כותרת זו, היא על משקל חידתו המפורסמת של שמשון הגיבור (שופטים יד.יד.).
אכן, מיטיבי הלכת שבינינו ידעו לומר שבחידה המקורית כתוב "וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק", אך אנו פנינו קדימה, אל הגאולה.
בפרשתנו - וארא - מסופר על שבעה ממכות מתוך עשרת המכות. שח לי חבר בהלצה, עשרת המכות הן הם "קורס מכים" (מכים מלשון מכות) שהקב"ה העביר את פרעה.
ואכן, רש"י כבר מציין בקיצור: לעשרת המכות יש סדר, מכת דם בנילוס להכות את אלהי מצרים (הנילוס). מכת צפרדע להבהיל את המצריים כדרך הבאים למלחמה שמריעין בחצוצרות..
האברבנאל ועוד מפרשים שהלכו בעקבותיו מבארים כיצד עשרת המכות היו ממש קורס ללימוד יסודות האמונה, הקורס לווה באמצעים ויזואלים בדוגמת עשרת המכות.
תמצית הקורס נוסחה ע"י התנא "רבי יהודה היה "נותן בהם (בעשרת המכות) סימנים - דצ"ך עד"ש באח"ב" (ראשי תיבות דם צפרדע כינים וכו').
דצ"ך - באו ללמד שיש בורא עליון (לדוגמא: דם - פרעה חשב את עצמו אליל, הנה הנילוס עולה לקראתו, הוא (פרעה/הנילוס) האליל של מצרים, ואז מתגלה הבורא העליון ומכה את אלוהי מצרים).
עד"ש - באו ללמד שהבורא העליון משגיח כאן למטה (לדוגמא: במכת ערוב נאמר "ושמתי פדות בין עמי ובין עמך" דהיינו ה' משגיח ומבדיל בין צדיק לרשע, הרשע יחטוף והצדיק ינצל).
באח"ב - באו ללמד שאין כזה דבר טבע, הבורא שהטביע את "הטבע" משחק בטבע כמו פלסטלינה (לדוגמא: ברד, שילוב של שני כוחות טבע מנוגדים, אש ומים יחדו, כי "הטבע" הוא "כחומר בידי היוצר").
זהו תמצית הקורס.
אך סוף כל סוף נשאלת השאלה:
פרשתנו מתארת כיצד הקב"ה מעדכן את משה בנבואה, "הגיע זמן הגאולה".
"והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" ("והבאתי").
הוי אומר: מצד עם ישראל, ראויה הגאולה לבוא, ויפה שעה אחת קודם.
אלא מה. מתברר שהגאולה מתעכבת בגלל שהמצריים צריכים לעבור "קורס מכות". ומעתה תִּזָעֵק השאלה: מדוע ולמה עם ישראל ימשיך לסבול בגלות המרה, בשביל שפרעה יתפוס את הנקודה (קרי: רעיון האמונה)?
יש שיאמרו, גם בני ישראל צריכים היו לקורס אמוני זה. שמא מרוב גלות השתבשה אמונתם.
אך הנה תשובה מרטיטה, ומזעזעת עד כמה שהיא נכונה.
עשרת המכות נועדו להבריא את בני ישראל מתודעת העבדות.
דמיינו לעצמכם מחנה העבודה/השמדה "אושוויץ" - "ארבעט מאכט פריי" (העבודה משחררת) .
"אושוויץ" המזעזע פעל כ-5 שנים, בו עברו חלק מן העם היהודי, רובם בדרך אל מותם וחלקם לעבודות כפייה.
כעת דמיינו את "בית העבדים" מצרים. העם היהודי כולו (מלא מלא, לא חלק מהעם, כל העם) נמצא 86 שנים (לא 5 שנים) בעבודת פרך. הוי אומר: ילדים נכדים ונינים שנולדו לתוך עבודות כפייה. פרעה האכזר מתרחץ בדם של תינוקות יהודיים. הוי אומר: המבוגרים שבחבורה נולדו בתוך מחנה ההשמדה. לאף אחד באומה, אין זיכרון ותודעת חירות וגאולה.
איך יצאו ממצרים?
אפילו לחלום גאולה הם לא יכולים, כי כידוע אדם חולם מהרהורי ליבו, והם "עבדים בני עבדים", לא ראו משהו אחר מימיהם…
וכך מעידה התורה:
"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"
ובכן, כדי להרגיל את בני ישראל לתודעת חירות וגאולה, החלו לנחות מכות על מצרים, בכך בא משה לבטא את עליונות א-להי היהודים על מצרים. כאשר ייראה היהודי את המצרי סובל, כאשר יפנים היהודי שא-לוהי אבותיו בעזרו, אט אט תשתנה התודעה, ויתחיל לחלום גאולה.
לא כולם, ולא בבת אחת הצליחו להחליף תודעה. זה לקח מאוד לאט. יש כמובן בעלי תפיסה מהירה שישר האמינו למשה, והתחילו לשיר שירי גאולה…
אבל יש זוחלים, נמושות, עוד בסוף תקופת המדבר (40) שנים אחרי יציאת מצרים) נמצא כאלה שירצו לחזור למצרים… (רש"י פרשת מסעי).
******
הרבי מליובאוויטש קבע והכריז: "דורנו הוא דור הגאולה" מעתה תפקידנו להכין את עצמינו והסובבים אותנו לתודעה גאולתית.
לא קלה היא המשימה, אך היא נחוצה.
במשך כשנתיים וחצי דרש הרבי מידי שבת בשבת, "השבת הזו, היום הזה, זה היום הכי ראוי לגאולה" (בלשונו של הרבי: "די העכסטע צייט" - זמן השיא). הרבי מלך המשיח הלך ופרט: קרובים אנו לגאולה, ראויים אנו לגאולה, הן מצד תוכן הפרשה, הן מצד המאורעות בעולם שהתרחשו השבוע, הן מצד המאורעות שהתרחשו בארץ הקודש השבוע, הן מצד שבני ישראל מוכנים לגאולה וכבר עשו תשובה. וכו' וכו'.
נקח לדוגמא את המאורעות הפוקדות אותנו בימים אלו ממש.
בעיצומה של מלחמה, לאחר שקמו עלינו, שחטו אותנו, אנסו אותנו, ערפו ראשים, כרתו איברים, חטפו ילדים וקשישים.
וכעת העולם תובע את עם ישראל, בבית הדין בהאג. תבינו, האג זה "אושוויץ המודרנית". נאורים אלו רוצים לחסל אותנו, בצורה יפה ומכובדת, עניבת חנק דיפלומטית.
הלב מתפלץ.
א. למה בכלל לשתף פעולה עם הקרקס האנטישמי הזה? (תודעה גלותית, תודעה של עבדות, כאילו אנחנו חייבים לתת דין וחשבון לאנטישמיים מאירופה)
ב. ומי נבחר לייצג אותנו? היתכן??? (הוא הוא אבי אבות הבג"ץ הנאור, הם אלו שכבלו את ידי חיילינו זה עשרות שנים מאז אסון אוסלו, הם אלו שהתירו להכניס לארץ אלפי מסתננים גויים. הוא ”אהרן ברק" הוא האבא המייצג של כל ההפגנות בשם "הדמוקרטיה", או בקיצור: נגד "מדינה יהודית").
אבל כבר כתבנו בכותרת: "מֵעַז יֵצֵא מָתוֹק"!
אנחנו עם ישראל, עלינו להחליף תודעה.
תראו מה התרחש אתמול בהאג, כפי שהתפרסם פה בכיכר השבת, כיצד מקרינים באושוויץ (סליחה, בהאג) את החיילים שלנו השרים בגבורה: "במצוה אחת דבק - למחות את זרע עמלק".
מעתה "אהרן ברק" הנאור, יהיה עליו ללמוד מהי מצות "מחיית זרע עמלק". הנאור הזה יצטרך לתת את הדעת על יהדותו ותורתו, הנאור הזה (ועוד נאורים שכמותו) יראה ויפנים שגם יהודי שהשיל מעליו סממני יהדות, ימשיך להיות יהודי, הניצוץ היהודי-אלוקי הוא נמצא "בילד-אין" בתוך היהודי.
כעת, כל העולם עוקב אחרי השתלשלות הדברים בהאג, ומכאן יצא דברים נהדרים. ובעיקר לתודעת היהודים.
מספרים, שהרצל עקב אחרי משפט דרייפוס, ואז נפל לו אסימון והוא הבין שיש בעיה. בעיית האנטישמיות - בעיית היהודים, הוא הגה פיתרון של מדינה נורמלית ליהודים, מדינה ככל העמים, אז - חשב הרצל לעצמו - תיפסק האנטישמיות, ובכך יהיה "פיתרון בעיית היהודים".
היום אפשר לומר בבירור. לא. הפיתרון ההרצליאני נחל כישלון חרוץ. בעיית האנטישמיות לא נפתרה.
הצביעות חוגגת, האנטישמיות מתגברת.
ועל הדרך, עם התחזקות האנטישמיות, מתברר שגם "בעיית היהודים" לא נפתרה כפי שאיפתו של הרצל. הוא קיוה שהיהודים יהפכו להיות נורמלים, "ככל העמים בית ישראל", אבל מתברר ש"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", היהדות בארץ הקודש מתחזקת להפליא.
הנוער הנפלא שלנו, שכל כך קיטרו עליו שהוא לא מחונך, חסר השכלה וכו' ולפתע באים צעירי הדור הצעיר ועושים לנו בית ספר.
תראו מה קורה כעת, כפי שהתפרסם אתמול: נערי תיכון (גימנסיה הרצליה, על שם הרצל כמובן) מניחים תפילין בקול רעש גדול, ויוצאים חוצץ נגד המנהל שלהם שמנסה להפריע להם להניח תפילין… זהו דור הגאולה, דור הניצחון, דור של תודעה יהודית, דור של חיבור למסורת.
אכן. התודעה מתחלפת, היהדות מתחזקת, והגאולה מתקרבת.
בקרוב ממ"ש.
פ