"מפרקים חלון ומכינים דוקרן"

כך נלחמים בהברחות בין כותלי הכלא • הצצה נדירה לפעילות היחידה המיוחדת

טלפונים, סמים, אמצעי לחימה - אלו רק חלק מהדברים שהאסירים בבתי הכלא מנסים להבריח פנימה ובאמצעותם לצבור כוח, בפנים ובחוץ | מולם, נמצאים לוחמי ימ"ז דרום, שאחראים ל-50% מהתפיסות, שפושטים מדי יום על תאים ומוצאים את כל מה שאסור | חיים גולדברג התלווה יום אחד אל לוחמי היחידה ומעניק הצצה נדירה לפעילות המיוחדת (חדשות, מגזין כיכר)

חיים גולדברג | כיכר השבת |
סוהרים בכלא אשל. אילוסטרציה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

השעה 10:00 בבוקר, בשערי הכניסה לכלא אשל. לוחמי ימ"ז דרום של שירות בתי הסוהר, מתמגנים. בעוד דקות ספורות הם יצאו למבצע חיפושים בשני תאים בבית הכלא, לאחר שהתקבל מידע מודיעיני על החזקת חומרים אסורים - החל מטלפונים ועד סמים או כלי תקיפה. הם מקבלים סקירה מודיעינת קצרה, הדרכה - ויוצאים לדרך, בריצה שקטה. במשך שעות הם יהפכו כל מילימטר בתא - ויצאו עם השלל, אותו הם חיפשו, שהוחזק בניגוד לנהלי השב"ס.

>> למגזין המלא - כנסו

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

שירות בתי הסוהר (שב"ס) מתמודד בשגרה ובחירום מול מגוון איומים - בריחת אסירים מתוך מתקני הכליאה ובזמן ליוויים לבתי המשפט, תקיפת אנשי סגל, חטיפת סוהרים כבני ערובה, מהומות, הברחות של אמצעים אסורים כמו מכשירי טלפון, סמים, אלכוהול ועוד.

התמודדות עם תרחישים אלו מחייבת את הארגון למקצועיות, ללמידה מתמדת ולמיומנות ברמה גבוהה בעת ביצוע המשימות. מעבר להכשרתם השוטפת של כלל סוהרי הארגון, יועדו לאירועים חריגים כמה יחידות מיוחדת, מצדה, ימ"ז, דרור, צור ונחשון.

ימ"ז זאת יחידה שמחולקת לשלושה מחוזות. אנחנו פוגשים את ימ"ז (יחידת מחוזית) דרום, הם ערוכים ומתאמנים לתרחישי קיצון כמו בריחה אזורית, הפרות סדר והשתלטות - אבל הם פועלים גם בשגרה, מחפשים ומאתרים טלפונים, כלי עבודה, כרטיסי סים, דוקרנים, סמים וכלי לחימה. הם מקבלים מידע מיחידת המודיעין של שב"ס, ועל פיו הם פועלים בכלא אשל.

מלבד הטלפונים, הסמים ואמצעי הלחימה, לוחמי היחידה מתמודדים עם איום חדש - הרחפנים. בשירות בתי הסוהר, מנסים להילחם בתופעה הזו שצוברת תאוצה, כאשר יש ניסיונות להבריח את כל מה שאסור, עם רחפנים היישר אל תוך הכלא. הם חוששים מכך מאוד, ופועלים כדי להשתלט בקלות על כל הברחה כזו.

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

רגע לפני שהתלווינו לכוחות הימ"ז למבצע חיפוש מיוחד בין כותלי הכלא, אנחנו פוגשים את גנ"מ מנחם ביבס, מפקד כלא אשל, שמספר על הכלא. "כלא אשל זה מתחם גדר עם כמה מתחמים. כמה בתי סוהר. יש בו ארבע יחידות. בית סוהר אלה, ששם אוכלוסיה של מאסר עד 7 שנים. גם אסירים שיפוטיים וגם עצורים. בית סוהר הדקל, גם שם האוכלוסייה זה אסירים עד 7 שנים, אבל שם זה יותר שיקומי וטיפולי. בית מעצר אהלי קידר, שם מוחזקים עצורים עד תום ההליכים ועצורים מנהליים. ובית סהר אשל שנחשב לאחד המורכבים ומכיל משפחות פשע וכנופיות וכולם פליליים. הם שפוטים לכל דבר ועניין. יש גם אסירים ביטחוניים אבל הם בהפרדות, בעבר היה אגף ביטחוני אבל אנחנו פינינו אותו והוא יהפוך לאגף פלילי.

