מסמך כואב

"עשיתי את זה כדי לראות את הילדים"; סרבני גט מדברים

אחרי שהצגנו את הצד של הנשים שחוות סרבנות גט כואבת, הגיעה העת לשמוע את סרבני הגט בעצמם • "לא היתה לי ברירה, רציתי לראות את הילדים" • שיחה כואבת (מגזין 'כיכר')

ארי טננבוים | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הצער, הוא עמוק; הכאב, הוא אינסופי; כך שאין בנתינת במה כזו או אחרת, כדי ליטול צד לטובת אי מי מהצדדים הניצים, אך תופעת סרבנות הגט, כואבת עד למאוד, ובכתבות אלו אנו מבקשים לשקף את המציאות הנוראית, ולשמוע את שני הצדדים, בתקווה שהדברים יועילו לחסוך כאב מיותר.

הדבר הראשון ששמעתי מסרבני הגט, הרבה לפני שהם התחילו לפרט לי את הבלהות שהם חוו, זה כאב עצום. כתבות רבות כתבתי, אנשים רבים ראיינתי אך לא שמעתי עדיים כזה כאב חד, אמיתי ומפלח. בפרק השני בסדרת הכתבות על סרבני הגט, נביא את הצד של הגברים שסירבו לתת גט, שיסבירו מנקודת מבטם את מה שהם חוו ומדוע נקטו בצעד שנתפס כאכזרי.

למגזין 'כיכר' המלא - לחצו כאן

• • •

"שיימינג זה כלי אלים שלא משרת את המטרה"

י', מי שהוגדר בעבר כסרבן גט, משוחח איתנו בעקבות הכתבה הקודמת: "קראתי את הכתבה שלך וכתבתי לך שלא ברור לי איך אתה בוחר להציג צד אחד במשוואה. ברור שלארגוני הנשים יש צד אחד במשוואה אותו הם רוצים להראות לך".

נו, כעת יש לך הזדמנות להציג את הצד שלך...

"אז בוא תשמע: על פי נתונים של בתי הדין הרבניים יש סרבנים וסרבניות באופן שווה. אלו נתונים שלא אני המצאתי. הן לבתי הדין והן לארגוני הנשים אין את הרצון לדאוג לפתרון עבור סרבניות. במציאות בתי הדין לא יעשו כמעט כלום ברגע שהאישה היא זו שמסרבת לגט".

איך הכל התחיל?

"הכל התחיל כאשר אם ילדי אמרה 'אני רוצה להתרגש'. אינני יודע למה ואיך אבל שאלתי אותה אולי נלך ליעוץ, כאב לי עלינו ועל הילדים כמובן. היא לא רצתה. היא קיבלה עצות להגיש נגדי תלונה כדי שאצא מהבית".

ואז זה קרה: "לפני כמה שנים אני שוכב לישון במיטה, ולפתע שוטרים דופקים בדלת. הם אמרו לי 'תתלבש ותקום'. פשוט שלפו אותי מהמיטה. אמרו לי שאשתי התלוננה על זה שהטרדתי אותה. ברור שזה לא קרה מעולם ולא היה אף מקרה אלימות חלילה, אבל זאת המציאות הכואבת. אחרי כמה שעות הם שחררו אותי ואמרו לי 'תארוז מזוודה, אתה מורחק באופן מידי ל-14 יום'. מאז ההרחקה נמשכה עוד חודשים ארוכים".

י' מספר כי "הדרך לגרום לך לא להגיע הביתה ולא לראות את הילדים זה להגיש עוד תלונה ועוד תלונה. האבסורד היא שאצל הפרקליטות אם אתה טוען דבר (כמוציא מחבריו עליו הראיה) אתה צריך להביא ראיה לדברים שלך, אבל אצל האישה זה הפוך. כאשר היא מתלוננת על גבר – החזקה היא עליה והיא אפילו לא צריכה להביא הוכחה כלשהי. השופטת, באופן אוטומטי, נותנת לה משמורת על הילדים ואני קבלתי הרחקה מהישוב בלי הגבלת זמן".

"הייתי רואה את הילדים באותה תקופה במשך ארבע שעות בלבד", הוא מספר, "כל שבת שניה הייתי לוקח אותם לבית הוריי".

מה גורם לך לסרב גט?

