חידה לפרשת השבוע - בהעלותך:
מי האשה: היא לבנה, גיסתה שחורה ואביה ירוק.
חידה נוספת לפרשתנו:
למה דווקא השבוע - פרשת בהעלותך - לא מתאים לעשות חידות?
נכון מאוד, התשובה לשאלה הראשונה היא: "מרים". היא לבנה - מצורעת כשלג. גיסתה שחורה - אשתו של משה רבינו "אשה כושית". ו"אביה ירֹק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים".
חידה זו קיבלתי מהרה"ח יחזקאל שיחי' סופר.
את החידה השניה נפתור בסוף.
וכעת לגופו של ענין:
מרים, מה היא בסך הכל אמרה? למה מגיע לה כזה ביזיון וכלימה, שבע ימים סגר מחוץ למחנה. על מה ולמה?
נעשה קצת סדר:
בפרשתנו "מתאוננים" "האספסוף" מבני ישראל, "מי יאכילנו בשר".
משה מתפרק לרסיסים "מאין לי בשר" . . "לא אוכל אנכי לבדי לשאת את משא העם הזה" . . "הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי", ואז הקב"ה מביא פיתרון מקסים "אספה לי שבעים איש מזקני העם ושוטריו . . אל אוהל מועד . . והתייצבו שם עמך . . ואצלתי מן הרוח . . ונשאו אתך".
הולכים כעת למנות 70 זקנים להנהגת העם, וכמובן בשיטה הדמוקרטית (סוג של בחירות) מכל שבט צריך 5 או 6 זקנים מזקני השבט. החשבון הוא פשוט: אנו לוקחים 6 זקנים מכל שבט (12 שבטים), כעת הגענו ל-72 זקנים. אך כאן זקוקים אנו רק ל-70, וזה אומר ששני שבטים יסתפקו רק ב-5 נציגים.
איזה שבט יסכים לוותר על מינוי של כבוד בסנהדרין?
במקור זה היה צריך להיות סופר בעיה, אותה ביקש משה רבינו לפתור באמצעות שיטת הגורלות.
(אפרופו הרפורמה המשפטית, מכאן לומדים אנו שזקני ושופטי העם צריכים להיות נציגים מכלל שכבות הציבור, מכל שבט ושבט ובדיוק באותה כמות, שלא יורגש או יווצר חלילה אפליה)
אך "אלדד ומידד" הם בענותנותם החליטו להסיר את עצמם מרשימת ה-72 זקנים, ובמקום להתייצב באוהל מועד, הם נשארו במחנה. למרות זאת, ואדרבה בגלל זאת, בגלל ענוותנותם "ותנח עליהם הרוח . . ויתנבאו במחנה" ומיד עברה השמועה במחנה ישראל "אלדד ומידד מתנבאים במחנה".
מרים עומדת ליד ציפורה גיסתה, ולפתע הן שומעות "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", וציפורה מבלי משים פלטה, מסכנות נשותיהן של אלדד ומידד, מעכשיו הן יהיו לבד...
מרים הנביאה, ברגישותה הרבה הצטערה על ציפורה גיסתה, אשתו של משה רבינו. מרים הבינה שמשה גדול הנביאים פרש מאשתו בגלל נביאותו וכעת ציפורה גלמודה.
הלכה מרים וסיפרה לאהרן אחיה "הלא גם בנו דיבר ה'", הרי אנחנו גם נביאים, ולמרות זאת אנו מנהלים חיי משפחה מסודרים. ולמה משה פורש מחיי משפחה?
ועל זאת חטפה מרים "מנה אחת אפיים". מיד "וירד ה' בעמוד ענן . . ויקרא אהרן ומרים . . ויאמר שמעו נא דברי . . אם יהיה נביאכם . . במראה . . בחלום אדבר בו, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו, ומראה ולא בחידות, ותמונת ה' יביט, ומדוע לא יראתם לדבר בעבודה במשה".
במילים פשוטות:
ה' אומר לאהרן ומרים אתם חושבים שאתם נביאים כמו משה (ומזה נוצרו התלונות, למה משה פרש מאשתו)... לא מיניה ולא מקצתיה, אתם בסך הכל חולמי חלומות ("במראה" בחלום") ביחס למשה.
"ויחר אף ה' בם וילך . . והנה מרים מצורעת כשלג"
וכאן הבן שואל: וכי מה אמרה מרים? היא בסך הכל תהתה, למה משה פירש מאשתו? היא לא אמרה שהוא גנב (כמו שאמרו כמה מבני ישראל בעת עשיית המשכן) היא לא אמרה שהוא נואף או בודה דברים מליבו (כמו שהעלילו קורח וחבורתו).
בסך הכל מרים הצטערה בצער גיסתה הגלמודה.
המצחיק הוא, שמכאן לומדים אנו האיסור החמור של לשון הרע ועונשו, וכך כל יום זוכרים הננו את אשר עשה ה' למרים. הפלא ופלא, כדי שאנו נלמד לא לומר לשון הרע, כל יום אומרים אנו על מרים פסוק שמזכיר את טעותה…
ושתי תשובות בדבר - בדרכו של הרבי מליובאוויטש:
חדא.
נזכור ונזכיר מיהי מרים, היא זאת שכאשר גזר פרעה "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" עמד עמרם אביה ופרש מאשתו, הלכה מרים ואמרה לו "גזרתך קשה משל פרעה" (מכמה סיבות) בזכות מרים הלך עמרם והחזיר את יוכבד אשתו, ומי נולד? משה רבינו, גואלם של ישראל.
מרים זאת פועה, היא יִקרה את ענין היילודה, להפרות ולהרבות את עם ישראל, היא זאת שהבינה בעוז רוחה (ובנביאותה) שיכול מאוד להיות שדווקא הילד הזה שיוולד הוא עשוי להיות גואלם של ישראל, וכיצד תמנע ממנו להיוולד…
מכאן הסיקה מרים: אם אבא עמרם החזיר את אשתו, נולד משה רבינו. משה רבינו יחזיר את אשתו, מי יכול לשער איזה ילד יכול לצאת מכאן?
וזאת רוצים שנזכור!!!
כמובן שתירוץ עוד לא משביע רצון, הרי סוף סוף רוצים שנזכור על העונש של מרים.
לכן נצעד לתירוץ השני.
תרתי.
משה רבינו, אדון הנביאים. ו"אין דור שאין בו כמשה".
לעיתים עשוי האדם לחשוב, אני כמו הרבי, נכון שהוא למדן גדול ממני, נביא גדול ממני, יר"ש יותר ממני וכו', אך בסך הכל אני והוא שנינו נמצאים באותו מגרש. יש עוד רבים הטובים ממני, והרבי הוא קצת יותר מהם, כולנו שווי ערך.
זאת הטעות הקשה של מרים, וממנה התפתח בחלוף הזמן המודל הקורחי "כל העדה כולם קדושה ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו".
וזאת רוצים שנזכור, רבי הוא רבי הוא רבי.
וזאת נקודה חשובה ובסיסית בחיי היהודי - ההתבטלות בפני הצדיק האמיתי של הדור.
אנו קטני הערך אין לנו שמץ של הבנה מהו רבי, ולכן אין לנו הבסיס להקשות קושיות על הרבי.
ומיהו רבי? הוא האיש אשר "תמונת ה' יביט, ומראה ולא בחידות".
"ולא בחידות" אולי זה יפתור לכם את החידה הנוספת.
אם נתבונן נראה, שמעתה ואילך, לאורך ספר במדבר בני ישראל מאתגרים את משה רבינו "המתאוננים" "האספסוף" ("אלדד ומידד" "מרים") "המרגלים" "המעפילים" "קרח" ו"עדתו" (250 איש מקטירי הקטרת) ועוד ועוד.
מעתה נלמד היטב כיצד עלינו להתבטל לפני הצדיק האמיתי "משה שבדור".
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, ז"ל.
לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com