"מבחינת בית סוהר אשל כל יחידה מארבעת היחידות, יש לה מפקד משלה. הוא מנהל את הסוהרים והאסירים. הגדרת התפקיד שלי, אני נחשב כמפקד המתחם בשגרה וחירום. האחריות ההיקפית שלי היא כל נושא מערך האבטחה ההיקפי, איומים חיצוניים, כי אנחנו נמצאים בתוך רמלה-לוד".

גנ"מ מנחם ביבס, מפקד כלא אשל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

הוא מפרט עם אלו איומים הוא מתמודד: "יש כנופיות של בדואים, הבדואים מעסיקים אותנו עם זריקת אבנים על רכב הסיור שמסייר 360 מעלות. מפריעים לנו על המסלול, נכנסים לנו לשטח כי הכל פה פרוץ. יש לנו גם ניסיונות הברחה. האיום המרכזי שלנו זה נושא הרחפנים. היתה כתבה על הרחפנים. היה קטע שצולם אצלנו וזה איום שובר שוויון, אבל השב"כ נכנס לעניין ומחפש מענה. הם מנסים להבריח מעל החומה. מנסים לזרוק מעל החומה גם בשעות הביקור".

הוא מסביר כי "האסירים לא מנותקים מהעולם אז המבריחים יודעים מתי האסירים בחוץ. כי יש לאסירים טלפונים באגפים ויש להם קשר לעולם החיצון. זה אסירים פליליים, לא ביטחוניים, יש להם טלפון ציבורי באגף ויש להם קשר".

מה האינטרס להבריח טלפונים לכלא אם יש טלפון ציבורי?

"כי לכל אגף יש סדר משלו ואין להם טלפון ציבורי מתי שהם רוצים, זה תלוי באגפים, אז יש להם אינטרס לטלפון סלולרי בשעה 9 שהאגפים סגורים למשל. אין להם בעיה לתאם מהחדרים, כי הם לא מנותקים מהעולם ויש להם גם ביקורים. יש גם עורכי דין שמגיעים לפה".

מה הסכנה שיהיה לאסיר פלילי טלפון? אסיר ביטחוני יוציא פיגוע. אבל מה יעשה אסיר פלילי?

"יש הרבה פיגועי טרור. טרור פלילי. כי בסוף כשמפעילים את הסכסוכים והפגיעות בין הכנופיות, גם אזרחים נפגעים. וזה פוגע במשילות בחוץ. אני קורא לזה טרור פלילי. אם עבריין מפעיל מהטלפון שלו שישימו לבנת חבלה ברכב שנסע אחר כך בשדרה מרכזית זה טרור לכל דבר. הטלפון גם משמש את העבריינים לטובת פעילות פלילית. מעבר לשיחות האישיות שהם מנהלים".

קרה לך פעם שתפסת אסיר הולך עם טלפון בכלא, בחצר?

"תפסתי לא מעט כאלה דברים. אבל לא שאסיר הסתובב עם טלפון בפרוזדור או בחצר. הכל בדיסקרטיות ובחשאיות. אבל תפסנו טלפונים בפעילות מבצעית. זה חלק מהפעילות המבצעית שלנו. יש לא מעט יחידות ארציות שמטפלים ומתמודדים עם הנושא הזה"

גנ"מ מנחם ביבס, מפקד כלא אשל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

סמים יותר קל להבריח?

"סמים גם נכנסים לבתי הסוהר. אחת השיטות זה עבריינים שנעצרים בכוונה כדי להבריח סמים פנימה. הם מחדירים בבליעה או לפי הטבעת. הם מרוויחים מזה המון כסף. סמים זה המון כסף. שב"ס משקיע המון מאמצים כדי למנוע הברחת סמים. אנחנו גם עושים בדיקות שתן לאסירים".

חוץ מסמים וטלפונים, מה יש עוד?

"תראה, שב"ס עובדים מאוד קשה, אנחנו מתעסקים עם החצר האחורית של מדינת ישראל. התפקיד שלנו כמדינה נאורה ודמוקרטית זה לדאוג לניקיון של האסירים שמשלמים חובם לחברה, מלבד הנושא של שיקום האסיר כדי שייצא מהכלא מתוקן ויוכל לחזור לחברה. נציבת שב"ס הקימה מחלקה חדשה של קשרי קהילה לאסירים כדי שייקלטו בחברה בחזרה".

