1:
״ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר ציוה ה׳ לעשות אותם״
משה מקהיל את כל עם ישראל כדי לבשר להם שהקב״ה מחל להם על ״חטא העגל״.
כדי להוכיח להם שהקב״ה עדיין אוהב אותם, מבשר להם משה שעליהם לבנות את ה״משכן״, בו עתיד הקב״ה לשכון.
אין ראיה גדולה מזו על אהבת הקב״ה את ישראל, למרות שחטאו ב״עגל״.
משה פוסק לרגע מללמד את ישראל את ענייני ה״משכן״, כדי להזהירם שוב פעם על ״שמירת השבת״.
צריך להבין מדוע, הרי את מצוות ה״שבת״ לימד אותם משה כבר בעבר?
מדוע היא קשורה ל״הקהל״ הנוכחי שמטרתו כדי ללמד את ישראל את בניית ה״משכן״?
רש״י הקדוש מסביר שחשוב למשה דווקא פה להזכירם שוב על ה״שבת״, כדי ללמדם שבניית המשכן איננה דוחה את שבת ועליהם להפסיק את עבודות המשכן לקראת כניסתה של שבת קודש.
2:
עוד תירוץ אפשר לראות ב״מדרש״ שאומר, כמו שבניית המשכן מכפרת לישראל על ״חטא העגל״, כך גם בכוחה של שמירת השבת לכפר.
ישנם הסוברים ששמירת השבת מועילה אף יותר, כיוון שהיא ״תמידית״, לעומת ה״משכן״ שהיה קיים ארבע מאות ושמונים שנה בלבד.
מהו הקשר בין שמירת שבת, לכפרה על חטא העגל?
אדם ששומר את השבת, הרי הוא כופר ב״עבודה זרה״.
כתוב: ״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים והארץ וינח ביום השביעי״.
ה׳ עשה ולא אף אחד אחר.
ההכרה במציאות הזאת, היא ״כפירה״ ב״עבודה זרה״.
זאת הסיבה שמשה מזהיר כאן את ישראל שוב פעם על ה״שבת״.
הגמרא במסכת ״שבת״ אומרת: ״כל המשמר שבת כהלכתה, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלים לו על כל עוונותיו שנאמר ״כל שומר שבת מחללו, אל תקרי ״מחללו״, אלא ״מחול לו״.
שמירת ה״שבת״ היא תשובת המשקל נגד ״עבודה זרה״.
3:
זמן בניית ה״משכן״ היה שבעים יום.
ב- י״א תשרי - ממחרת יום כיפור, הקהיל משה את ישראל.
ב - י״ב ו - י״ג תשרי - נאספו התרומות מישראל עבור בניית ה״משכן״.
ב - י״ד תשרי - עבר קול ב״מחנה״ שאין צורך עוד לתרום.
ב - ט״ו תשרי - פקד משה רבנו על ״עושי המלאכה״ שיתחילו בעבודות ה״משכן״.
כל העוסקים במלאכת הקודש, התאמצו מאד כדי לסיים את העבודות במהירות המירבית.
כנגד הטבע וההגיון, הסתיימה הבנייה לאחר שבעים יום, הרבה יותר מוקדם מהצפוי, בתאריך כ״ה בכסלו.
4:
לתדהמתם, מצווה עליהם הקב״ה להקים את המשכן דווקא בראש חודש ניסן, כשלושה חודשים לאחר שסיימו את העבודה, ככתוב: ״וידבר ה׳ אל משה לאמור, ביום החודש הראשון, באחד לחודש, תקים את משכן אוהל מועד״.
צריך להבין, מדוע היה חשוב כל כך לזרז את עבודות המשכן, אם הקמתו היתה מיועדת לראש חודש ניסן?
עוד צריך להבין, הרי בניית המשכן בזמן כה קצר של שבעים יום, היה על ידי נס, לא כדרך הטבע.
אם כן, מדוע עשה הקב״ה נס, אם הוא לא שימושי?
ממילא ישאר ה״משכן״ מפורק במשך שלושה חודשים עד להקמתו.
עוד צריך להבין, מדוע בחר הקב״ה דווקא בראש חודש ״ניסן״ ליום הקמת ה״משכן״?
ב״מדרש״ כתוב שרצה הקב״ה להקים את ה״משכן״ בחודש שנולד בו יצחק אבינו - בחודש ״ניסן״.
ב״מדרש״ אחר כתוב, רצה הקב״ה להקים את המשכן בדיוק ביום שנולד בו יצחק אבינו.
לפי דברים אלו, תאריך לידתו של יצחק היה ראש חודש ניסן.
ב״מדרש״ אחר כתוב, רצה הקב״ה להקים את המשכן דווקא בחודש שבו התבשר אברהם אבינו על לידת יצחק.
5:
שלושת המדרשים מקשרים כל אחד בנפרד את הקמת המשכן דווקא ליצחק אבינו, צריך להבין מדוע.
לאברהם אבינו היה חלק חשוב ב״משכן״.
העצים שמהם נבנה המשכן, היו אותם העצים שנטע אברהם אבינו.
את אותם העצים לקחו איתם ישראל כשירדו למצרים.
גם כשיצאו ממצרים, לקחו אותם בני ישראל איתם.
מעצים מיוחדים אלו שנטע אברהם, נבנה ה״משכן״.
גם ליעקב אבינו היה חלק חשוב ב״משכן״.
חלקו היה ה״הבריח התיכון״.
לעומת זאת, יצחק אבינו לא זכה שמשהו שלו יהיה מעורב ב״משכן״.
מסיבה זו רצה הקב״ה להקים את המשכן דווקא בזמן שקשור ספציפית ליצחק אבינו.
עוד הסבר מופיע בחז״ל, יצחק היה הראשון שהקריב את עצמו על גבי ה״מזבח״.
לכן קיבל את הזכות שיוקם ה״משכן״ בזמן שקשור דווקא אליו.
6:
בספר ״באר יוסף״ לרבי יוסף סלאנט, מובא הסבר אחר על סיבת המהירות בבניית ה״משכן״.
אם מטרתו לכפר לישראל על ה״עגל״, חלק חשוב בעניין ה״כפרה״ צריך להיות על ידי מהירות העבודה.
לעם ישראל לקח יום אחד בלבד כדי לתת את כל הזהב שלהם עבור ה״עגל״.
מהירות ״שיא״ עבור ״עבודה זרה״.
תבוא המהירות של בניית המשכן ותכפר על המהירות במעשה ה״עגל״.
ישנו עוד עניין.
ה״ערב רב״ שהכריחו את אהרון לבנות את ה״עגל״ מייד ולא הסכימו לחכות עוד קצת שמא אולי הם טעו בחישוב הזמן, עליהם גם צריך לכפר על ידי ״תשובת המשקל״ של מהירות בעבודת ה׳.
לכן, אין קשר בין תאריך הקמת המשכן לבין הצורך לעבוד במהירות.
מאחורי כל עניין ועניין ישנה סיבה חשובה, פעמים שאנו זוכים להבין אותה, פעמים שלא.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי