בית המשפט העליון ידון היום (ראשון), בהרכת מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירות נגד 'חוק טבריה' שנועד להכשיר את ההתמודדות של ראש הוועדה הקרואה בטבריה, בועז יוסף, להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר.
כזכור, לפני כשבוע וחצי הוציא בג"צ צו על תנאי וקבע דיון בהרכב מורחב. בעתירות לבג"צ נכתב בין היתרכי "התיקון הפרסונלי שקידם ח"כ עמית הלוי, ולא בפעם הראשונה, הוא הצעה פרסונלית ורטרואקטיבית, שממוקדת בטובתו של אדם אחד. ההצעה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, ופוגעת בזכות להיבחר של מועמדים אחרים בעיר טבריה.
"מדובר בהצעה מסוכנת החותרת תחת ההיגיון הבסיסי בהקמת ועדה קרואה, שאמורה להימנע מעיסוק פוליטי ולפעול בצורה מקצועית בשיקומה של העיר".
"על בג"ץ להורות על ביטולו של החוק שפוגע בזכות של יתר המועמדים לראשות העיר שאינם חברים בוועדה, או לחלופין לקבוע כי החוק לא יחול על הבחירות הקרובות", ביקשו העותרים.
בשבוע שעבר פרסמה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את עמדתה באשר לעתירה וגם היא הצטרפה לבקשה שהחוק לא יחול בבחירותה קרובות או לפסול את החוק מיסודו.
לדבריה: "עמדה זו היא עמדה פרשנית, הנוגעת למועד תחולתו של החוק ביחס לבחירות הקרובות, שאינה פוגעת בציפיות או באינטרס הסתמכות של מי מהגורמים האמורים, וכל שכן של הגורמים שמינו אותם, משיש בה כדי לשמר את הנחות המוצא המשפטיות ערב מינויים".
היועמ"שית הוסיפה: ""תיקון 53 לחוק, אשר נחקק בתוך תקופת הבחירות ובמטרה לאפשר התמודדות בבחירות של מועמד מסוים, הוא פגום. גם תוצאתו מעוררת שורה של קשיים משמעותיים, במנותק משאלת התחולה, ועוצמתם של קשיים אלו גוברת בשים לב להצטברותם יחד.
"יש כאן פגיעה בעקרונות ואינטרסים ציבוריים וחשובים של ממלכתיות, מקצועיות וניטרליות של השירות הציבורי, ובאמון הציבור במערכות אלה. החוק מקנה יתרון בלתי הוגן לחברי ועדה ממונה ולראש הוועדה, אשר לא זכו לאמון הציבור, באופן אשר מעלה חשש משמעותי לפגיעה בשוויון בין המועמדים ובזכות לבחור ולהיבחר".
"מדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", הוסיפה בהרב-מיארה.
מנגד, שר הפנים משה ארבל, שעמדתו הוצגה לשופטי בג"צ, התנגד לפסילה וטען: "אין כל בסיס ואף ראשית טענה להיותנו מדברים על חוק אשר נפל בו פגם חוקתי היורד לשורשו ואשר יש בו להביא לעצם הצורך בבחינתו ובוודאי לביטולו".
לדבריו: "בחינת החוק במסרקות הבחינה החוקתית הנהוגה בפסיקה לא מעלה כי החוק פוגע בזכות יסוד חוקתית, וממילא ככל וקיימת פגיעה מסוג זה אין היא מהפגיעות שאינן עומדות במבחני המידתיות ומצדיקה פסילה מלאה או חלקית - על דרך פרשנות לפיה החוק יתחיל מהבחירות הבאות לרשויות המקומיות" - של החוק".
"לאור כל האמור ועל רקע הזהירות והרף הנדרשים להתערבות בפעולת הכנסת ובפסילת דבר חקיקה של הכנסת, בוודאי שאין לראות לעמדת השר כי קיים פגם חוקתי ובוודאי בהיקף כה משמעותי, שיש בו להביא לפסילת החוק האמור או לדחיית תחולתו המיידית", נכתב בעמדת ארבל לבג"צ.