידי חכמים, וסתם עמלי תורה, הקרקע שם לא הכילה אתכם בכלל, לא עמדתם עליה, היא קרקע קדושה שהוויות אביי ורבא ותורת סבך המגן אברהם זה מה שהיא רגילה להכיל.

לעיר שמרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אמר שלא שייך שבדרך הטבע יפלו שם קטיושות במלחמת המפרץ כי יש שם הרבה תרה, ובאמת לא נפלו שם קטיושות אבל אתה עומר בר לב איש הצבא הגדול נפלת שם בחטא היוהרה ובטיפשות שאין דומה לה, מעולם לא הקדימך שום יצור אחר בדבר זה, היית הראשון וכנראה גם האחרון, שבא להפגין נגד עולם התורה וגדול הדור.

לו היית נכנס שם לאחד הבתים ברחוב הרב דסלר, חזון איש, או אביי ורבא, או שאר שמות הקודש, והיית מבקש כוס מים קרים היית לומד מה זה בני ברק, דירות 3 חדרים עם שמחה וזאטוטים לרוב, ובעיקר קירות ספוגות בתורה וחסד, (דרך אגב בסמוך יש גם רחוב רבי עקיבא על שמו של אותו תנא גדול שבימים אלו שבין פסח לעצרת מתו 24.000 תלמידיו כי לא נהגו כבוד זה בזה....)

השבוע נתקלתי במודעה שבתחילה חשבתי שזו ליצנות, רק בהמשך הבנתי שמדובר בהודעה אמיתית ורצינית לחלוטין וזו לשונה: *"ארגונים למען בעלי חיים טוענים כי ישנה תופעה שילדים חרדים שורפים בעלי חיים במדורות ל"ג בעומר והם מקימים סיירות של פעילים שיסיירו בין המדורות בלילה הזה"* לנו זה נשמע כמו עלילת דם חדשה

האמת שזה נשמע הגיוני לגמרי, ומי מאתנו חרדי מבית ומלידה לא דחף בידיו חתול או כלבלב למדורת ל"ג בעומר, שלא לדבר על המחמירים שדחפו תנים, חזירי בר, והיו שמועות על הצדיק המסתורי שאף זכה לשרוף ג'ירפה באחד מהשנים, הבעיה שלי היא שלדעתי הם שכחו את העיקר ממש 1. הם לא הזכירו את הנושא הידוע של דם של ילד (נוצרי) במצות של פסח, 2. הם פספסו את זה שמושקה החוכר לא שילם לפריץ כבר חצי שנה ותכף זורקים אותו לבור עם הכלבים.....

כאחד שקצת... מבין בתחום גיוס חרדים, תרשה לי לחלוק איתך תחושה, כל הטענה של גיוס חרדים לצבא היא מגוחכת, אבסורדית, ולא רצינית, אין לצה"ל שום צורך בגיוס חרדים, צה"ל משופע בכוח אדם עודף!! חיילים שמשרתים 3 שעות ביום במחסנים שונים, חיילים שיושבים בטלים בתפקידים רבים, אין צורך אמיתי בהם.

לעומת זאת המענה החרדי במגוון מעני חסד בשרות של הרבה יותר משלוש שנים ובהתנדבות מלאה, כי הרצון שלהם זה לא שהתגייסו לצבא, הרצון שלהם זה שוויון בנטל "להיות יחד תחת האלונקה" כלשונם, גם אם אין צורך, והאבסורד זה ההתעלמות מהמערך ההתנדבותי הגדול בעולם של הציבור החרדי, הם רוצים שהציבור החרדי לא יהיו "פרזיטים" אבל שוכחים מי הם אותם אלו שרצים לתוך תאונות, לתוך פיגועים, זמינים בבתי חולים, הקימו ארגוני חסד חובקי עולם, שמדינת ישראל מתפארת בה, אבל הם יודעים לעשות מעשה בריסקאי ישיבתי לחלק את המציאות לשתי דינים (צווי דינים) מה שאנחנו דורשים ומה השם עושים.

שבוע שעבר שמעתי ראיון מרגש מאוד עם הרבנית רחל הבר תחי' יו"ר ארגון מתנת חיים לתורמי כליה, היא זכתה בפרס כלת ישראל של מפעל חיים שלה, ושל בעלה הגאון הרב ישעיהו זצ"ל, התרגשתי מאוד מהראיון ומקידוש ה' שהרבנית עושה, השדרנים התרגשו, כל העולם התרגש, אבל באותם רגעים עלו מול עיני תמונתו של הרב הבר זצ"ל בזמנו לאחר שנעצר כמו עבריין באמצע הלילה בחשד לסחר באברים, לא לשכוח איך חגגו עיתונים שלמים אז, לדוגמא בספטמבר 2017 נכתב באתר "הארץ": "מנהלי ועובדי עמותה נעצרו בחשד שקידמו קבלת איברים להשתלה תמורת תשלום במשטרה חושדים כי עמותת "מתנת חיים" גבתה מהחולים תשלום, שניתן באמצעות תרומות שהועברו לחשבונה, ועד כה אין ראיות לכך שהעובדים נטלו את הסכומים לכיסם. החשודים הועברו למעצר בית" אין ספק שזו הייתה כתבה מאופקת כי גם הם הבינו שזה מוגזם אבל הם היו חייבים לפרסם בגדול....

