בדומה למדינות אפריקאיות רבות שזכו לעצמאות מהמדינות שכבשו אותן, גם הרפובליקה המרכז-אפריקאית מצאה את עצמה במשבר קשה במיוחד. הכלכלה מדשדשת והעוני משתולל במדינה שגודלה העצום ומשאבי הטבע הרבים לא סייעו לה.
במשך שש שנים ניסה הנשיא דיויד דקאו למתן את הקשיים הכלכליים ופנה גם למדינה ששלטה במשך שנים בשטח, צרפת, אך האחרונה לא נעתרה לבקשותיו באופן מספק, והרפובליקה המרכז אפריקאית של שנות ה-60 נאלצה לחפש ערוצי סיוע אחרים.
דקאו פנה גם לנשיא הרפובליקה העממית של סין, מאו דזה דונג, שנעתר לבקשתו בתמורה לביצוע שורה של רפורמות שיוסיפו לרפובליקה המרכז-אפריקאית אלמנטים קומוניסטיים. הדבר לא סייע למדינה, ואף דרדר אותה עוד יותר, דבר שהוביל להפיכה צבאית במדינה בשנת 1966.
הפיכה
ז'אן בדל בוקאסה, בן דודו של הנשיא דקאו, היה לאורך השנים יועצו הצבאי של בן דודו, אך לקראת שנת 1966 החליט כי הרפובליקה זקוקה להתחלה חדשה. בלילה האחרון של שנת 1965, בוקאסה יחד עם אנשיו הפילו את הממשל, והודיעו לנשיא דקאו - אתה מפוטר.
אזרחי הרפובליקה התעוררו בבוקר הראשון של שנת 1966 עם הודעה חגיגת ברדיו: "מרכז אפריקנים! זהו קולונל בוקאסה מדבר אליכם.
"מאז 3 לפנות בוקר הצבא שלכם השתלט על הממשלה. הממשלה של דאקו התפטרה. זמן הצדק הוא בהישג יד, הבורגנות מבוטלת, עידן חדש של שוויון בין כולם החל. מרכז אפריקנים, בכל מקום אשר תהיו, תהיו בטוחים שהצבא יגן עליכם ועל רכושכם... תחי רפובליקת מרכז אפריקה!".
בשנים הראשונות בתפקיד, בוקאסה לא היה נראה כל כך נורא, ונראה כי התגבר במידת מה על אכזריותו. לאורך השנים הראשונות פעל להוציא את האלמנטים הקומוניסטיים במדינה וביצע שורה של רפורמות ששיפרו במידת מה את המצב הכלכלי הרעוע.
לצד זאת, קידם כמה רפורמות שנויות במחלוקת - בהן הודעה כי אדם בגילאי 18-55 שיתברר כי לא עובד, ייאסר או ייקנס. לצד זאת, גם הקבצנות נאסרה במדינה.
שכרון הכח
בשנות ה-70 בוקאסה הפסיק להתבייש והכריז על עצמו כנשיא לכל החיים. בנוסף, בוקאסה ידע לנצל היטב את משאבי הטבע לטובת תמיכה מערבית, ובזכות אספקת אורניום ויהלומים לצרפת וארצות הברית, קיבל את הגב המערבי לו ייחל.
השותפות של בוקאסה עם נשיא צרפת היה כה צמוד, כשעל פי היסטוריונים פוליטיים בצרפת, ההפסד של נשיא צרפת דאז פרנסואה מיטראן בבחירות הגיע בעקבות הקשרים המפוקפקים שלו עם הדיקטטור האכזר. לאורך השנים קיבל גב נרחב ואף בטקס בזבזני שביצע במדינה כשהכריז על עצמו כקיסר, קיבל מצרפת בהשאלה מטוסים וחיילים רבים בעלות שמגיע לכשליש מתקציב הרפובליקה המרכז אפריקנית.
אכזריות חסרת גבולות
אולם יפייפיה ורצפה מבריקה לצד שולחנות ערוכים בכל טוב חיכו לבוקאסה ושר בכיר מהממשל הצרפתי. השניים התיישבו לאכול יחד עם שורה של בכירים במדינה, ומנות החלו לצאת מהמטבח המיוחד של בוקסאה.
"טעים הבשר?" שאל בוקאסה את השר הצרפתי, שהשיב בחיוב. על פי עדות השר, בוקאסה השיב: "נפלא. אכלת כרגע בשר אדם".
למרות הכחשות חוזרות ונשנות של בוקאסה כי לא אכל ולא האכיל מעולם מתנגדי משטר שבישל - עיתונאים חשפו תיעודים של מקררי גופות גדולים בארמונו. אך האכזריות חסרת הגבולות של בוקאסה לא הסתכמה בכך.
האמירה "שמור אותי מאוהביי" הייתה חזקה ועוצמתית עבור בוקאסה, שהחליט כמו כל דיקטטור שמכבד את עצמו - להתאכזר לבני הברית הקרובים ביותר.
קפטן אלכסנדר באנזה היה אחד משותפי הסוד הקרובים ביותר של בוקאסה והיה אחד האנשים שעזר לו לעלות לשלטון. אך בוקאסה כמו כל דיקטטור החליט כי באנזה זמם להפילו מהשלטון.
העונש למעשה שבאנזה כנראה כלל לא עשה היה קטלני. בוקאסה התעלל קשות בגופו של באנזה, גרר את גופו ברחוב - ובסיום ההשפלה, נורה למוות.
גם ילדים 'זכו' לנחת ידו של בוקאסה. כך למשל כשעבר בסמוך לבית ספר יסודי עם מכונית הרוילס רוילס היוקרתית, ילדי בית ספר השליכו אבנים על רכבו. התגובה הייתה קשה - שומריו של בוקאסה פתחו באש והרגו ילדים רבים.
גם אסירים רבים העידו כי בוקאסה היה מגיע לביקורים בבית כלא, ואסיר אחד אף טען כי ראה איך בוקאסה רוצח שלושה אסירים על יד ריצוץ ראשיהם עם המטה שהיה בידו.
גם מי שלא 'זכה' לנחת ידו של בוקאסה - כל מי שנכנס לכלא, נכבל בידיו וברגליו לרצפה, כשרבים מהם מתו מרעב או אפילו על ידי מכות פטיש של סוהרי הכלא.
הסוף
שני אירועים מרכזיים הביאו את שלטונו של בוקאסה אל קיצו. האירוע הראשון היה שחיקה מתמדת בתמיכה הצרפתית בעקבות התקרבותו של בוקאסה לקדאפי.
בנוסף, בוקאסה החליט כי על כלל התלמידים במדינה ללבוש תלבושת אחידה שתופר המפעל של רעייתו. הדבר הצית מחאה באחד מבתי הספר היסודיים במדינה.
בוקאסה כמו בוקאסה, החליט לכלוא את הילדים ולתת להם לגווע למוות בתוך תאי צינוק קטנים. חלק מאלו ששרדו הוכו למוות.
שני האירועים הניחו את היסודות להפיכה במדינה בשלהי שנות ה-70, ובוקאסה נמלט מהמדינה עד שלבסוף מצא מקלט מדיני בצרפת מתוקף תפקידיו בעבר בצבא הצרפתי.
שנה לאחר שנמלט, נגזר עליו במרכז אפריקה עונש מוות שלא בפניו - וזוכה ממעשי הקניבליזם לאחר שחזר למדינה ועונשו הומתק למאסר עולם.
במהלך שנות התשעים מת בוקאסה בגיל 75 מהתקף לב, והותיר אחריו לפחות 17 נשים ועשרות ילדים.