במהלך השיחה, מפקד הכלא שב לדבר איתנו על איום הרחפנים. "מה שקורה היום זו עליית מדרגה, עם כל הרחפנים. זה לא רק ניסיונות הברחה אלא גם ניסיונות חיסול. אנחנו מפחדים מרחפן עם חומר נפץ שיפגע במתקנים. האוכלוסייה שלנו לא פשוטה, אבל אנחנו מתמודדים עם הכל, גם עם בעיות של אסירים בינם לבין עצמם וגם עם בעיות של אסירים וסוהרים".

מה עוד מבריחים חוץ מסמים וטלפונים?

"יש דברים שהם מייצרים מעצמם. הם יכולים להפוך משחת שיניים לדוקרן. סכין גילוח יכול להפוך לדוקרן. הם מקבלים דברים שעלולים להיות מסוכנים והם מקבלים מכוח החוק. בסוף הם יודעים טוב מאוד שהם מקבלים כל מה שחייבים לתת להם, אבל גם יש בעל הבית וכל בעיית משמעת תטופל כחוק.

"יש סנקציות שאנחנו יכולים להפעיל כמו מניעת ביקורים וכדומה והם חושבים לפני שהם עושים משהו. כל אסיר, גם אם שפוט ל-30 מאסרי עולם, יש לו מה להפסיד. גם ביקורים, גם בקנטינה. הם מפחדים. יש מניעה של תעסוקה. אסיר יחשוב פעמיים לפני שיעשה משהו".

לדבריו, "סטטיסטית, הוצאתי יותר אסירים החוצה עם השכלה והכשרה והורדתי את האלימות. הקהילה קולטת אותם. בבית סוהר אשל האסירים לומדים. יש סמסטרים, לומדים 'הפתוחה'. יש אסירים שלומדים באוניברסיטה בן גוריון. הם יוצאים עם ליווי וחוזרים לכלא, אין את זה לאסירים ביטחוניים. אסיר ביטחוני לא זכאי לזה. גם מבחינה אידאולוגית. אסיר ביטחוני זה לא עניין של השכלה אלא של אידאולוגיה אז אין סיבה לתת לו השכלה. בעבר הרחוק היה לאסירים ביטחוניים אפשרות להוציא תואר בפתוחה, אבל זה לא קיים היום. זו סתם אגדה".

החיפושים מחוץ לאחד התאים (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

אנחנו פוגשים את לוחמי היחידה בשעה 10 בבוקר בכלא אשל, כשהם מתכנסים לתדריך בכניסה לכלא. מפקד הכלא גנ"מ מנחם ביבס, מפקד היחידה כלאי א' ואנשי המודיעין מסבירים ללוחמים את דרכי הפעילות, יעדיה ומה המידע שאנשי המודיעין של שב"ס סיפקו.

בסיום התדריך, הלוחמים יוצאים לפעילות. הכוחות מתחלקים לשתי קבוצות, כדי לבצע חיפושי בשני תאים שנמצאים בשני אגפים שונים. כל צוות מונה חמישה לוחמים וכלבן. רגע לפני היציאה לפעילות, כלל האסירים נמצאים בתאים ולא יודעים שתיכף יחל חיפוש באחד התאים באגף. אסור גם שיחשדו שזה עומד לקרות, כדי שלא יטשטשו ראיות או יעלימו חפצים.

הכוחות נערכים בכניסה לאגף כשהם רעולי פנים עם הציוד הדרוש, הכולל אפודי מגן, קסדות וכל מה שנדרש כדי להתמודד עם הפרת סדר אפשרית של האסירים. כשמתקבל האות מהמפקד, הם פותחים בריצה שקטה באגף שנמשכת עד לתא המיועד. הדלת נפתחת במהירות האפשרית כדי למנוע מהאסיר בתא להעלים את החפצים אותם הלוחמים מחפשים.

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

בשלב הראשון, הלוחמים עורכים חיפוש על האסיר כדי לשלול חשש שהוא מסתיר חפצים על גופו. לאחר מכם נכנס כלב הגישוש לתא והוא מסמן ללוחמים כמה נקודות. כשהכלב יוצא, הלוחמים מתחילים לסרוק את החדר. במשך שעות הכוחות יבדקו כל חפץ, כל בגד וכל מילימטר בחדר.

"אנחנו לא מופתעים", מספר ל'כיכר השבת' אחד מלוחמי הימ"ז שמשתתף בחיפוש. "איפה שאתה רק חושב ששם אין סיכוי - גם לשם מגיעים האסירים, כל מילימטר בתא נבדק, האסירים משתכללים מיום ליום".

לאחר שעות של חיפושים נרחבים בכל התא, הלוחמים איתרו כמה חפצים שהאסירים החזיקו, בניגוד לנהלי שב"ס.

"אנחנו מבצעים חיפושים בבתי הכלא על בסיס יום יומי, לפעמים גם לא תופסים כלום, אבל ברוב החיפושים נתפסים סמים, טלפונים כלי תקיפה ועוד", מספר לוחם נוסף ל'כיכר'.

היחידה מתמקדת בכמה מישורים, חיפוש בתאים, טיפול בהפרות סדר, טיפול בתרחישי קיצון וליווי אסירים רגישים. לשב"ס יש עוד מספר יחידות מיוחדות, מוכרות יותר ופחות אבל לימ"ז יש את הייחודיות שלה בחיפושים בבתי הכלא והיא נחשבת ליחידה מיוחדת, אבל הוכרה בכך רק בתחילת השנה.

מפקד היחידה כלאי א' (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
מפקד היחידה כלאי א' (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
מפקד היחידה כלאי א' (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

המלחמה של שב"ס ובעיקר של ימ"ז בטלפונים ובסמים בבתי הכלא, לא משפיעים רק על חיי היום יום בבתי הכלא ומסייעים בהורדת הפשיעה בין האסירים - הדבר משפיע באופן ישיר גם על ביטחון הפנים ברחבי מדינת ישראל, בן במניעת פשיעה פלילית והן במניעת פיגועים.

כשבתי הכלא נקיים מטלפונים, ארגוני הפשיעה מתקשים לפעול ולהוציא לפועל חיסולים ופשיעה מהכלא. גם כשבתי הכלא נקיים מסמים, זה משפיע ישירות על המתרחש מחוץ לכלא, שכן אז פחות כסף של פשיעה מתגלגל. מבחינת האסירים הביטחוניים, כשאין בידם טלפונים, הם מתקשים לתקשר עם ארגוני הטרור שבחוץ ולהוציא לפועל פיגועים מבין כותלי הכלא.

כלאי א', מפקד היחידה, מסביר לנו כי יש הרבה דברים שאסורים להחזקה לאסיר, החל מטלפון אצל האסירים הביטחוניים שאיתו ינסו לבצע פיגועים ועד סמים אצל האסירים הפליליים. "יש דוקרנים, שזה אסור להחזקה. הם מנצלים את המבנה, מפרקים חלון ועושים ממנו דוקרן, סכין. זה בעצם חומר שיש אצלם בתא והם מנצלים את זה לדבר שהוא בסוף פוגע באסירים אחרים וגם בסוהרים. לכן בפלילי אנחנו מתמקדים יותר בעניין של הסמים, כי סמים בכלא זה כוח, הוא מוכר זה כוח, הוא לוקח בנאדם נותן לו מנת סם, הוא אחר כך יעשה בשבילו כל מה שהוא רוצה. וכמובן אמל"ח קר. הם מנצלים את הכל".

מכל הדברים שתפסת, מה היה הדבר הכי הזוי?

"אני לא מתפלא משום דבר. היו גם ניסיונות להבריח מתוך הכלא דברים, אבל זה כבר לא קורה".

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

מפקד היחידה עוצר את דיבורו כשאחד האסירים חולף בסמוך, ואנחנו תוהים: למה אתה לא רוצה לדבר ליד האסירים?

"אני לא רוצה לחשוף את שיטות העבודה שלנו. כל יום אנחנו לומדים את שיטות ההסלקה, את שיטות ההכנה, ממה ואיך הם מכינים את הדברים שלהם. בסוף, אסיר יושב 24/7 בתוך התא, הוא לומד את הסוהרים, את המבנה, יש לו את הזמן לחשוב, מה הוא עושה ואיך הוא מחדיר פנימה דברים ואנחנו באים, חושפים את זה ואז לומדים מזה מה הם יכולים לעשות. האסירים הביטחוניים יודעים לנצל את מבנה התא, כדי להחביא שם דברים. הם גם לומדים אותנו, ואז הם מנסים לשפר עמדות".

כמה שנים אתה בשב"ס?

"20 שנה. התחלתי במחוז מרכז, בכלא רימונים שאז נבנה, בתור סוהר. אחרי 4 וחצי שנים יצאתי לקורס קצינים. ואז הייתי בכלא קציעות, מפקד כוח כתר. אחר-כך בבית ספר, מפקד קורס קצינים, ואז הגעתי לפה".

זה התפקיד הכי מאתגר?

"זה תפקיד שונה, יש פה מלא אתגרים. איך אני מונע החדרה, אני נלחם פה בפשיעה בתוך הכלא".

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

היחידה הוקמה בשנת 2008. בהתחלה לקחו סוהרים מיחידות שונות והכשירו אותם לחיפושים ביחידת דרור. פעם בחודש היו מנתקים אותם מהמשמרות, מתאספים ועושים חיפושים. ב-2008 הבינו שיש צורך ביחידה מחוזית, שמו אותם תחת תפקד המחוז בשלושת המחוזות, והם התחילו לעשות חיפושים יזומים על בסיס יומי.

מתחילת השנה, היחידה המחוזית בדרום מונה 16 לוחמים, מפקד קצין ושני כלבנים שפועלים בכל יחידות המחוז לפי הדרישה, לפי המידע המודיעיני שמתקבל.

חלק מהפעילות של היחידה זה לא רק החיפושים, הם מבצעים גם ליווים מיוחדים של אסירים מורכבים, גם לבתי משפט, גם לבתי חולים או לביקור משפחות. ליווים שיש בהם צורך, שיכול לקרות משהו חריג. הצוות מצטרף, לפעמים בגלוי ולפעמים בסמוי, באבטחה סמויה, במעגל החיצוני.

הדבר השלישי לה אחראית זה הפרות סדר. ברגע שיש הפרות סדר, לא משנה בפלילי או בביטחוני, הצוות של היחידה עובר אימונים מאוד אינטנסיביים, והם מצטרפים ככוח עתודה של המחוז, כדי לעזור לבית סוהר. "בשנה הזו, המון פעמים היינו בתוך האירועים האלו", מספר לנו מפקד היחידה.

דבר נוסף שהיחידה עושה זה בדיקות המבנים. "בעקבות בריחת האסירים בכלא גלבוע", הוא מספר לנו, "לוחמי היחידה עברו הכשרה, קיבלו מכשור של מצלמות לבדיקת מבנים באגפים. לאחר חיפוש בתא, הם עושים בדיקה שאין פגיעה במבנה התא, אין פגיעה בסורגים ובדלתות, שהמבנה שלם. זה היה גם בעבר, אבל אחרי הבריחה, הבינו שצריך גם מצלמות ונכנס יותר מכשור, לראות מה יש מעבר לביוב שבתוך התא".

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

חוץ מחיפושים, בדיקות מבנה, ליווים והפרות סדר, יש עוד דברים שאתם עושים בשגרה?

"לוחמי היחידה, פעמיים בשבוע מתאמנים, כדי להיות מוכנים לכל דבר. אם זה ברמה של כושר גופני, קרב מגע - שזה חלק חשוב בגלל החשיפה לאסירים. הם חייבים להיות הכי טובים בזה".

יש דרך למגר את ההברחות, אחרי כל התפיסות שלכם או שזה מרדף שלא נגמר?

"האתגר של היחידה הוא לתפוס את נתיב ההברחה, לא להגיע לתא ולתפוס שם. בתקופה האחרונה היו החדרות דרך הרחפנים, ואז הם הבינו שאנחנו פועלים נגדם. יש החדרות דרך מסופי מבקרים ודרך סחורה שנכנסת לבתי הסוהר, אלו הנתיבים. האתגר הוא לתפוס את זה עוד לפני שזה מגיע לבית הסוהר.

"אי אפשר למנוע את זה במאה אחוז, התופעה עולה ויורדת, זה תלוי בדרישה של האסירים בבית הסוהר. כשהיחידה פועלת, הדרישה של האסירים להברחות מבחוץ עולה, ככל שאני יותר תופס ומנקה את בית הסוהר, אז הם מתחילים להיות יותר יצירתיים כדי להבריח פנימה".

כשאנחנו מנסים לברר איך אפשר להצטרף ליחידה, הוא מבהיר כש"צריך להיות סוהר טוב עם ניסיון של כמה שנים בתור סוהר".