"אני תמיד אמרתי שאתן גט רק כאשר אוכל לגדל את הילדים. כיוון שלא הקשיבו לבקשה הכי לגיטימית בעולם, נאלצתי להיות מה שנקרא 'סרבן גט'. זה הקלף היחיד שהיה לי. רק ככה הקשיבו לי. בבית הדין אמרו לי 'אין דבר כזה, אנחנו לא מוכנים שתיתן תנאים'. הם החליטו להטיל עלי סנקציות – שללו לי את רישיון הנהיגה וכרטיס האשראי".

י' טוען כי "סרבנות גט נובעת מכך שיש חוסר שוויון בהליכי הגירושין, באופן ברור וחד משמעי יש יתרון מובנה לטובת נשים בכל הסוגיות הן בבית המשפט והן בבית הדין הרבני. מתי אדם בא ואומר 'אני אסרב לתת גט'?! כאשר הוא מרגיש שיש בידיו קלף מיקוח שיכול לאפשר לו להציג יתרונות בתוך הסוגיות האלה שבהן יש יתרון מובנה לאישה.

"אני מראש התניתי את מתן הגט בהסדרת ראיית הילדים. אמרתי בפירוש כבר מההתחלה 'אני אתן גט ברגע שתהיה משמורת משותפת עליהם'. היא אמרה שהגט לא תלוי בשום דבר. קודם שייתן גט ואז אחר כך נדבר על משמרות ומזונות. לזה לא הסכמתי".

תאר לי את התקופה הזאת שאתה נקרא סרבן גט?

"מתחילת הדרך האמנתי בצדקת דרכי וברוך השם וברוך שמו הוא עזר לי. אני לא יודע אם תכתוב את זה אבל צרפו אותי למניינים ובאו ללחוץ לי ידיים ברחוב, לחזק אותי ולעודד אותי".

י' מדגיש כי לדעתו אין אף סרבן גט אחד שנתן גט בגלל השיימינג שנעשה לו. "זה לא מקדם את מתן הגט בפרומיל. מדובר בכלי אלים. אי אפשר להחזיר אותו. בזמנו יצאתי לתקשורת ואמרתי 'אני גאה במה שאני עושה כי אני נלחם למען ילדיי'. אני לא אוותר על גידול ילדים שלי.

"השיימינג שעשו לי דווקא הועיל לי, בית הדין אמר לה 'אין סיכוי שהוא ייתן לך גט – אם את רוצה גט תסכימי לתנאים שלו'. אב בית הדין אמר 'תקריא את התנאים שלך', הם כתבו אותם על מסמך והיא חתמה על ההסכם וניתן הגט. והנה, בזכות התעקשות שלי, אנחנו משוחחים כעת אחרי שאני נתתי לילדיי ארוחת צהריים שאני הכנתי. לולי הייתי מתעקש לא הייתי זוכה לגדל את ילדיי".

י' מספר כי הם התאגדו קבוצת אבות כדי לפעול לשינוי החוקים. "יש הרכבים של בתי דין רבנים שלא מוכנים לקבל את פסיקת בית המשפט לגבי סוגיית המשמורת המשותפת ועליהם לדעת כי ההגדרה של משמורת ילדים היא משמורת משותפת ושווה בין שני ההורים".

הוא מוסיף ומספר סיפור מסמר שיער: "בחור יצא מבית הדין של הרב ... (השם צונזר ושמור במערכת. א"ט) אחרי שהתקבלה בבית הדין החלטה שהוא לא יכול לגדל את ילדיו, יצא משם והלך לפגוע בעצמו. אנשים מאבדים עצמם בגלל זה. שלושה ימים חיפשו אחריו. איכנו את הפלאפון שלו ואז ראו אותו יוצא אחרי הדיון בבית הדין, ישירות כדי לפגוע בעצמו, לשים קץ לחייו".

לסיכום, אומר י': "חובה עלינו להבין, אדם שהוא סרבן גט אין לו מה להפסיד והשיימינג לא משרת את המטרה. מה שצריך לעשות זה להחליט באופן גורף שלא יהיו יתרונות מובנים לאף אחד מהצדדים".