כל מהדורת החדשות נפתחו בזה, כשרואים את הרב הבר עצור, אני זוכר את עצמי באותם רגעים חושב לעצמי, למה הרב הבר הפראייר ממשיך לעשות את החסד הזה, למה הרב אורי לופוליאנסקי שהקים את הארגון הגדול בעולם יד שרה לא זכה לנקודות של חסד, למה כל היועצים החרדים ממשיכים לתת שרות לכל יהודי (ולא רק ) באשר הוא... למה הרב אלימלך פירר, והרב חנניה צ'ולק, והרב בנימין פישר, ועוד עשרות יועצים חרדים ממשיכים לתת מענה על אף שהם מושמצים בשייכותם לפרזיטיות, הם ובני ביתם...

למה יד שרה, עזר מציון, עזרה למרפא, איחוד הצלה, הצלה, מגן לחולה, רפואה ושמחה, יד אליעזר, ידידים, זכרון מנחם, מאיר פנים, זק"א, חסדי נעמי, חב"ד לשלוחותיה בארץ ובעולם, ועוד ועוד למה כל אלו המכונים משתמטים ופרזיטים ממשיכים להיות טובים ואדיבים כאילו לא קרה דבר???

התשובה היא כי אנחנו יודעים את האמת שאנחנו שותפים עם העם, אנחנו חלק מהעם, כל יהודי קרוב לליבנו, כל יהודי נשמתו עמדה סמוך אלינו במתן תורה, והגלות עשתה את שלה, ואולי יותר מידי, ואנחנו נמצאים היטב מתחת לאלונקה, אנחנו תורמים דם, וטסיות, אנחנו תורמי כליה, תורמי כסף גם כשאנו אברכים עם הכנסות נמוכות במיוחד, אנחנו נתנדב היכן שנצטרך כל עוד זה לא פוגע ברגשותינו.

כאשר שואלים למה החרדים לא מתגייסים לצבא עלינו להשיב כיהודים בארץ יהדותנו בתשובה ניצחת, מה הצבא עשה ב75 שנים האחרונות כדי שחייל שומר תורה ומצוות יוכל להיות בצבא מבלי לפגוע ברגשותיו שיוכל לקיים כל סעיף במשנה ברורה ובמגן אברהם, והתשובה היא (מידיעה) ממש לא הרבה!

לעומת זאת הציבור החרדי גאה בתרומתו האדירה בעולם החסד, ובעיקר בבניו השוקדים בעולמה של תורה ומגדלים דורות של בני ישיבות אוהבי תורה.

אז איך חשבת על רעיון טיפשי שכזה שלכאורה עומד לעלות לך במשרה חשובה וכתם של טיפשות, הגאווה!! חוסר החירות ממידת הגאווה היא זו שגורמת לאדם לעשות מעשים הזויים, להיות עם חופשי בארצנו אפשר רק אם יש חופשיות ממידות רעות, כל עוד שמה שמנווט אותנו הם המידות הבהמיות אנחנו נעדרי חופש.

נניח שתרצה לחזור בתשובה, איך תעשה את זה? ממה תתפרנס אם כל היום תלמד תורה?

בפרשת השבוע פרק כג פסוק טו אנו למדים על מצוות ספירת העומר "וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה:" הרש"ר הירש כהרגלו מביא אותנו להבין את עומק המצווה והציווי, והדרך לחיים-

רש"ר הירש ויקרא (פרשת אמור) פרק כג פסוק טו

"נצטווינו אפוא "לספור" מיום החירות ורווחת העצמאות הלאומית; ולמדנו מכך דרך כלל, שהישגים אלה אינם התכלית, אלא רק התחלת השאיפות הלאומיות. אחר כך מורים לנו את הדרך להשגת מטרת הספירה: שבע פעמים תפעיל השבת את כוחה המחנך על חיי המעשה והמלאכה; שבע פעמים נקבל עלינו את עול מלכות ה'; נלמד, שהעולם הנשלט בידי האדם, והשולט באדם, נתון לשלטונו של בורא עולם; ונמצא, שהחירות והבסיס לעצמאותנו ולשלטוננו - קניין האדמה - נזדככו שבע פעמים על - ידי רעיון השבת; ורק אז נהיה ראויים לזכור אותו הישג, שספירתנו תוביל אליו; כי אנחנו סופרים מן החירות ומקניין האדמה; וספירתנו תביאנו לידי התכלית האמיתית של החירות המובטחת על - ידי קניין האדמה"

"הישג זה - כפי שלמדנו מקבלת חז"ל (וראה על כך לקמן) - איננו אלא תורת ה'. ומובן יפה, שהתורה טעונה הכנה על - ידי השבת; כי השבת מחנכת את האדם להיכנע לה' ולקבל בשמחה את עול עבודתו. הן השבת קדמה לעם ישראל. והחזרת השבת לעולם קדמה למתן תורה; היא חינכה את העם להיכנע לה' על - ידי שביתת מלאכה; ובייחוד גאלה אותו מן הדאגה היתירה לצורכי הפרנסה; וכך הכינה את העם שזכה בחירות להיות לעם ה'."

מצוות ספירת העומר כולל גם אותך עומר בר לב, וכמה מעניין שדווקא השבוע עומדים לספור ל"ב לעומר, בר בארמית זה מחוץ, עומר בר לב.... מי יתן וזכות הסבא קדישא שלך, וזכות הימים הקדושים, יקרבו אותך לעבודת ה' ותשוב בתשובה שלמה ותצא בריקוד של תורה לכבוד שמחת חכמי התורה ובראשם מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א.

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר