ועדת הכנסת החלה לפני זמן קצר (שני) לדון בבקשה של מרבית חברי הכנסת - להדחת חבר הכנסת עופר כסיף, בשל שלל אמירותיו, ועיקרן, ההצטרפות לתביעת דרום אפריקה נגד ישראל.
לפי פרק ד'1 לחוק הכנסת נקבע כי בקשה להפסקת חברותו של חבר כנסת תוגש ליו"ר הכנסת בצירוף חתימתם של לפחות 70 חברי כנסת, מתוכם עשרה לפחות הם חברי אופוזיציה. את הבקשה הגיש ח"כ עודד פורר, ועל הבקשה חתמו 85 חברי כנסת.
כעת, בשלב השני, דנה ועדת הכנסת בבקשה ובסופה תחליט האם להמליץ למליאת הכנסת האם להפסיק את חברותו של ח"כ עופר כסיף. ההחלטה צריכה להתקבל ברוב של 3/4 מחברי הוועדה, ורק חברי ועדה שנכחו בלפחות במחצית מהדיונים בנושא יהיו רשאים להצביע. במידה ותאשר הוועדה את הבקשה, היא תועבר להכרעת מליאת הכנסת. שם נדרש רוב של 90 חברי כנסת.
יו״ר ועדת הכנסת אופיר כץ בפתח הדיון: "זהו בוקר שבו אני מקווה שנשים סוף לחופש לפעול נגד מדינת ישראל וחייליה, כביכול בשם חופש הביטוי. אנחנו נמצאים ברגע היסטורי לבית הזה, שיש לו גם השלכות משמעותיות, משפטיות וחוקתיות".
"חבר הכנסת כסיף", אמר כץ, "ממשיך ומוסיף בהתבטאויות קשות גם בתקופת מלחמה, בה ההתמודדויות של ישראל עצומות, מעידה כאלף מונים על חשיבותו של הבירור הדרוש בוועדת הכנסת. זו זכות גדולה להדיח את האדם השפל ביותר שידעה כנסת ישראל".
ח"כ עודד פורר - יוזם ההדחה, הציג מרשם על הלוח, כדי להראות את המטרות של ח"כ עפר כסיף בהתבטאויות והמעשים שלו.
יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק הסבירה בפתח הדיון: "לאור המשמעויות מרחיקות הלכת של הפסקת כהונה, הפגיעה בזכות המיוחדת והחשובה, והבסיסית במשטר דמוקרטי, לבחור ולהיבחר, והפגיעה בחופש הביטוי, עליכם לשקול בדיון ובהצבעתכם שיקולים ענייניים בלבד, ולהבין כי הסמכות להפסקת כהונה של חבר הכנסת שהיא גם תקדימית צריכה להיעשות במקרי קיצון חריגים שבחריגים ובצמצום רב תוך עמידה דווקנית על התקיימות העילה".
"על הרגישות הציבורית שבסוגיה", הוסיפה אפיק, "יעידו גם בקשות שקיבלתי וניירות עמדה המונחים לפניכם שביקשו ממני להנחות אתכם לדחות את הבקשה על הסף, שכן גם עצם קיומו של הדיון יש בו כדי לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, והוא בעל אפקט מצנן וכן משום שלפי הטענה, יש בו משום שימוש לרעה בסמכות באופן המהווה התעמרות של הרוב במיעוט וחוסר שוויון או אכיפה בררנית".
לדברי אפיק: "לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, שכן סברתי כי משהוגשה הבקשה בהתאם לדרישת סעיף 42א(ג)(2) לחוק-יסוד: הכנסת ובשים לב לרוב הגדול הנדרש להגשתה, על הוועדה לדון בנושא. אנחנו נמצאים בהליך די תקדימי, למעט דיון אחד בעניינו של חבר הכנסת באסל גאטס. בעניינו של גאטס "בקשת ההדחה" התבססה על טיוטת כתב אישום שהוגשה בעניינו ואילו עניינו של חבר הכנסת כסיף שונה ומקורו בהתבטאויות ובמעשים, שעל פניו נראה שאינם חוצים את הרף הפלילי".
עוד הוסיפה אפיק: "הסמכות שנתן המחוקק לדיון הוועדה הזה היא סמכות מעין-שיפוטית ועליכם לקבל את ההחלטה על יסוד הנימוקים והחומר שהוצג בבקשה, ולא על פי שיקולים פוליטיים. אם ועדת הכנסת תחליט ברוב של שלושה רבעים מחבריה - כלומר שלושה עשר מתוך שבעה עשר חברי הוועדה – להפסיק את חברותו של חה"כ עופר כסיף – הצעת הוועדה תועבר להחלטתה של מליאת הכנסת. אם הכנסת תחליט לקבל את הצעת ועדת הכנסת ברוב הדרוש – תתפנה משרתו של חבר הכנסת כסיף כעבור ארבעה עשר ימים מיום ההחלטה. חבר הכנסת כסיף יוכל, בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, לערער לבית המשפט העליון".
"עליכם להפריד", אמרה עוד אפיק, "בין שאט נפש, סלידה והתקוממות ממעשים ומהתבטאויות של חבר הכנסת לבין עמידה בתנאי העילה שקבע המחוקק בחוק היסוד. ההלכה היא שנדרשת מסה קריטית של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המלמדות שהתמיכה במאבק המזויין היא מאפיין דומיננטי במסגרת שאיפותיו של חבר הכנסת כסיף, שהתבטאויותיו ברורות וחד משמעיות לפעולה אקטיבית של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל וכן שהוא ביצע פעולות להוצאת שאיפות אלה מן הכח אל הפועל. בהתאם לפסיקה, כל ספק שמתעורר לגבי דיות הראיות בדבר התקיימות העילה של תמיכה במאבק מזויין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, פועל לטובתו של חבר הכנסת כסיף".