האיחוד האירופי חשף היום (שלישי) בפני הציבור את תוכניתו האסטרטגית למאבק באנטישמיות, במסמך בן 28 עמודים.
במסמך מדווח האיחוד על שורת פעולות שינקוט בעשור הקרוב, בין השנים 2021 עד 2030 - זאת בכדי להקטין את השנאה כלפי יהודים המשתוללת במדינות אירופה בכלל, ובאופן ספציפי בארצות החברות באיחוד.
תחת הכותרת "הודעה מהוועדה המייעצת לפרלמנט האירופי, למועצה, לוועדה האירופית לחברה ולכלכלה ולוועדת האזורים. הנושא: האסטרטגיה של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים (2021-2030)", מציג האיחוד קודם כל רקע לעניין.
המסמך נפתח בשורת ציטוטים והצהרות, ביניהן דבריו של רבה הראשי של הממלכה המאוחדת, הלורד הרב יונתן זקס ז"ל: "שנאה שמתחילה כנגד יהודים, לעולם לא נגמרת ביהודים. אנחנו עושים טעות גדולה אם אנחנו חושבים כי האנטישמיות היא איום רק על היהודים. זהו איום, בראש ובראשונה, על אירופה - ועל החירויות שנדרשו מאות שנים להשיגן".
לאחר שבמסמך מפורטים מספר מחקרים עדכניים מדאיגים באשר לאנטישמיות באירופה, מעדכן האיחוד כי הוחלט להשקיע בשלושה אפיקים מרכזיים: מניעת אנטישמיות במגוון צורותיה; הגנה על חיים יהודיים באירופה; חינוך היסטורי וחקר השואה.
בשלב זה מציג האיחוד האירופי באופן מפורט את הצעדים הבאים שבהם הוא מתכנן לנקוט בקרב 27 המדינות החברות:
המלצה לאמץ את הקריטריונים של IHRA
כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), גוף שהקימה שבדיה בשנת 1998, קבע קווים שלפיהם ניתן לקבוע איזו התנהגות או התבטאות היא אנטישמיות.
אחד הקווים השנויים במחלוקת, קובע כי דמוניזציה של מדינת ישראל או שלילת זכותה להתקיים הינה אנטישמיות - דבר שלא כל המדינות מסכימות לקבל, ואף אינן מחוייבות בכך על פי כל חוק שהוא. בין המדינות האירופיות שטרם קיבלו הגדרות אלו: פורטוגל, פינלנד, אסטוניה, לטביה, אירלנד, דנמרק, פולין, קרואטיה ומלטה.
למרות שחלק גדול ממדינות אירופה כבר קיבלו את הקריטריונים הללו, האיחוד האירופי החליט להמליץ לכל חבריו להצטרף לכך.
"אנטישמיות יכולה להסתתר מאחורי אנטי-ציונות", מדגיש המסמך. "ביטויים של אנטישמיות עשויים לכלול אנטישמיות הקשורה לישראל, וזו למעשה הצורה הנפוצה ביותר של האנטישמיות בה נתקלים יהודים באירופה כיום דרך הרשת המקוונת".
תקציבי ענק שיופנו למלחמה באנטישמיות
"ההתייחסות לאנטישמיות היא אתגר מורכב. גילוייה הרב-גוניים ושכיחותה בכל הקשת החברתית והפוליטית דורשים תגובה מקיפה, החל ממסגרת משפטית מוצקה שיודעת לאכוף כראוי, עבור דרך היבטים ביטחוניים, וכלה במדיניות חינוך וסובלנות", גורס המסמך.
לפיכך, הוחלט כי הזוויות הנוגעות למלחמה באנטישמיות יילקחו בחשבון בכל צומת דרכים הנוגעת לחקיקה, מימון ומדיניות. כמו כן יופנו תקציבי ענק למלחמה זו:
"פעולות ממוקדות יבוצעו באמצעות מגוון רחב של תוכניות מימון של האיחוד האירופי, בפרט דרך תוכנית 'אזרחים, שוויון, זכויות וערכים' (CERV), שהיא בעלת תקציב בסך 1.55 מיליארד אירו - תוכנית המימון הגדולה ביותר של האיחוד האירופי אי פעם לקידום זכויות יסוד".
נקודה נוספת הראויה לציון היא ההחלטה להאריך את התקצוב של אבטחת בתי כנסת ומוסדות יהודיים במדינות אירופה. בשנת 2019 הוחלט להעניק תקציבים כאלו לקהילות היהודיות וזאת עד שנת 2022, אך כעת הוחלט להאריך את התקצוב לארבע שנים נוספות. ההחלטה נושאת תג מחיר של כ-27 מיליון דולרים.
מאבק בגילויי אנטישמיות
האיחוד שם דגש מיוחד על מאבק באנטישמיות ברשת המקוונת. הוא מציב סיוע משפטי וחוקתי למדינות אירופה בתחומים אלו, ומציע לתת הדרכה לצוותי אכיפת החוק במדינות השונות על מנת להתמודד עם ההצפה של שיח השנאה באינטרנט.
האיחוד גם יארגן קהילה אזרחית בינלאומית של אנשים שידווחו על שיח שנאה שבהם הם נתקלים ברחבי הרשת, קהילה שתפעל במגוון שפות.
במקביל, האיחוד יציג השנה יוזמה להרחיב את רשימת החוקים הפליליים שלה כך שהיא תכלול גם פשעי שנאה ושיח שנאה, מה שצפוי להשית סנקציות על עבריינים אנטישמיים ולהרתיע אותם מביצוע זממם.
האיחוד גם יסייע למדינות בניטור מקרי האנטישמיות ובבניית מאגרים לצורך סטטיסטיקה. כמו כן הוא ידרבן את המדינות ליצור מערכות אטרקטיביות יותר, לדיווח של קורבנות על שנאה שהופנתה כלפיהם.
האיסור על שחיטה כשרה
בכל הקשור לשחיטה כשרה, הרי שהקהילות היהודיות באירופה מצויות בצרה צרורה, כאשר מדינות כמו בלגיה אוסרות על שחיטה במתכונתה על פי תורה - ומקבלות גיבוי מהאיחוד האירופי.
עם זאת, מנסה האיחוד לשוות לעצמו תדמית נייטרלית, שאינה מעוניינת לפגוע בחיים היהודיים. לפי מחקר שמציין המסמך, עבור 69% מיהודי האיחוד האירופי רואים עצמם נפגעים מאיסור על שחיטה כשרה.
"פסיקה של בית הדין האירופי לצדק לפני כשנתיים, קבעה כי לכל מדינה החברה באיחוד יש זכות לקבוע אמות מידה, שיאזנו בין זכויות חופש הדת לבין זכויות בעלי החיים", מתנסח המסמך.
צעדים נוספים
המייעצת לפרלמנט האירופי תוסיף ותספק תקציב להגנה על אתרי מורשת יהודיים, לפרוייקטים מחקריים ולהנצחת נפגעי טרור.
נקודה נוספת שהועלתה במסמך היא הרצון של האיחוד האירופי להוות דוגמה לעולם, ועל כן למנוע אנטישמיות בין שורות האיחוד. לצורך כך יוסיף האיחוד הדרכה לעובדיו, יעודד גמישות מול עובדים בקשר ללוח השנה היהודי ואף יארגן יותר נסיעות צוות עיוניות לישראל.
במקביל, נמנים בתוכנית החדשה מספר צעדים הקשורים לזכר השואה והיסטוריה יהודית, והמלצות למוסדות החינוך ולממשלות בתחומים אלו.
הנציבות תארגן "פורום שנתי אזרחי חברתי למאבק באנטישמיות", ואילו המדינות החברות "נקראות לפתח אסטרטגיות לאומיות למאבק באנטישמיות עד סוף שנת 2022", נאמר.