נדב איל מבהיר: "לא האשמתי את הישיבות או את תקציבי הישיבות"

"הפוסט שלי מהבוקר על סדרי עדיפויות והתאונות עורר סערה, בעיקר בקרב אתרי חדשות מגזריים שניסו להציג אותו כ"אישום" או ריקוד על הדם ועוד דברי דיבה ועלמא דשקרא. כדי להסיר ספק: לא האשמתי לא ישיבות ולא תקציבי ישיבות בתאונה. אם מישהו נפגע- זו לא הייתה כוונתי, בדיוק ההפך".

"את מה שכתבתי כתבתי למען הנפגעים בתאונות האלה; במקרה הזה חרדים. כולנו בקבוצת סיכון. חרדים וחילונים, ערבים ויהודים. אני מדבר על אזרחי הארץ הזו שזקוקים לסדרי עדיפויות כלליים ולא מגזריים. כולם זקוקים לתשתית טובה בדרכים, למשטרה מתפקדת ולא גוועת, לחינוך הולם. ואם ממשלה מקדישה משאבים רק לטובת פוליטיקות של תקצוב מגזרים, כולנו נפגעים".

לדברי איל: "הפוסט שלי עסק בסדרי עדיפויות. במה המדינה מוכנה להשקיע, ובמה לא. בדיעבד היה עדיף להשתמש באחת מעשרות הדוגמאות שאינן קשורות לחרדים- יש רבות כאלה. הממשלה מוכנה לתת לכל סיעה למעלה מ-100 מיליון ש"ח דמי חלוקה פוליטיים (לא רק לחרדים, כמובן, וזה היה ברור בפוסט), אבל היא לא נותנת 100 מיליון שח למשטרת התנועה. גם לא 50 מיליון. היא הגדילה ב-2014 את תקציב החטיבה להתיישבות במהלך השנה ב-600 אחוזים ללמעלה מ-400 מיליון ש"ח אבל קיצצה בשנתיים האחרונות מאסיבית את משטרת התנועה. היא מתכננת מעון ראש ממשלה חדש אבל מרעיבה את הגוף שאמור למנוע מאיתנו מוות די נפוץ, נפוץ יותר ממוות במלחמה או פיגוע - מוות בתאונה. (הנה: שלוש דוגמאות שאין להן קשר לעולם החרדי. האם הטיעון שלי יותר תקף?)".

"היו שהאשימו בדמגוגיה. הם מתבלבלים. זו לא דמגוגיה לטעון לסדר עדיפויות מעוות. לא לקחתי 400 מיליון והשוויתי עם 500, לא טענתי שסכום נדיב או ראוי איננו מספק בגלל תוספת מגזרית כזו או אחרת. יש מדיניות לייבש את משטרת התנועה ויש עלייה במספרי ההרוגים בתאונות בשלוש שנים האחרונות. עובדה. ואם יש מדיניות הפוכה- להרחיב תקציבים אדירים בגובהם למטרות צרות - זה טיעון ראוי וזה דיון ראוי".

"הנתונים שהופיעו בפוסט הם על בסיס דו"חות אור ירוק, שאפשר לסמוך על נאמנותה למטרה של הפחתת תאונות" סיים איל את ההבהרה.