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

אחד הלוחמים ביחידה מספר ל'כיכר השבת': "הייתי שש שנים בתור סוהר, להיות לוחם ביחידה זה סיפוק אדיר. כשאתה מוצא דוקרן, סמים או טלפון אצל האסירים הביטחוניים, אתה יודע שמנעת פגיעה בסוהר או באסיר אחר, יש לך סיפוק".

במהלך הסיור, מראה לנו מפקד היחידה כיצד אחד האסירים החביא את הרמקול של הטלפון בתוך ספר קוראן תמים. בעוד הטלפון הוא ממש קטן, יותר קטן ממצית, כך שהם יכולים להחביא אותו במגוון דרכים. הם מפרקים אותו לגורמים. הרמקול בצד אחד, המסך בצד אחר. אחרי שעות של חיפוש, הלוחמים מרכיבים טלפון שהיה מפורק בתא.

מה הדבר הכי הזוי שראית? אנחנו שואלים את לוחם היחידה. "תשמע, כל יום אנחנו מופתעים מחדש. מה שיותר מפתיע אותי זה איפה הם מחביאים, כל יום אנחנו רואים משהו אחר, אנחנו לומדים אותם. אנשים יושבים ועושים עבודת נמלים, יושבים על בגד, כל תפר, אתה לא חולם שהם יכולים להחביא שם דברים".

הלוחם מוסיף ומסביר: "יש פה הרבה משפחות פשע, הרבה אסירים הם חיילים של משפחות פשע. אם יש להם פה סמים, אז יש להם כוח. אם יש להם כוח בכלא, זה משפיע לבחוץ. כל העבריינים הבכירים צמחו בכלא, ברגע שאתה מחליש אותם מבחינת כסף וסמים בתוך הכלא, אתה מחליש אותם בחוץ. אם אין להם כוח בתוך הכלא הם גם לא שווים בחוץ, כך שכל הפשיעה בעצם מתחילה מפה ויוצאת מפה".

מפקד היחידה מוסיף ואומר כי "ברגע שאסיר רואה שנכנסים לתא שלו, הוא יודע שכל מה שהוא מחזיק בתא ואסור - יתפסו. מה שיש לו בתוך התא, אין פריט שלא נמצא".

ומה קורה אם בסוף החיפוש לא מוצאים כלום?

"זה מבאס את הלוחמים. תשמע, לפעמים בסוף החיפוש אין כלום, הלוחמים רוצים להישאר עוד, לחפש, והם מתבאסים ואני כמפקד צריך לגרד אותם מהתא. היתה פעילות באחד מבתי הסוהר הביטחוניים, התחלנו ב-7 בבוקר, בחמש בערב יצאנו. 10 שעות בתוך התא, לא כולל הגעה ויציאה - אבל בסוף מצאנו".

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
סוהרים בכלא אשל. אילוסטרציה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

בשנה שעברה, 50 אחוז מהתפיסות של כל המחוז היה של היחידה המחוזית בדרום. ולמרות זאת, התנאים של הלוחמים החחלו להשתפר רק בתחילת השנה, אז המשכורת קצת עלתה. "הכירו ביחידה כיחידה מיוחדת", מספר לנו הלוחם, "וזה נותן דרייב ללוחמים. הציוד משתפר, זה עוזר ליחידה לעשות את העבודה, מתחילים להרגיש שיש שינוי".

"היחידה היא מעבר לעבודה, זו משפחה", מספר הלוחם בסיפוק, "16 לוחמים והמפקד שהפכו לאחד, כל היום ביחד".

לסיום, אומר מפקד היחידה, כלאי א': "אני גאה ביחידה הזו, בגלל שראיתי שמתחילת השנה הכירו בהם, זה לא רק המשכורת - הם היו פה גם לפני, זה רק נתן עוד מוטיבציה. אני רוצה את היחידה יותר גדולה, עם יותר אמצעים חדישים, אני תמיד רוצה להיות קדימה, צעד אחד לפני האסירים. אם אנחנו עסוקים בלהילחם בפשיעה, אני רוצה לעשות את זה הכי טוב, עם האנשים הכי טובים והאמצעים הכי טובים. וגם הנוחות של הלוחמים, שתהיה יחידה טובה. ככל שנתוקצב יותר, נוכל לעשות את העבודה יותר טוב".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר