המלחמה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועה מתרחשת לא פחות, ואולי אף יותר, בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ברחבי העולם. כמעט תמיד הצד הפלסטיני מקבל את מרבית הסיקור העולמי, אך לדברי נדב איל, עורך דסק החוץ של "חדשות 10", לא כך הפעם.
"צריך לחלק את ההתייחסות של התקשורת לשני חלקים ואני לא רואה הבדל משמעותי הפעם בין התקשורת באירופה ובארצות הברית" אומר איל בשיחה עם "כיכר השבת", "החלק הראשון זה היה בארבעה-חמישה ימים הראשונים של המבצע שבהם בסך הכל סופר הסיפור משני הצדדים - סיקור יחסית מאוזן בניסיון להיות בסדר עם כולם. סיקרו מאוד בהרחבה את הרקטות והאזעקות בישראל ומצד שני סיקרו את מה שהיה ברצועת עזה, אבל שמו חלק גדול מהאשמה המדינית על חמאס וזה משמעותי".
"אחר כך, בעקבות האבדות בצד הפלסטיני, הפרסומים של האו"ם והתמונות של ילדים ונשים הרוגים, הסיקור החל לנטות אל הצד הפלסטיני". לדברי איל, הסיבה נעוצה בעובדה הפשוטה שבישראל לא היו נפגעים: "הרקטות והאזעקות זה 'עוד מאותו דבר', כאשר מנגד, בעזה יש תמונות יותר חזקות. תקשורת תמיד תסקר את התמונות היותר חזקות - איפה שיש הכי הרבה נפגעים, וזה רצועת עזה".
לדבריו, "מאותו רגע, למרות שהפרשנים באולפנים אמרו שחמאס אשם, התמונות מדברות יותר חזק". איל מציין מספר אירועים ספציפיים שגרמו לנטייה של התקשורת העולמית לצד הפלסטיני: "היו גם כל מיני סיפורים ספציפיים כמו ילדים פלסטינים שההורים שלהם נהרגו בעמוד ענן או תמונה שבה רואים תושבים ישראלים יושבים על גבעה על יד הגבול, מפצחים גרעינים תוך כדי התקיפות של צה"ל ברצועה. התמונה הזו תפסה חזק בתקשורת העולמית".
את התמונות מעזה בהם רואים ילדים רוקדים ברחובות כששמעו שיש הרוג ישראלי לא הראו?
"אני לא ראיתי את התמונות האלו בתקשורת העולמית. אבל בסופו של דבר בגלל שיש לנו יכולת עדיפה בגלל "כיפת ברזל" אז אנחנו נמצאים במקום שדברים לא פוגעים בו. באופן לא הוגן, המשמעות היא שהצד המוגן יותר מסוקר פחות כי אין טראומה לסקר".
לדבריו, "מאז הפסקת האש, בתקשורת העולמית מדברים על כך שחמאס דחה את הפסקת האש, אבל עדיין משדרים את התמונות מעזה. בטלוויזיה זה לא מספיק שאתה אומר שחמאס דחה את הפסקת האש, אתה עדיין צריך להראות תמונות מאיפה שקורים דברים".
"אני רוצה להדגיש, זה לא שאין סיקור בכלל מישראל - יש סיקור גדול מאוד מישראל, אבל בסופו של דבר זה הופך להיות סיפור ממוקד בסבל האזרחי-פלסטיני. זה לא שהתקשורת בעד חמאס, אבל שם אנשים סובלים יותר, בלי קשר למי אשם בכך".
לדברי איל, "הישראלים לא תמיד מבינים את זה, אבל בתקשורת העולמית בסיקור מלחמות זה לא עובד בקטע של צד אחד צדיק וצד אחד רשע, אלא מתעסקים בסבל האוכלוסייה האזרחית. הכתב מגיע לעורך והוא שואל אותו 'איפה סובלים יותר' - בישראל רצים למקלטים וחוששים מנפילות, אבל בעזה יש יותר נפגעים. הם מניחים שהאזרחים, בשני הצדדים, לא אחראים למה שההנהגה הצבאית והמדינית עושה, ולכן, ברגע שזו ההנחה אז השאלה הכמעט-יחידה הנשאלת היא איפה יש יותר נפגעים ולפי זה פועלים".
עד כמה בתקשורת מסקרים את העובדה ש'צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם' כפי שאנחנו בישראל תופסים?
"לא מתייחסים לזה בכלל. ראיתי מאמר אחד ב"ביזנס אינסיידר" שטען שצה"ל קובע כללים חדשים בדיני מלחמה לחומרא ומראה שהוא מוסרי, אבל לא ראיתי עוד מאמרים כאלו. המוסכמה הזו ש'צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם' היא מוסכמה ישראלית. ישנם אנשים בעולם שגם חושבים כך, אבל זו מוסכמה ישראלית".
ריצ'רד קמפ באו"ם: "צה"ל הצבא הכי מוסרי"
"יש קצין צבא בריטי בשם ריצ'רד קמפ שטען בפני ועדה של האו"ם שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, אבל בכלל אין סיקור בנושא הזה. מבחינת העולם, עזה היא לא מדינה שתקפה את ישראל, אלא מדובר בשטח לא לגמרי עצמאי ולא לחלוטין משוחרר. מבחינתם זה לא משנה שישראל נסוגה משם, זאת מכיוון שישראל עדיין שולטת בכמה אלמנטים קריטיים ברצועה, כמו המעברים ואלמנטים אחרים, עבור העולם השטח הזה נמצא במציאות כלשהי של כיבוש".
לדברי איל, "העולם מבין שחמאס שולט שם, אבל עדיין, בגלל שישראל שולטת בכמה אלמנטים שם, אז מצפים מצה"ל לפעול בזהירות ברצועה, ולכן זה ברור מאליו, מבחינתם, שצה"ל אמור לפעול כך. ביחס לעימותים אחרים בעולם, יש סיקור מופרז בסכסוך הזה מכיוון שזה פשוט מעניין את העולם".
לפי דבריך, אין לישראל מה לעשות בזירת ההסברה הבינלאומית, מכיוון ששם יש תמונות יותר חזקות, יש יותר נפגעים, אולי עדיף לנו להרים ידיים?
איל מפתיע וטוען כי ההסברה הישראלית בעולם עושה עבודה טובה, זאת למרות שהאזרחים בישראל לא חושבים כך: "אין מה להרים ידיים. ההסברה הישראלית עושה עבודה מצוינת. בישראל בטוחים שאנחנו עושים עבודת הסברה לא טובה מכיוון שאנשים כאן לא מבינים איך העולם לא משתכנע, אבל זה בגלל שהוא לא משוכנע, אבל בישראל עושים עבודת הסברה טובה".
לדבריו, "בישראל לא מבינים את הדרך שבה הסכסוך נתפס בעולם. רק אתמול הייתה הפגנה של למעלה מאלף מפגינים פרו-פלסטינים מול בניין ה-BBC במחאה על הסיקור המוטה לטובת ישראל במבצע הנוכחי. ישראלים בטוחים שהתקשורת נגדם, אז הנה תראה שגם הפלסטינים בטוחים, שלא רק שהתקשורת נגדם, אלא שה-BBC נגדם. דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
"אני יכול להגיד שני דברים: אחד, ההסברה הישראלית עושה עבודה טובה והיא צריכה להמשיך כך. דבר שני, תקשורת זה משחק ציני, משחק של תמונות, ואם התמונות שם יותר חזקות אז בקרב התקשורתי יהיה מאוד קשה לנצח, אבל זה לא אומר שבקרב האמיתי אי אפשר לנצח. פוטין ניצח בצ'צ'ניה למרות התקשורת העולמית. ככה שבמלחמה האמיתית אפשר לנצח למרות התקשורת".