טונה, רימונים ומסתננים

כמה קל להסתנן אל הערים החרדיות? • יצאנו לבדוק

כמענה לגל הטרור מערכת הביטחון הודיע על הגברת האבטחה בקו התפר • איך זה מתבצע ומה אחוז ההצלחה? • האם בערים החרדיות ישנה פחות שאננות? • וגם, המוצב החדש בעיר החרדית • משה מנס יצא לשטח (צבא וביטחון)

משה מנס | כיכר השבת |
כיתת הכוננות בעמנואל, גדר ההפרדה והכניסות למודיעין עילית ואלעד (צילום: משה מנס, באדיבות המצלם, מחלקת ביטחון)

גל הטרור האחרון הוכיח שאף אחד אינו חסין מפני הטרור. המחבלים שרצחו אזרחים בתל אביב, בני ברק, באר שבע או אלעד, לא הפרידו בין חרדי לחילוני ובין מתנחל לשמאלני, כאשר מבצעי הפיגועים, ברובם היו ערבים תושבי השטחים שנכנסו לישראל דרך הפרצות בגדר ההפרדה.

על הפרצות ומשמעותם כתבנו והתרענו כאן ב'כיכר השבת' מספר פעמים, בעבר זה התבטא בעיקר בהתפרצויות פליליות אך כפי שכולם זעקו, מדובר בפרצה הקוראת לגנב או למחבל, חלילה, וכמה כואב שאנחנו זקוקים לאסון בשביל להתעורר.

כיצד מתמודדים בערים ובמושבים החרדיים בימים אלו וכיצד צה"ל ומערכת הביטחון פועלים כדי למנוע אירועים קשים דומים? יצאנו לשטח לבדוק.

בסיור לאורך גדר הביטחון, הסמוכה לעיר מודיעין עילית, הופתענו לגלות שנעשית בימים האחרונים פעילות משמעותית של צה"ל בסגירה של הפרצות והצבת עמדות במקומות מרכזיים לאורך הגדר.

בתמונה העליונה: הגדר פרוצה; בתמונה התחתונה: סגירה עם תלתלית תיל (צילום: משה מנס)

העמדה הראשונה נמצאת מאחורי מעבר חשמונאים, שם עד לפני תקופה היו עוברים אלפי שוהים בלתי חוקיים כל יום. פגשתי שם שלושה חיילים שישבו ותצפתו על הגדר, ופתחנו בשיחה.

כמה זמן אתם כאן?

"אנחנו כאן ל-12 שעות ואז מחליפים אותנו".

ומה עושים 12 שעות?

"שאלה טובה, משתעממים בעיקר. אחד עומד ומתצפת והשאר יכולים לשבת לנוח, לאכול איזה סנדוויץ' טונה. מידי פעם אנחנו רואים שיש כאלו שמתקרבים לגדר, מנסים. אז משתמשים באמצעי לפיזור הפגנות, מבריחים אותם. לפעמים הם מנסים לעבור בשקט, אז אנחנו מתחבאים להם. הבוקר תפסנו 2 שעברו. העברנו אותם לחקירת שב"כ".

מהיכן אתם?

"אנחנו מגבעתי, שמו אותנו תגבור כאן ואנחנו ישנים בבית ספר בחשמונאים".

לחמניה עם טונה ורימוני הלם, במוצב מאולתר בו יושבים החיילים 12 שעות (צילום: משה מנס)

איך התנאים?

"בסדר, דווקא התושבים מהאזור מפנקים אותנו, גם החברים שלך מקרית ספר באו כאן אמרו תודה, התייחסו יפה".

טוב לשמוע...

"כן, אבל יש גם ילדים משועממים או כל מיני כאלה שצועקים, שמענו את זה מחברים שלנו שהיו במקומות אחרים".

למעלה: מסתנן חודר דרך הפרצה שנמצאת מאחורי מחסום חשמונאים; למטה: חיילים מאבטחים את האזור

המשכנו אל מבוא מודיעין, שם פרצה משמעותית נוספת. במהלך ימי השגרה עוברים שם מאות פועלים המגיעים מהכפר אל מדייה - חוצים את הגדר באחת הפרצות אל יער בן שמן, עולים לכביש 443 ומשם עולים על טנדרים לכיוון תל אביב והמרכז. עכשיו, שקט כאן. רק מספר חיילים ישובים בצד, ביקשו שלא אצלם אותם. הם סיפרו לי כי בלילה יש כאלו שמצליחים לעבור, אך "אנחנו תופסים את רובם".

ומה עושים אתם?

"ואללה, לוקחים אותם כמה שעות, ובסוף משחררים אותם רחוק. תלוי מי זה ואם זה פעם ראשונה שלו".

נוח לכם ככה?

"וואלה לא, אבל זה מה יש. אנחנו כאן זמנית ואוטוטו חוזרים לשגרה".

תודה ובהצלחה לכם...

כמותם ראיתי עוד עשרות חיילים מיחידות שונות המוצבים לאורך גדר ההפרדה. שניים או שלושה חיילים מתחת לסככה מאולתרת בכל כמה קילומטרים. האם זה יעיל במאת האחוזים? וודאי שלא. אני אישית הצלחתי לעבור בנקודה מסוימת לכיוון כפר ערבי ולחדור חזרה פנימה ללא ששמו לב אלי, אך אין ספק שמדובר בהרתעה ועצירה משמעותית של ההסתננות המאסיבית.

כפי שאמר לי נעים אבו ראאד, נהג ההסעות אותו פגשתי בעודו מחכה לנוסעים בסמוך למחסום מכבים: "וואלה, אין עבודה, בגלל 2 מג'נונים באלעד היה בלגן".

אתה חושב שזה עוזר משהו?

"תשמע, עכשיו פתוח, אבל עד שתפסו את המחבלים והיה סגר. כולם במצב לא טוב. אבל מי שרוצה למות ימות, ככה רבין כבר אמר".

אבל אם כולם תקועים בגלל מעשה של מישהו, זה גורם לו לחשוב פעמיים אם לעשות פיגוע?

"ואללה אני לא יודע, אני נהג. מה אני מבין בפוליטיקה? עד עכשיו היו עוברים כאן אולי 3 אלף איש בלי אישור, ככה משפחות הולך לטייל לאל קודס, ליפו. עכשיו אי אפשר".

האמת צריכה להיאמר, נאמר לי (שלא לציטוט בשם) על ידי גורמים במערכת הביטחון כי עד לגל הטרור הזה, הגישה הייתה שהכל יהיה פתוח "בשביל שיהיה להם מה להפסיד", אך האם הגישה הזו עובדת? המציאות הראתה שפחות.

בזמנו, כששאלתי את אחד ממפקדי האזור על הפרצות בגדר הוא ענה שמדובר בעיקר בחשש פלילי. לדבריו, אם זה היה חשש ביטחוני "לא היינו רואים את כל תושבי קרית ספר מתקנים את הרכבים שלהם בתוך הכפר".

המציאות היא שכעת כולם מבינים שהפלילי והבטחוני הולכים יחד וכעת הצבא מנסה לעצור את התופעה. עד מתי והאם לאורך זמן? הצבא מצידו מעדכן על גיוס מילואים לצורך האבטחה הזו ובנקודות מסוימות אף מראה על כוונה להישאר לאורך זמן כפי שניתן לראות עם איוש מחדש של המוצב 'אייל' שנמצא מעל שכונת ברכפלד במודיעין עילית. דבר שקורה אחרי שנים רבות בו לא היו בו חיילים.

הלכתי לראות את המוצב, אכן הוצבו שם קרוואנים מחדש והיו שם מספר חיילים ועוד עשרות ילדים ובני נוער, זה אכן הייתה שעת הפסקת הצהריים בישיבות קטנות וניכר שזו הייתה תעסוקה משותפת. המוצב נמצא מרחק הליכה קצר מהכפר הערבי הסמוך דיר קאדיס, בו למרבה הפלא היה ניתן לראות רכבים ישראלים מסתובבים שם.

הגדר מיותרת? שאלתי ספק בצחוק ספק ברצינות את החייל...

הוא צחק. "תראה, אף אחד לא יגיד את זה בקול, אבל כולם יודעים שרובם המוחלט של הערבים באזור מעוניינים בשקט. הם מתפרנסים מעבודה כאן ומהיהודים שנכנסים לתקן אצלם. זו הגישה. שקט יענה בשקט. מצד שני, יש גם צעירים מכאן שמציקים להם וקוראים קריאות גזעניות. כמו שאתה יכול לראות בעצמיך (לצערי, הוא צודק. מ"מ) ויש גם צעירים ערביים שזורקים אבנים ובקבוקי תבערה בנקודות מסוימות סביב הגדר. אנחנו נגיע לכולם ונטפל בהם. ובהזדמנות הזו אני מבקש שתדבר עם האחראים אצלכם בעיר, שיסבירו לבחורים שזה לא לעניין".

ילדים וחיילים במוצב 'אייל' שאויש מחדש (צילום: משה מנס)

מי שכן אחראי לדאוג לביטחון התושבים היא המשטרה שטוענת שאין לה כוח אדם לטפל, כאשר בימים אלו היא עובדת קשה על גיוס מתנדבים חרדים לשורות המשטרה והרשויות המקומיות.

מה קורה בערים החרדיות?

  • מודיעין עילית

ניכר בימים האחרונים שמנסים לחזק את האבטחה, בשונה מהמציאות הקבועה בה השומר היה יושב בתוך הבוטקה ומתעסק בטלפון שלו, כעת ניתן לראות שיש שומר שעומד בפתח ומתבונן בכלי הרכב העוברים.

בשיחה עם אחד הנציגים בעירייה הוא מספר על ההשקעה של העירייה בהקמת ותחזוקת ארגוני השומרים האזרחיים ומערך מצלמות יעיל. לדבריו, "אף אחד לא ישמור כמו שבן אדם שומר על הבית שלו, אנחנו משקיעים המון המון בחיזוק ההתנדבות המקומית, זה הוכיח את עצמו בצורה מדהימה במניעת גניבות. תפסו כאן תוך חודשיים בלבד 3 חוליות גנבים מה שהוריד את ההתפרצות לאפס. וכמובן שאנחנו פועלים לחמש ולאמן את המתנדבים, בשומרים וגם בכיתת הכוננות המקומית, שכיום כולם מבינים עד כמה זה חשוב. זה מה שיכול למנוע את האסון הבא".

הכניסה למודיעין עילית וילדים משקיפים משכונת ברכפלד אל עבר הכפר הסמוך

לדברי תושב העיר הרב שלמה פ.: "אני נוסע כ-15 שנה יום יום לעבודתי מחוץ לעיר. לא זכור לי שהיתה בדיקה כלשהי, אולי מידי פעם מבט עין קצר, רוב הפעמים אין שום בדיקה וגם לא נראה אדם בשטח...".

ומה עם תחושת הביטחון?

"בואו נזכור שרוב הערבים שמגיעים לעירנו בצורה רשמית עם רכב וכו', חייבים לעבור את מחסום חשמונאים שהוא מאוד מאובטח ומאוד מוקפד ע"י הצבא ועוד... אין רכב שלא נבדק שם כולל יהודים, בטח אם הם ערבים. אז לא חושב שיש מצב שיבוא רכב לא מאושר ויעבור את מחסום חשמונאים ודווקא ייעצר במחסום מודיעין עילית, לכן אני לא רואה סיבה רצינית לבדוק בצורה טובה יותר כאלו שבאו דרך מחסום חשמונאים.

"לגבי אלו שבאים ברגל, אכן נדרשת בדיקה רצינית יותר, אבל מי שרוצה להיכנס למטרת פח"ע, יכנס מכל הפרצות שקיימות בשפע... אז אם אנחנו מדברים על תחושת ביטחון, קודם כל לסגור את כל הפרצות בצורה מלאה ואז לשפר גם את הכניסה הרשמית... זו דעתי".

  • אלעד

הדעות חלוקות, מצד אחד ישנם כמה תושבים שסיפרו לי על עבודתו המסורה של מנהל השיטור העירוני מר איציק אדרי, על המאבק העיקש מול תופעת השוהים הבלתי חוקיים, על הבדיקות הקפדניות ועל היוזמה מול האתגרים. מצד שני בעקבות הפיגוע הנורא יש גם ביקורת קשה על היעדר כוחות שיטור, על אי אכיפה בשעות הבוקר המוקדמות בעוד שבשעות הפחות קריטיות יש פקקים.

וכך כתב לי תושב העיר מר צורי הראל: "כולם מקטרים למה אין שמירה. כשיש שמירה נוצרים פקקי ענק ואז מקטרים מדוע יש שמירה. יהודים במיטבם.

"האמת, השמירה היא בדיחה. מדובר על עיר שכרגע יש בה בערך 160 (!!!) אתרי בניה והרחבת דירות כשבחלקם הגדול הפועלים הם שב"חים הישנים בתוך העיר. מבלי לדבר על עוד מעל 200 עובדים בני מיעוטים שעובדים בעיר כמשלוחנים בסופר, נהגי אוטובוס ושאר עבודות.

"אתה מנסה לא להכליל ולהפריד בין ערבי לטרוריסט אבל כשרק הבוקר מתפרסם סקר ש-25% בלבד מערביי ישראל, לא שב"חים, ערביי ישראל! מסכימים ומבינים שאנחנו הריבון אתה מתייאש. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם. הרופא הכי אהוב כאן באלעד הוא ללא ספק בכלל ד"ר באדיר הערבי. אבל קשה כשהשכנים שלו לובשים חולצות עם רובים וסיסמאות טבח ביהודים. אנחנו בבעיה. אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים".

  • ביתר עילית

אחד מתושבי העיר אומר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי גורמי הביטחון בעיר פועלים סביב השעון בכל מה שקשור להכנסת פועלים פלסטינים לעיר.

לדבריו, מידי יום נכנסים בשערי העיר אלפי פלסטינים שמועסקים בעיקר בעבודות בניה וניקיון, אשר עוברים הליך רישום מדויק בכניסה וביציאה, כך שלא נוצר מצב שבו פועלים נשארים ללון בעיר כשב"חים, אלא נכנסים מידי יום ויוצאים לאחר יום העבודה.

התושב מספר כי בתקופת מבצע שומר החומות, חשד אחד התושבים כי אבן נזרקה לעברו מאחד הפרויקטים שבבניה, ובתגובה לכך הורו אנשי הביטחון למאות הפועלים לעזוב מיידית את המקום ולשוב לבתיהם למשך מספר ימים.

למעלה: הכניסה לאלעד; למטה: הכניסה לביתר
  • עמנואל

מהעיר עמנואל אנחנו מקבלים תיעוד יוצא דופן של כיתת הכוננות המקומית, כאשר לדברי אחד התושבים, הביטחון במקום קפדני וצפוף כאשר רק השבוע בעקבות משחק של ילדים באזור הגדר הייתה הקפצה וחשש לחדירה מה שמראה את המוכנות ותשומת הלב הגבוהה.

כיתת הכוננות בעמנואל (תיעוד: מחלקת הביטחון)

"אבל אני חייב להגיד לך", הוא אומר, "וכל אחד חייב להזכיר לעצמו מאה פעמים ביום, אנחנו חייבים להיות במוכנות הגבוהה ביותר, גם מבחינת בדיקות ותצפיות וגם מבחינת חימוש האנשים ותרגולים - אבל גם להצטייד רוחנית, כי אם השם לא ישמור עיר שווא שקד שומר".

תגובת דובר צה"ל: "השחתת הגדר ויצירת פרצות המאפשרות מעבר ללא בקרה לשטח ישראל, מהווה סיכון ביטחוני ועבירה חמורה על החוק.

"לוחמי צה"ל פרוסים במרחב בהתאם להערכת המצב ומשתמשים במגוון אמצעים בהתאם להוראות הפתיחה באש, כנגד מי שמזוהה כמשחית, מחבל ופוגע בגדר הבטחון.

"לאור הערכת המצב, תגבר צה"ל לאחרונה את מרחב התפר במספר גדודים ובאמצעים נוספים.

"צה"ל ימשיך לפעול כנגד הסיכון הביטחוני הנובע מהשחתת גדר הביטחון וכניסה בניגוד לחוק לשטח מדינת ישראל".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר