תוכן גולשים: מכתב אישי לגבי גזית

חשבתי שנרגעת שהבנת וחדלת. מסתבר שטעיתי ואתה שוב משמיץ חרדים. אני פרימיטיבית. אני עלוקה? אישה שעמלה מבוקר עד ערב?

אילה | כיכר השבת |

אני לא יודעת אם בכלל תקרא את המכתב שלי. אולי אינך נוהג לקרוא מכתבים שנשלחים אליך, ואולי אתה דווקא קורא מכתבים... אבל לא של אחת כמוני, לא של אחת שאתה מכנה ככה בלי להניד עפעף: "כתולעת ועלוקה..."

חשבתי שנרגעת שהבנת וחדלת. אך מסתבר שטעיתי ואתה שוב משמיץ חרדים. אז נכון שאני לא שייכת לקבוצה ההיא שהיא מיעוט בתוך מיעוט שכינתה אותך "נאצי". נכון, שאני באופן אישי מתעבת כל הקבלה לשואה, מפני זילות השואה. ולכן איני עושה שימוש בתואר נאצי לאף אחד זולת הנאצים עצמם.

אבל זה לא מנע ממך לייחס את האמירה הזאת לי ולכשכמותי, למרות שאנחנו כולנו שייכים לרוב החרדי הדומם, זה שרגיל להשמצות ושרואה בהן חלק בלתי נפרד מחייו.

אתה לא הראשון שמשמיץ אותי על לא עוול בכפי, ממש לא. כבר כשהלכתי לכתה א´ עם ילקוט כבד על הגב היו משליכים לעברי ולעבר חברותיי ביצים.

לא פעם נסדקה קליפתם הקשה-רכה מעל ראשנו והחלמון והחלבון נתערבלו עם דמעותינו. סתם כך, מפני שהיינו בנות חרדיות. כבר אז למדתי בצריף רעוע שקדח מחום בקיץ ורטט מקור בחורף. שעה שבינך יחידך או ילדי חבריך למדו בבנין הדור ונאה לשמו– בית ספר!... (גם ילדיי למדו בקרוונים, סדוקים ופצועים, מעלי ירוקת וטחב... שנים! מפני שהמדינה שלנו רגישה מאוד לנושא של חינוך ילדי ישראל– החרדים).

כבר אז הציקו לי באמירות לעגניות צחקו על אורך החצאית והגרביונים. לא נהגתי לענות... לימדו אותי להחריש. להמשיך לפסוע ברחוב ולא להגיב. כפי שנהגו יהודים רבים דורות לפנינו מול עלבונות של גויים... אפילו שבפנים פעפע כעס ותסכול... ידענו שאם אנחנו חרדים זו מן עיסקת חבילה שכזו שכוללת: השמצות ממי שאתה לא מכיר ועל לא עוול בכפיך, מבטי לעג, ומבטים סקרניים, אמירות מושחזות וגם נהגים בתחבורה הציבורית שעושים את עצמם שלא ראו אותך כשהאוטובוס ריק ומותירים אותך להמתין בתחנה שעות על גבי שעות רק מפני שאת דוסית.

לכן אני ורבים רבים מהמיניסטרים החרדי איננו מתקוממים עוד...

אחרי ששנים לימדת את עצמך להחריש בנסיבות כאלה, מה פתאום שתגיב כשיכנו אותך תולעת, טפילה עלוקה... אכן מה פתאום?

ולכן גם אתה וחבריך התרגלתם לומר עלינו הכל ואף גילתם שזו דרך מצויינת המשמשת הסחת דעת מועילה ביותר, למשל כשפרשיות מכוערות צצות על השמאל הישראלי (כמו הפרשיה של בלאו וענת קם) אז זה פשוט כל כך קל ונוח להוציא כמה כתבות ארסיות על הרוב הדומם הזה ולדעת שהוא ימשיך לדמום גם הלאה. אך התקשורת תתעסק בזה שוב ושוב והעם ישכח ויסלח לבלאו ולענת קם... כי מה זה באמת להיות מרגל לעומת להיות חרדי... במדינת היהודים?

אבל הפעם בכל זאת החליטו שצריך להגיב והתלוננו עליך בכל רשות אפשרית ולפחות ניסו לפגוע בך באיזושהי דרך שהדמוקרטיה הישראלית השאירה לדאוג לנדחיה... והפעם מישהו החליט ששתיקת הכבשים אינה פתח מילוט אפילו לא כדרך השרדות. אולי זה קרה בגלל שאתה וחבריך לימדתם אותנו, כולנו, שמילים יכולות לרצוח...

ואנחנו למדנו והפנמנו את המסר... וכיוון שחפצי חיים אנחנו החלטנו סוף כל סוף...(לפני שתכשיר אתה וחולדאי ועוד כמה חברה את הפגיעה הפיזית בנו...) שאולי כדאי לאלץ אותך לשלם את המחיר. לא חלילה את המחיר המלא, לא!

סתם מחיר חלקי, משהו סמלי ביותר, שפשוט בפעם הבאה לפני שתשחרר את צרור המילים הנבזיות מפיך פשוט תתחיל לחשוב אם שווה לך כאב ראש... זה הכל!

אני דווקא האזנתי רוב קשב לניסיון שלך לבאר למה כל כך זעמת ולמה אתה לא מסוגל להתנצל... זה מפני שבאת מבית חרדי וסבא וסבתא שלך היו חרדים ובני משפחתך נרצחו ע"י הנאצים.... ולך קראו נאצי... זה כל כך כאב לך שלא יכולת שלא לשחרר את רצף המילים ההוא.

חשבת כמה פעמים בחיי מאז ילדותי שמעתי מילים כמו: "טפילים, פרזיטים מסריחים, פרימיטיביים... חשבת כמה זה כואב לי אני אומנית שעובדת בשלוש משרות כדי לפרנס את משפחתי בכבוד... אני טפילה ופרזיטית...?

אני סופרת ועיתונאית ומורה... אני פרימיטיבית... אני עלוקה...? אישה שעמלה מבוקר עד ערב ומערב עד בוקר... רק כדי שבעלי ובניי יתרמו את חלקם לעם... יגנו עליו בתורתם...

כן. יש דבר כזה. ולולא שהיה לא היית גם אתה שכן זה סוד קיומנו הסוד שהוריך וסביך וסבתותיך הטיבו להבין ממך...

חשבת כמה המילים האלה אמורים להקפיץ אותי ועוד אלפי נשים וגברים שכמותי שתורמים לחברה הישראלית לא פחות ממך... ואולי הרבה יותר רק שאין להם אוצר מילים זול ומעליב אפילו לא כלפיך... ובכל זאת שתקנו... שמענו חרפתנו ושתקנו... סוגרים אוזננו משמוע רע ואומרים נו... מה לעשות עברנו את פרעה נעבור גם את זה...

אבל אם כל מה שהקפיץ אותך זו מילת גנאי אחת, איומה, שקבוצת שוליים הטיחה בך ובבינך היחיד. חשוב עלינו ועל מה שאתם מטיחים בנו אין סוף פעמים... ואנחנו לא מגיבים...

לא שאני לא מבינה את כאבך, אלא דווקא מפני שאני מבינה אותו אני שואלת: רגע רגע... למה רק אתה רגיש למילים ואנחנו לא?

למה לך מותר ולנו אסור?

רוצה לדבר? אהלן וסהלן. רוצה שיחות שלום? תפאדל. רוצה ועדות גישור? ברוך הבא... רוצה להבין לשמוע ולהשמיע... בשמחה.

בני תרבות אנחנו... בוא שב אתנו, נשב איתך, ונפתח את המורסה הזאת, רק בעדינות, בעדינות... ומתוך מטרה אחת כנה ומשותפת... לרפא אותה!

עוד על גבי גזית:

- גבי גזית מפתיע: "מצטער על הדברים נגד החרדים"
- שוומנפלד נגד גזית: "ירקת לצלחת"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר