כולנו קיבלנו תיק איתו אנחנו צריכים להתמודד בחיים. איך מתגברים על קשיים ובהצלחה? • פרשת השבוע: מה היה ליוסף שלא היה למצרים? • ומסר באומנות הדיבור (יהדות)
עמ"י מצווים: "שמור תשמרו את המצוות" וגם "ועשית הישר והטוב בעיני ה'". מדוע יש כפילות? ללמדנו על התנהגות לפנים משורת הדין. כיצד הפסיקה והחקיקה מתייחסות לאופן התנהלות זה? * צפו
מדוע מפורט סיפור המרגלים בחומש במדבר ובחומש דברים? עורכת הדין שפרה קפלן מקבילה את פרשת השבוע לימי בין המצרים ומדגישה את החשיבות של הבעת מחאה ללא פגיעה בזולת * צפו
מדוע מלך אדום מסרב לתת לבני ישראל לעבור בארצו? עורכת הדין שפרה קפלן מקבילה את הפרשה הנוכחית לזמננו ומסבירה כי דווקא מסגרת חוקים נוקשה היא זו ששומרת על שלום בין העמים * צפו
הילדים מאתגרים אותנו בכל גיל ובמיוחד בגיל ההתבגרות. הרבנית חדוה לוריא במילים היוצאות מתוך הלב: איך לצמוח דווקא מנקודת ה"אין אונים" ולגדול ביחד עם הצאצאים בבית מלא אהבה (דעות)
לעתים, דפיקות שוטרים על הדלת זו דווקא בשורה טובה וישועה גדולה. הרבנית חדוה לוריא על פרשת פקודי ועל כל הסודות שיאפשרו גם לנו להיפקד בישועות. ומהם סוד עולם העשייה וסוד הויתור? (אקטואליה)
מכירה את הימים האלה שכלום לא הולך בהם? ואת, רק מרימה עינייך לשמיים ומתחננת לטיפת אהבה. האוה"ח הקדוש אומר ששהקב"ה מרעיף עלינו אהבתו כפי האהבה שאנו מעוררים אצלנו (דעות)
כל אחת מאיתנו צריכה להבין שכדי להביא גאולה, היא צריכה לחיות בעשירות, עסקית ורוחנית. להיות מלאה בחומר, בדעת וברוח ולדעת שהגשמיות והרוחניות צריכות להגיע ביחד (אקטואליה)
בי"כ בישראל חולל והחומצה השפוכה בו שורפת את הלב. לצדה, גם רגעים של נחת עם נס ההצלה של גולש בים, ע"י חסיד שהתבודד על החוף. הרבנית חדוה לוריא על פרשת משפטים של ימינו (אקטואליה)
צווח הנוכל על האיכר: "שוטה, הבט אל הערימה דרך המשקפת, ותראה שגם היא גדלה, ושוב חוסמת היא את הפתח". עבר שם אדם פיקח וראה עגלה תקועה בפתח האסם, והעגלון מביט בעוד המשקפת בפתח, הופכה ומביט במטען, וחוזר חלילה... אמר לו: "אוי לך, כסיל נבער! הלא תבין שהמשקפת לא תשנה את המציאות, ושאינך יכול להסתכל בכל פעם בצד הנוח לך"
הוא מרים את עיניו בפתיעה ומבחין בשודד האכזר. כן! ברגע זה נפל השודד מסוסו. הסוס התפרע והפילו. היה זה סופו הנורא של האיש הנורא. הנגזל העצוב התקרב למקום בו עמד לפני דקות סוסו של הגנב, והנה גילה כי כל החבילות הכבדות שהיו מוטענות על הסוס – נחות על הקרקע. סיפור לשבת
במשך 19 שנים לא התעופפו יונים לבנות בכותל. רק עם כיבוש העיר העתיקה, הן שבו לשם. אחרי יום ירושלים: מסע מופלא אל אבני הלב של שריד מקדשנו. הר הלבנון – זה שמו של בית המקדש. כי עוונות ישראל מתלבנים שם. כל ישראל בכל שעה שהיא, פונים ומתפללים לבורא עולם. והנה זה עומד אחר כתלינו - משגיח ומציץ עלינו באהבת אין קץ. ומקבל התפילות ברחמים
אנחנו עם של ´על אף הכל´. ממשיכים קדימה, ומקיימים את העם בשיא האופטימיות. הילודה היהודית ממשיכה במלוא העוצמה, חרף הקושי. בפרשת שמות אנחנו נתקלים לראשונה במותג היהודי החזק בעולם: ´אידישע מאמע´. מסירות של האם המגדלת את ילדיה באופטימיות. פרשת שמות, בזווית ראייה מרתקת