היֹה היה איש, לאביו קראו חמור, ולו קראו שכם, ושניהם התגוררו בעיר שכם.
יעקב אבינו מחרן בא, ובעיר שכם הוא קנה, חלקת אדמה, במאה קשֹיטה.
בת יעקב העדינה, לשם דינה היתה עונה, ביום ראשון לגינה יצאה.
ואז הגיע בן חמור, הוא שכם "חמור בן חמור". את דינה הוא ראה, לבו הגס התמלא תאוה, ויחטוף הנערה ללא חמלה.
סוף הסיפור כבר מוכר מן המקרא, שמעון ולוי אחי דינה, על העיר באו בערמה, ויהרגו כל זכר בבטחה, ולחופשי שיחררו את דינה.
***
סיפורי התורה, לנו הם הוראה.
כבר נוכחנו לראות כיצד אברהם הלך להציל את לוט מהשבי בידי נמרוד, הוא הלך ונלחם בחירוף נפש, עד הניצחון הניסי.
וכעת בפרשתנו, שמעון ולוי מלמדים אותנו מוסר, מהו כבודה של נערה יהודיה.
אכן, יעקב האב גער בבניו, שמעון ולוי.
אך לא. הוא לא גער בהם על שהרגו חפים מפשע, כי בעיר שטימאה את אחותם אין חפים מפשע.
יעקב פשוט חשש שיקומו תושבי הארץ "הכנעני והפריזי" ויכו ישמידו את משפחת "יעקב-ישראל".
שמעון ולוי הגיבו לאביהם - אבינו יעקב - במשפט קצר: "הכזונה יעשה את אחותנו".
נפלא הדבר:
משפט קצר ותמציתי של שמעון ולוי, נהפך לנאום בן שלוש שורות בתרגום יונתן בן עוזיאל, וזה תוכנו:
א. לא יפה שיגידו, ערלים טימאו את בת יעקב.
ב. יפה מאוד שיגידו, שכל תושבי שכם נהרגו בגלל שטימאו את בת יעקב.
ג. ולא יצחק אותו שכם בן חמור ויגיד: יש כאן אשה טועה-זונה, ואין מי שיתבע עלבונה. אילולי עשינו את הדבר הזה.
(ישר כח עצום לאחי הגדול שהסב את תשומת ליבי אל התיב"ע הנפלא הזה).
**
ומכאן במעבר חד למדיניות התעמולתית-מלחמתית של מדינת ישראל כיום.
במקום להראות לעולם את סרטוני הזוועה, אכלו לי שתו לי גנבו לי אנסו לי. זה חילול ה'.
במקום להראות את זה, תתחילו להראות לעולם כבוד יהודי מהו. "הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא" "על אויביו יתגבר" תראו בעיקר סרטונים איך משמידים את עזה. זהו כבוד יהודי. זה יפה שיגידו בעולם, ויראו מהי כבודה של בת ישראל שחוללה.
**
ובחזרה לנאום שמעון ולוי, התברר שהם צדקו. ועוד איך.
חמש פסוקים אחר כך מכריזה התורה: "וַיִּסָּעוּ, וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב".
אכן. הכנעניים הפריזיים יושבי הארץ הבינו מהי כבודה של נערה יהודייה.
אבל רגע, "וַיִּסָּעוּ" להיכן נסעו?
זה חשוב, אוהו חשוב:
מיד אחרי השמדת שכם התגלה אלקים אל יעקב: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ-ל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".
יעקב מכין את בניו לקראת המאורע החשוב, עולים לבנות מזבח בהר הבית.
כעת מספרת התורה: "וַיִּסָּעוּ" . . "וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם".
והנה הפסוק שאחרי: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ . וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵ-ל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱ-לֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו".
הבנתם רבותיי, זה הסיפור:
מיד אחרי השמדת החמורים תושבי שכם, "חמור ובניו..." אז הגיע השעה לבנות את בית המקדש. "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ-ל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ"
כולי תקווה חלום ותפלה, שיירד המקדש השלישי בנוי משמים - נַאוּ ממ"ש - ולא נצטרך לחכות לפוליטיקאים של ימינו, עד שיקבלו את ההחלטות והביצוע להשמדת האוייב האנס העזתי, ועד לתושבי שכם של ימינו, מג'ינין עד רמאללה, המכריזים השכם והערב לעשות כמעשה אחיהם בדרום.
זאת ועוד: "מחשבה טובה, מצרפה הקב"ה למעשה",ובהיות שאנשי החיל, ורוב עם ישראל רוצה להשמיד את עזה-חמאס, יה"ר שיצרפה הקב"ה למעשה ויוריד לנו את בית המקדש תיכף ומיד ממ"ש.
**
ואם כבר הזכרנו "חִתַּת", אז כאן המקום להזכיר את הוראתו של הרבי מליובאוויטש ללמוד ח'ומש ת'הלים ת'ניא מידי יום, הם ראשי תיבות "חִתַּת".
וזוהי סגולה בדוקה להפיל פחד על אוייבי ישראל.
הרבי הסביר שאם אנחנו נהיה מחוברים לחִתַּת, דהיינו למקורות והשורשים שלנו, זה יפיל פחד ו"חִתַּת אֱלֹקִים" על אוייבי ישראל.
כמו כן, הרבי נתן סגולה נוספת:
להניח ספר חִתַּת (ח'ומש ת'הלים ת'ניא) וקופת צדקה, בכל אוטו ובכל אוטובוס, בכל בית ובפרט בחדרי ילדים.
וזאת כמובן סגולה לשמירה והגנה, ו"צדקה תציל ממות"..
ועוד גם זאת: זה סגולה בדוקה להוסיף יראת שמים וכאמור "וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקִים".
שבת שלום ובשורות טובות
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, ז"ל.
לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com