בצל המלחמה

ביום השנה לפרעות: נשיאת מולדובה נפגשה עם הרב והודתה על הסיוע לניצולים

לרגל יום השנה ה-119 לפרוץ "פרעות קישינב" הידועות לשמצה נפגשה נשיאת הרפובליקה של מולדובה, מאיה סנדו עם הרב החרדי, ושמעה ממנו על פעילות העזרה לפליטי אוקראינה ועל ההכנות לפסח (בעולם)

חזקי שטרן | כיכר השבת |
הנשיאה עם הרב החרדי (צילום: הקהילה היהודית במולדובה)

נשיאת הרפובליקה של מולדובה, מאיה סנדו, נפגשה היום (רביעי) עם הרב זושא אבלסקי, יו"ר קהילה יהודית במדינה, לרגל יום השנה ה-119 לפרוץ "פרעות קישינב" הידועות לשמצה, כדי להודות לו על פעולתו למען קליטת אלפי פליטים יהודים שנמלטו מהקרבות באוקראינה ועל בניית חמש מחנות פליטים שמשכנים אותם תוך דאגה לכל מחסורם.

בפתח הפגישה ביניהם, בחלקה נטלו חלק גם עוזרת הנשיאה לענייני מיעוטים ומנהלת משרדה אמרה נשיאת מולדובה כי היא זוכרת את אביו של הרב, הגאון הרב זלמן אבלסקי זצ"ל, שהיה רבה הראשון של מולדובה עם נפילת הקומוניזם לפני כ-32 שנים וכיצד הרים מעפר את הקהילה היהודית.

סנדו שמחה לשמוע על הפעילות העניפה של הקהילה היהודית מסביב לשעון ובכללם על מוסדות החינוך לילדים הכוללים גנים ובית ספר יהודי, על קליטת הפליטים ועל ההכנות לליל הסדר הקרב ובא, בו יערכו לא פחות מ-5 סדרים שונים ברחבי מולדובה, ואמרה: "אני שמחה לשמוע שקישינב הפכה ממקום שבו פורעים ביהודים וגורמים להם לברוח, למקום שהיהודים רואים בו בית שמגן עליהם מבלי שיחוו רדיפה ואירועי אנטישמיות".

משרד הנשיאות המולדובי העלה בעצמו פוסט נרגש בפייסבוק הרשמי בו נכתב בין היתר: "בני השיח הנציחו את קורבנות הפוגרום היהודי שפרץ לפני 119 שנים בקישינב, אך גם את קורבנות המלחמה שמנהלת רוסיה באוקראינה בימים אלה. הם גם הביעו את תקוותם בהשבת השלום.

"הנשיאה מאיה סנדו הזכירה כי אחד מסדרי העדיפויות שלה הוא לבנות חברה מאוחדת והרמונית במולדובה, שבה כל אדם מרגיש בטוח ויודע שזכויות האזרח והפרט שלו מכובדות. כמו כן, הודה ראש המדינה לקהילת חב"ד ליובביץ' על תמיכתה בניהול זרם הפליטים מאוקראינה, לרבות סיוע הומניטרי שמעניקה מדינת ישראל באמצעות הקהילה היהודית ברפובליקה של מולדובה.

"הרב אבלסקי מצדו שיבח את מעורבותם של אזרחי מולדובה בסיוע לפליטים ואת הנדיבות שגילו העם", לשון הודעת לשכת הנשיאה.

"פוגרום קישינב" החל ב-6 באפריל לפי הלוח היוליאני (כ"ב בניסן ה'תרס"ג לפי הלוח העברי), לאחר שהאוכלוסייה הנוצרית של העיר יצאה מהכנסייה ביום ראשון של הפסחא, והוא כלל שלושה ימים של מהומות נגד היהודים. 49 יהודים נרצחו, 92 נפצעו קשה, 500 נפצעו קל ומעל ל-700 בתים ועסקים רבים נבזזו ונהרסו.

הפורעים נעצו מסמרים בראשי קורבנותיהם, ניקרו עיניים והשליכו תינוקות מהקומות העליונות אל המדרכות. במהלך הפרעות עבר הבישוף המקומי במרכבתו ובירך את ההמון. שר הפנים הורה למושל המחוז שלא לעשות מאמץ כדי להגן על היהודים ובפקודתו של המושל נסגר הצבא בבסיסו. לא נעשה כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא להתערב כדי להפסיק את המהומות, אלא רק לאחר שלושה ימים. אי התערבות זו היא ראיה תומכת בדעה שהפוגרום היה בחסות המדינה או לפחות נסבל על ידה.

היהודים וגורמי אופוזיציה האשימו בעיקר את שר הפנים, ויאצ'סלב פלבה, באי מניעת הפוגרום. הממשלה הרוסית השתמשה בקישינב כדי לבחון טכניקה חדשה שבאמצעותה יכבו את הלהט המהפכני: פוגרום נגד היהודים. אחרי הפוגרום החל גל הגירה המוני של יהודים מכל אירופה לארה"ב, ולפי ההערכות בין חצי מיליון למיליון יהודים עזבו את היבשת ל"מדינת הזהב" בשל כך.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר