אם חשבתם שנתב"ג זהו מעבר הגבולות המרגש ביותר, כנראה שאתם לא מכירים את העיר 'בארל'. אם תשאלו באיזו מדינה שוכנת העיר הנ"ל, התשובה היא שזה די מסובך. כי העיר בארל שוכנת בהולנד, אבל לא רק. היא שייכת גם לבלגיה, באופן שלכל מדינה שטחים מוגדרים משלה בדיוק רב - בתוך העיר, ועל הסנטימטר. איך זה יתכן? בואו לטייל איתנו בעיר המרתקת והמוזרה ביותר באירופה.
>> למגזין המלא - כנסו
נתחיל בשמה של העיר. ההולנדים קוראים לה 'בארל-נסאו', אבל אם תשאלו בלגי מצוי הוא יגיד לכם שקוראים לעיר 'בארל-הרטוג'.
העיר 'בארל' (נעשה את זה קצר, גם כדי לא לפגוע באף אחד מקוראינו משתי המדינות) שוכנת בדרום הולנד, בסמוך לגבול עם בלגיה. העיר כולה שוכנת יחסית רחוק מהגבול מרחק של כקילומטר או שניים, ואפילו יותר מכך במקומות מסוימים - מבלגיה השכנה.
למרות זאת, בגלל סיפורי ירושה של נסיכים באירופה, רצה הגורל ובתוך תוכה של העיר ההולנדית ישנן מובלעות השייכות לבלגיה, כמין איים קטנים - בתוככי העיר.
הגבולות שעוברים בליבה של העיר מסומנים על ידי 'איקסים' קטנים על הרצפה, כאשר משמעות העניין היא שמצד אחד זה הולנד ומצד שני - בלגיה. וכך זה באמת, גם מבחינה חוקית. אם לדוגמא עברתם עבירת תנועה בצידה ההולנדי של העיר, שוטר בלגי ש'תפס' אתכם לא יוכל להיכנס לעשות כרצונו ב'שטח' של המדינה השכנה, למרות שהאירוע התרחש באותה עיר, ואפילו באותו רחוב. וזאת למרות שאין שום "גדר" המסמן את הגבול למעט סימון על הרצפה. כי גבול - זה גבול.
לעיר - שני ראשי עיר, אחד בלגי ואחד הולנדי שעובדים יחד בשיתוף פעולה מלא והדוק, ויושבים כל אחד משני צידי הגבול - באותו החדר!
החוקים בשתי המדינות שונים גם הם, וגם לזה יש משמעות. אם בהולנד אסור לקטין לרכוש אלכוהול מתחת לגיל 18, הרי שבבלגיה הדבר מותר מגיל 16, כך גם לגבי מכירת זיקוקים האסורה בהולנד - ומותרת בבלגיה. תחשבו לבד על כאב הראש של שוטר הולנדי שמצא נער בן 17 עם כוס בירה ביד.
מכיוון שהגבול בין המדינות עובר בתוך העיר ממש, חלק מהבניינים נמצאים חציים בצד ההולנדי והחצי השני - בצד הבלגי, הפתרון שנמצא לדבר כדי לקבוע לדוגמא ענייני מיסים ואזרחות של הדרים בבית - הוא הקביעה שמיקום פתח הבית הוא הקובע. ותתפלאו, ישנם גם כמה בתים שה"איקסים" הנ"ל עוברים בדיוק באמצע הפתח. מה עושים אז? במצב כזה ניתנת האפשרות לאזרח המבולבל להחליט לאן הוא שייך. אולי המקום היחיד בעולם שבן אדם יכול פשוט לבחור אזרחות, במקרה של לידה בבית לדוגמה שמקנה זכות אוטומטית לאזרחות.
למרות שאזרחי שתי המדינות חיים יחד בהרמוניה, אסור לשכוח שהם אזרחים של שתי מדינות שונות, והחלטות ממשלה החלות על תושבי עיר אחת אינן חלות על השכנים בדירה ממול, השייכים למדינה השכנה. כשיש בחירות במדינה אחת, זה נוגע רק לחלק מהתושבים, והקלפיות יוצבו כמובן אך ורק במדינה הרלוונטית.
למרות שיתוף הפעולה האמור בין שני ראשי העיר, ישנן גם שתי מועצות נפרדות שמנהלות כל אחת בנפרד את ענייני הטריטוריה שלה.
במקביל קיימים גם שני בתי ספר, שני שירותי דואר, ובעיר מדברים שתי שפות נפרדות. ב'בארל הרטוג' מדברים 'פלמית', וב'בארל נסאו', ובכן מדברים הולנדית. יודעי דבר יגידו לכם ששתי השפות הן דומות מאוד, ובכל מקרה רוב רובם של התושבים דוברים את שתיהן. עדיין חשוב לזכור שהשפה היא עניין תרבותי, ונראה ששתי התרבויות השתמרו היטב בתוך העיר המוזרה.
ביקורת דרכונים בשביל 'לקפוץ' לסופר
נזמין אתכם עכשיו לטיול בגבול ארה"ב-קנדה, או ליתר דיוק לתוך מובלעת אמריקאית השוכנת בעומק השטח הקנדי. למרות היות השטח שייך לארה"ב באופן רשמי, ותושביו הם אזרחי ארה"ב, הם אינם יכולים להתחבר לאמריקה הצפונית מבלי להיכנס לשטח קנדה, בגלל ימה השוכנת לדרום העיר "angle inlet", וחוסמת את המעבר לארה"ב, כפי שתוכלו לראות בהדמיה הבאה: הסימון הצהוב מסמן את הגבול, בקצה החץ: היישוב "angle inlet".
במבט מעמיק תיווכחו, שהדרך היחידה לתושב ה'אי' האמריקאי להגיע בחזרה למולדת אבותיו, היא או דרך האגם הענק המשתרע על פני עשרות קילומטרים, או לחצות את הגבול עם קנדה - כדי לעלות על הכביש המהיר.
"אתם לא מבינים מה זה אומר לגור כאן", מתאר אמריקאי המתגורר בעיר את תחושותיו ל-CBS. בשביל לעשות קניות הוא נאלץ לעבור דרך של יותר מ-100 קילומטרים, ולחצות את הגבול ארבע פעמים - פעמיים בכל צד. "זה לוקח לנו בגדול את כל היום", מתאר תושב אחר.
העיר "angle inlet" השוכנת במדינת מינסוטה, מאכלסת בתוכה רק כמאה איש "כולם משוגעים או הרפתקנים", מתארת אשתו של התושב הנ"ל.
על מנת להקל בכל זאת במעט על התושבים את המעבר, ביקורת הדרכונים הפיזית הוחלפה בביקורת אלקטרונית באמצעות מכשיר 'אייפד' לתוכו מזינים התושבים וה"הרפתקנים" את פרטיהם לצורך קבלת אישור המעבר.
אם תהיתם איך מתפרנסים במקום כל כך קטן ומנותק מהעולם, התשובה היא - דגים. מכיוון שהאגמים באזור משופעים מאוד בדגה, משמש הדבר כמקור הכנסה עיקרי עבור רוב תושבי המקום, שכבר רגילים לאכול דגים בשלוש ארוחות ביום.
ה"בליטה" האמריקאית שנכנסת בעומק של עשרות קילומטרים בתוך שטח קנדה אירעה כתוצאה מ"טעות" של האבות המייסדים של ארה"ב בשנת 1783 שככל הנראה לא הכירו היטב את מפת ארצות הברית (אוי לבושה).
מכיוון ש"הסכם פריז" - במסגרתו הוכרזה עצמאות ארה"ב, נחתם וקיבל תוקף, לא ניתן היה לתקן את הטעות לאחר מעשה. בגלל אותו צייר מבולבל שצייר את המפה בצורה שגויה, סובלים עד היום התושבים ה"משוגעים" של העיירה הקטנה.
הגבול של 'עיר האתמול' ו-'עיר המחר'
מצר ברינג השוכן באחד המקומות הקרים והצפוניים ביותר בעולם, הוא מקום מרתק בלי קשר לגבולות שלו. מדובר באחד מהמקומות המעניינים בעולם, בו קו התאריך עובר בדיוק באמצעו. הנושא נשמע אולי מסובך אבל למען האמת - זה די פשוט.
כולנו יודעים שמזרחה (מישראל לדוגמא י.ג) השעון הוא מוקדם יותר, ומערבה השעון מתאחר. השאלה הפשוטה שנשאלת היא באיזה שלב המזרח והמערב נפגשים "מאחורה" בכדור העגול, שבו יהיה דילוג של יום שלם?
בשביל זה נקבע קו התאריך שקובע היכן מתחיל התאריך של "לפני" ו"אחרי". וקו התאריך הזה עובר בדיוק בין שני איים בשם ה"דיומד הגדול" וה"דיומד הקטן" שהמרחק ביניהם הוא לא יותר מארבעה קילומטרים. האי הימני שייך לארה"ב, והמערבי שייך לרוסיה. המשמעות של זה היא, שעם משקפת סטנדרטית, תושבי ארה"ב יכולים "לראות את מחר" מינוס שלוש שעות, באמצעות מבט אל האי הרוסי לכיוון מערב, וכן להיפך.
נושא קו התאריך עורר פולמוס נרחב בין הפוסקים האחרונים לגבי מיקומו המדויק מבחינה הלכתית, כאשר יש שנקטו שקו התאריך הבינלאומי הוא גם הקובע לענייני הלכה, אבל יש שחלקו על כך, כדוגמת החזון איש שקבע שקו התאריך יהיה לאורך רצועת החוף של סין, הדבר נידון רבות בין גדולי ישראל במהלך שהותם של תלמידי מיר בשנגחאי בזמן השואה.
הנושא הוא כמובן סבוך ולא ניכנס אליו בכתבה זו, אך צריך להבין שהמשמעות של קו תאריך בהלכה הוא בעל השלכות הרות גורל, בנוגע לדוגמא לעניין קדושת השבת שנחלקו הפוסקים היכן השבת "מתחילה" ואם מקומות מסוימים הם "שבת" או שעדיין "נמצאים" ביום שישי. הבדל נוסף יהיה לגבי ספירת העומר, כאשר אדם שיעבור את קו התאריך ההלכתי מצד מזרח למערב, ימצא את עצמו מדלג על יום וממילא על ספירתו של אותו יום.
האם יכול להיות מצב הלכתי שבו אדם נמצא בשבת במקום מסוים, ואם יעבור את הגבול הוא יחזור להיות ביום שישי? או אולי להיפך. האם אפשר "לדלג" על יום כיפור על ידי מעבר של קו התאריך מערבה? זה כמובן לא מסתבר, אבל הנושא הוא נושא אמיתי, ולא משנה היכן עובר קו התאריך מבחינה הלכתית, תמיד נמצא את עצמנו בשאלה מה קורה לאדם שעובר את קו התאריך ההלכתי, יהיה אשר יהיה - בעיצומו של יום. מרתק.
• • •
בנוגע לעיר 'בארל' שהוזכרה בתחילת הכתבה, למרות היותה קטנה יחסית ולא מרכזית, מושכת העיר אליה בכל שנה מאות תיירים שבאים להשתעשע ברעיון של שהות בשתי מדינות בו זמנית. אם גם לכם מתחשק לבקר לכבוד בין הזמנים שתיכף מסתיים (ויש שיאמרו - הסתיים), עליכם לעלות בנתב"ג על טיסה לעיר איינדהובן, הולנד, ומשם להמשיך ברכב מרחק של כ-40 קילומטרים בקו אווירי. תהנו!