ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, ומי שנחשב במשך שנים רבות כמקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו ואף סומן כיורש שלו, הנפיק הבוקר (חמישי) מספר אמירות מעניינות על המלחמה בריאיון לכאן חדשות.
כהן גיבה את ההחלטה להעביר סיוע הומניטרי לעזה והסביר: "אני בצער רב תומך בכניסת אספקה לאזרחי הרצועה, באופן שיבטיח שלא נגיע לאסון הומניטרי. השיקול הכללי הגבוה מלמעלה הוא שצריך להרוויח זמן בין-לאומי ולרצות את ארה"ב. יחד עם זאת זה לא צריך להיות סיוע ללא גבול. צריך להתנות את זה. הרצועה כולה הביאה את האסון על עצמה".
"רצועת עזה", הסביר כהן, "הכינה את עצמה באופן יוצא דופן בעשורים האחרונים למלחמה הזאת בדיוק. לטרוריסטים יש עליונות על צה"ל ברצועה. יש לי תחושה שהמנהרות הן הרבה יותר ממטרו של מאות ספורות של קילומטרים, אלא עיר תחתית, עם בונקרים עמוקים, ארוכים, עם היערכות לוגיסטית שמאפשרת חיים תת-קרקעיים גדולה משחשבנו. יש סוג של הפתעה מעוצמת העיר התת-קרקעית הזו. אנחנו נלחמים למעלה והם שוהים למטה".
יחד עם זאת כהן הסביר, כי במשך השנים הוא היה סבור שזו טעות להעביר כסף לרצועה: "זאת הייתה הקונספציה של המדיניות הממשלתית שביצעתי על פי ההוראות הממשלה. לו הייתי צריך להביע היום את עמדתי - הייתי אומר שצריך התנתקות מוחלטת מרצועת עזה. הייתי מצפה לחומות גבוהות, טובות יותר, שיגנו עלינו טוב יותר".
לדברי כהן, אסור כרגע לעצור את הלחימה ברצועה, מכיוון שאם לא נמשיך את המלחמה לא יהיה סיכוי לשחרר את החטופים, או בעסקה או בכל דרך אחרת.
ראש המוסד לשעבר הבהיר בריאיון מרתק מה הוא חושב על היום שאחרי: "אנחנו צריכים לבנות משהו שלמדינת ישראל לא תהיה אחריות מלאה. אין סיבה שניקח אחריות על אוכלוסייה של יותר משני מיליון אנשים, רעבה, מובטלת, חולה, פצועה ונבערת בחלקה. אנחנו צריכים לבנות סוג של קואליציה בין-ערבית ואח"כ יותר רחבה, בין-לאומית, שייקחו אחריות, כמו שלקחו על מדינות פליטים אחרות ואזורי מלחמה. לא האו"ם. זו לא פנטזיה. אחרת נמצא עצמנו אחראיים בלעדיים על רצועת עזה. לא רצוי שארגון חלש לבדו יקבל אחריות על הרצועה".
מי יעשה זאת? לדברי כהן בריאיון לכאן חדשות: "יש מדינות שצריך לגייסן למהלך הזה, שרואות אחריות מסוימת בדבר הזה. אם אנחנו רוצים להקשיב למדינות שקוראות לנו להימנע מאסון הומניטרי - בואו נשב בחדר אחד עם ארה"ב, יפן, הודו, סין, האמירויות, מצרים, סעודיה ועוד ונגיד להן - חברים יקרים, אנחנו מודיעים שאנחנו הולכים להתנתק מהטריטוריה הזו, והפעם ברצינות. תוך כדי שימת כוכבית שתהיה לנו זכות להיכנס ולהיפרע מטרוריסטים אם נדע שפעילות כזאת ממשיכה להתקיים".
ומה יהיה בצפון? לדבריו, "אמנם, לא הכרזנו מלחמה על חיזבאללה והוא לא עלינו, אבל זו סוג של מלחמת התשה פוגענית. צריך לתת הזדמנות מול הזירה הלבנונית להסדר מדינית בעת הנוכחית, ולו כדי להימנע מפתיחת חזית שנייה במקביל. לא שאני חושב שצה"ל לא יכול לטפל בשתי הזירות האלה גם יחד. אנחנו ערוכים לזה, הדבר הזה תורגל. אבל אני כרגע נגד. כרגע לא הייתי עושה משהו בצפון. אני לא אחראי על מי יכול לחזור לביתו בצפון ומי לא. הייתי מציע להקשיב להוראות פיקוד העורף. אנחנו לוקחים זהירות יתר, אבל היא לא מוגזמת".
"צריך הפתעה", הסביר עוד כהן: "ברגע שאתה מפתיע, ידך על העליונה. ראינו את זה לצערנו הרב באותה שבת שחורה. אותה פרקטיקה אני מציע מבחינתנו לגבול הצפון. כשחיזבאללה ערוך, דרוך ומחכה לכוחותינו שמא ניכנס ללבנון, הכרעת המערכה שם עלולה להיות כואבת יותר מאשר מהלך יזום, התקפי ומתוחכם מול חיזבאללה כשיירגעו הרוחות".
לגבי חיסולי הבכירים, מתח כהן ביקורת: "לא צריך הנחייה פומבית, הייתי שמח לראות את זה. כמעט שש שנים עמדתי בראש הארגון ולא הייתי צריך שום הנחייה פומבית להיפרע ממאן דהוא על פי פרסום זר או להוריד יכולת או מתקן שמסכנים לדעתנו את ביטחונה העתידי של מדינת ישראל. כך פעלתי".
לדבריו: "ראשי חמאס נעים בחופשיות ומיקומם ידוע, אלא שזו החלטת מדיניות, שהיכולת המבצעית קיימת. אך כרגע לא הייתי מציע לחסל או לעשות מבצעים חשאיים על אדמת קטר, בהיותה המתווכת הפרקטית היחידה כמעט שיכולה אולי עוד להביא לעסקת חטופים. הייתי מצפה שנלחץ על קטאר ונדבר איתה".
כהן גם התייחס לפיל שבחדר - השאלה אם הוא יחליף את נתניהו ואמר: "לא החלטתי עדיין אם להיכנס לפוליטיקה. אני רוצה למצוא עצמי בהנהגה אזרחית, עוד לא החלטתי אם פוליטית".