לאפשר הליך מהיר – ואז לריב

פייני סוקניק מנהלת ארגון באשר תלכי לנשים, הנותן תמיכה וליווי לנשים לפני ואחרי גירושין, מגוללת את דעתה על הנושא מנקודת מבטה: "כולנו מסכימים כי סרבנות גט זה מושג הלכתי. אם בארצות הברית זוג רוצה להתגרש – הם עושים את זה, וזהו. הם גרושים.

"בהלכה יש מושג שאישה לא יכולה להוציא את עצמה מהנישואין. אין דבר כזה סרבנית גט. משום חרם דרבנו גרשום – בעקבות כך שגברים החלו לגרש את נשותיהן ללא סיבה, נתקנה התקנה שלא מרגשים אישה שלא בדעתה. אבל חשוב לדעת: אם באה אישה ואומרת שהיא לא רוצה להתגרש - אין לה את אותו מעמד כמו שיש לגבר כי בתי הדין לא ידחפו את הגט בכוח, אלא ישלחו אותם ל'שלום בית' ורק אחר כך יתחילו בסנקציות".

"היתרון של הגברים בבית הדין הוא שהדיינים חוששים מגט מעושה", מסבירה סוקניק, "ולכן הם לא דוחקים את הבעל לתת גט. לעומת זאת, אישה שלא רוצה לתת גט בית הדין יכול להגיד לה שהיא תפסיד חלק מהרכוש, משמרות של הילדים וכדומה. לכן קשה מאוד למצוא "סרבניות גט"".

אבל יש נשים שמסרבות לתת גט!

"נכון", מסכימה סוקניק ומסייגת, "בעשר שנים שלי בארגון 'באשר תלכי' תוכל למצוא אולי חמש נשים כאלה. שתיים מהן, הבעלים שלהן, קיבלו היתר ממאה רבנים להתחתן".

"ראית אישה שמקבלת היתר להתחתן ממאה רבנים?", שואל סוקניק ועונה: "לא. אין שיוון בין גברים ונשים בנושא הזה".

אבל מספר לנו מי שנקרא סרבן גט שהוא עשה את זה כי אחרת לא היו מאפשרים לו לראות את הילדים שלו. איזו ברירה הייתה לו? יש נשים שהנשק שלהם זה הסירוב לקבל גט וכך גם שלא יראה את הילדים, מה נענה לו על זה?

"אני תמיד אומרת לנשים כאלה: 'אנחנו לא רוצים שאף אחד יהיה בלי גט. צריך לשחרר. גם אותך וגם אותו'. מה שצריך לעשות זה לקבוע שמתן הגט הוא ראש וראשון לגירושין. אחרי שניתן גט כדין אז אפשר להמשיך לריב. ברגע שהגט לא יהיה כלי נשק של אף אחד מהצדדים – דברים ילכו בקלות יותר", אומרת סוקניק.

"הגיע הזמן שדיינים יתחילו לעבוד גם עם גברים וגם עם נשים בשוויון מוחלט, אלא שדיינים לא ששים לעשות את זה כדי שזה לא יהיה גט מעושה. אנחנו בארגון מסבירות להם למה כדאי ללכת להסכמה ומה הדרכים שיש לפניהן, אבל מעולם לא עודדנו אישה להיות סרבנית גט. אנחנו מדברות איתן על כך שהילדים הם של שני בני הזוג וגם לגבר מגיע לקבל משמורת עליהם. ברמה המעשית אנחנו מנסות לעשות הרבה תהליכים שדורשים שינוי חשיבה סביב הנושאים האלה והשנים הבאות יעידו אם נצליח".

"לסיכום", אמרת סוקניק, "זוג שרוצה להיפרד – צריך לאפשר להם לעשות את ההליך במהירות האפשרית. קודם לתת גט ואז לריב על מה שהם רוצים. לא ייתכן שיש גברים שיכולים להינשא בהיתר של מאה רבנים ולאישה אין אף פתרון. על הדיינים להחיל על שני בני הזוג הוראה לתת גט ומיד. כך לא נגיע למצב של סרבנים וסרבניות".

חיים בבית קברות

דוד (30) התגרש לפני כשלוש שנים, עכשיו הוא מספר את ההליך שעבר בדרך אל הגט: "כשהיינו זוג נשוי, אבא שלנו נתן לנו לגור בדירה שרשומה על שמה של אחותי, מה שקרה הוא שכאשר נפרדנו, היא הלכה לבית של ההורים שלה ואני לשלי. אחרי שהיא שכרה עורך דין, היא פרצה לבית של אחותי בטענה שהבטיחו לה שיתנו לה את הדירה.

"אחרי שבועיים היא הגישה תלונה במשטרה שהיא מרגישה מאוימת ממני ומיד במקום קיבלתי צו הרחקה. כמובן שלא היו דברים מעולם. צו רודף צו ובלי לשמוע את דעתי אפילו, היא קיבלה את הצווים במהירות 'כי גבר הוא חזק לא מסכן'".

"שלוש שנים היא ישבה בדירה שבכלל לא שלה", זועק דוד על העוול שנעשה לו. "שתבין, צו הרחקה, זה ברגע אחד מהבית לרחוב. זה ממש לא משנה להם איפה תגור. מדובר בפגיעה בזכויות אדם מהמעלה הראשונה".

"שנה שלימה לא ראיתי את הילדים כי עדיין לא הלכנו לבית משפט אלא ניסינו 'שלום בית'. גם אחרי שכבר הלכנו לבית דין, והוא נתן לי זמני שהות עם הילדים היא לא קיימה את זה. פשוט צפצפה על הפסק שלהם".

למה לא נתת גט בזמן הזה כדי לסיים עם כל הסאגה הזו?

"כיוון שלהורים שלי יש כסף, היא רצתה לסחוט אותם. היא אמרה: 'תביאו שני מיליון שקל ואני מסכימה לגט'. כמובן שבבית הדין היא לא תגיד דבר כזה אלא תטען טענות שונות ומשונות".

"אתה צריך להבין", דוד קוטע את שטף הסיפור כדי להדגיש לי, שלטענתו: "בית המשפט מקבל לגיטימציה ממכם, התקשורת".

דוד ממשיך ומספר: "הייתי אמור לקחת את הילדים לחתונה של אחותי. היה לי החלטה שיפוטית שקבעה שאם אני רוצה לקחת אותם לאירועים משפחתיים, עלי לעשות זאת בהוראה מראש. הודעתי לה ולקחתי את הילדים מהגן. היא התקשרה למשטרה ואמרה להם שהילדים נחטפו מהגן. לא פחות. רק בהמשך היא אמרה שהיא חושבת שאולי הם אצל הגרוש".

מה אתה מרגיש ברגע שמגיעה משטרה?

"מה יותר הגיוני מזה שילדים ישתתפו עם אבא שלהם בחתונה של אחותו?! זה לא עניין את בית הדין. בחתונה הם כבר לא היו. בשבועות שאחר כך הילדים רעדו להגיע אלי הביתה. 'המשטרה נגד אבא שלהם', ככה זה הצטייר בעיניהם. אתה יודע איזה נזק זה עשה לי?".

איך נפתר עניין מתן הגט בסופו של דבר?

"אפשר לומר ש'סוג של' נכנענו. הסכמנו לשלם לה הרבה מאוד כסף, הבאנו לה למעלה מארבע מאות אלף שקל. זה היה אחרי שהיא הבינה שהיא יכולה להפסיד את הכל כיוון שהיא הגישה תביעה מופרכת עם בקשה לבית של אחותי ועוד טענות שונות".

אם אתם יודעים שהיא הולכת להפסיד, למה נכנעתם?

"אתה צריך להבין מה עברתי בשנים האלה. התישו אותי בצורה כזו שכבר הסכמתי לסיים עם כל הסיפור הזה בצורה הזאת".

לסיום, חשוב לדוד להגיד: "המצב של הגברים הוא הזוי. הייתי ביום אחד של מעצר. פגשתי גברים שאין להם כסף לשלם מזונות. איך אברך כולל יכול לשלם 7,000 שקל מזונות? ומה עם הדירה שלו והוצאות נוספות? כל האבות הגרושים מתמודדים עם הוצאה לפועל וחייהם אינם חיים. חלקם נמצאים במעצרי מזונות של שבועיים כי אין להם כסף לשלם. יש גברים גרושים שאין להם איפה לישון. זה גם לא ממש מעניין את בתי הדין והמדינה איפה הם ישנו. יש כאלה שחיים בבתי קברות.

"תפסיקו לרצוח אבות. תתנהגו אליהם כמו בני אדם – ולא יהיה שום סירוב גט", טוען דוד.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר