עורכי הדין של חיילי גבעתי מטעם ארגון חוננו, שלחו היום (ראשון) מכתב לפרקליטה הצבאית הראשית בבקשה להעביר את הטיפול בתיק מהמערכת הצבאית אל המערכת האזרחית. במכתב, טוענים עורכי הדין עדי קידר, משה פולסקי ואופיר שטיינר מארגון חוננו כי הרמטכ"ל חרץ למעשה את דינם של החיילים בפומבי, עוד בראשיתה של החקירה הפלילית.
כזכור, ביום שישי התרחשה תקרית אלימה בחברון - בין חיילים לפעילי שמאל. בעקבות התקרית, חמישה לוחמי גבעתי הושעו מתפקידם, והרמטכ"ל כוכבי, כתב מכתב חריף ללוחמים.
בתקרית ביום שישי, נקטו חיילים בחברון באלימות כלפי קבוצת אנשי שמאל שהגיעה למקום. החיילים אף אמרו לפעילים, כי בן גביר יעשה סדר במקום הזה, ותועדו מכים באגרופים את הפעילים.
בראשית המכתב כותבים עורכי הדין, כי "מערכת המשפט הצבאי פועלת כדבר שבשגרה בעולם לא אופטימאלי, בו כלל הגורמים השייכים להליך הפלילי מנהלים את שגרת יומם בתוך גוף היררכי, בו הפקודה מטעם הפיקוד הבכיר מחייבת. בעיני המתבונן התמים מן הצד, אזרח מן השורה, קשה עד מאוד ההבחנה בין פעולות גורמי המערכת הנעשות תחת המעטה של עצמאות, ובין שגרת המחנה המקיפה את שגרת יומם של אותם גורמים".
לדבריהם, הדברים מקבלים משנה תוקף במקום בו מדובר באירועים מתוקשרים, בהם היה מצופה כי לפחות הפיקוד הצבאי ידיר את עצמו מעיסוק תקשורתי ויתרכז בלימוד ותחקור פנימי תורם. הם הדגישו, כי "כאשר ראש המטה הכללי בעצמו, בהיותו מפקדם של כלל הגורמים שהוזכרו, קובע נחרצות את עמדתו ודעתו, וזאת תוך כדי חקירה מתנהלת, יש בכך פגיעה בנקיות ההליך הפלילי ובאמון הציבור בו. הפיקוד כבר הכריז ברוב עם על רתימת העגלה, עוד טרם החלו הגורמים האמונים על כך לטפל בסוסים".
בהמשך המכתב מצטטים עורכי הדין מהחלטת ביה"ד הצבאי בעניינו של אלאור עזריה, בה נקבע כי "כשמדובר בנושאים הנתונים תחת חקירה פלילית, ראוי להמתין עד להתבהרות התמונה העובדתית העולה מן החקירה, וככל שקיימת נחיצות להשמעת אמירה פיקודית בשלב כה מוקדם - אזי למתן את האמירה ולסייג אותה באשר לתוצאת החקירה". עוד נקבע בהחלטה, כי "להתבטאויות המושמעות מפי בכירי הציבור יש השלכה רחבה מאוד על עמדות הציבור ועל אימון הציבור ברשות השופטת. כיבוד עקרון הפרדת הרשויות מחייב אפוא להתבטא בריסון ובזהירות ביחס לעניינים התלויים ועומדים לפני בית המשפט, והפרת חובה זו עלולה לפגוע פגיעה קשה בעקרונות שעליהם מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל". עורכי הדין הצביעו על הודעות הרמטכ"ל ודובר צה"ל, העומדות בסתירה לקביעה זו של ביה"ד הצבאי, בציינם כי יש בכך כדי להעיד על תפיסת הפיקוד הבכיר את ביה"ד ככזה הכפוף לפיקוד, ולא ההפך.
עורכי הדין מחוננו התייחסו גם לאיגרת ששלח הרמטכ"ל במהלך השבת לכלל צה"ל - "במקרה דנן לא הסתפק הפיקוד בפרסום תקשורתי ואמירות חורצות גורל, אלא אף פרסם איגרת שכותרתה "לנצח ולהישאר בני אדם". כותרת חריפה, שיש בה כדי לרמוז על היות אלו שבגין מעשיהם נכתבה, כאלו שיצאו מגדר "בני אדם". בגוף האיגרת, מוטעם שהחיילים פגעו בממלכתיות המקודשת לצה"ל, מבלי להוסיף כל הסתייגות, ולו ברמת הוספת המילה "לכאורה", חרף החקירה המתנהלת".
לדברי עורכי הדין, "בשם אותה הממלכתיות, מבקש הפיקוד הבכיר לגזור את דינם של החיילים בכיכר העיר, בלא כל חקירה ומשפט. בשם אותה הממלכתיות, ממרום מושבו הוא מפיץ, בניגוד לעמדת ביה"ד הצבאי, קביעות מלאות פאתוס על גבם של חיילים צעירים. כל כך אצה לו הדרך, עד שברוב ממלכתיות פרסם את האיגרת ביום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל, בניגוד לפקודות השייכות לעניין".
עורכי הדין קידר, שטיינר ופולסקי סייגו את מכתבם, תוך שהבהירו כי "לא נפל כל רבב במעשי הלוחמים, ואין באמור לעיל כדי להוות מגננה לכאורה. נהפוך הוא - החיילים התמודדו עם הפרת סדר מצד גורמי שמאל ואנרכיסטים ופעלו לסיים את האירוע על הצד הטוב ביותר".
בסיום מכתבם דרשו הסנגורים את העברת התיק "באופן מיידי, וללא כל דיחוי, למשטרת ישראל, ובהמשך, ככל שיהיה צורך בכך, למערכת המשפט האזרחית". הם חתמו את מכתבם בכותבם כי "רק כך אפשר יהיה להגיע לחקר האמת, ולעשות דין צדק, מבלי לפגוע ביסודות המשטר הדמוקרטי, בנקיות ההליך הפלילי ובאמון הציבור במערכת המשפט".