לרגל יום השואה הבינלאומי, הציג משרד התפוצות יחד עם ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית דו"ח מצב האנטישמיות לשנת 2023. הדו"ח סוקר את המגמות העיקריות של האנטישמיות בעולם עם דגש על התקופה לאחר הטבח של ה-7/10. תשומת לב מיוחדת ניתנת למצב האנטישמיות בקמפוסים ולאנטישמיות בזירה הפלסטינית. הדו"ח הוצג במסגרת דיון מיוחד בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה"כ עודד פורר.
עיקרי הדו"ח: שנת 2023 החלה עם עלייה מתונה באירועי האנטישמיות שנרשמו, בסדר גודל של עד כ-10%, בהשוואה לשנת 2022. מגמה זו נשמרה לאורך תשעת חודשי השנה הראשונים (ינואר-ספטמבר). אולם, בחודשים אוקטובר – דצמבר ניתן להצביע על פי שישה יותר אירועים אנטישמיים, בהשוואה לכמות האירועים שנרשמו בחודשים ינואר – ספטמבר.
בהתבוננות שנתית כוללת, הסתיימה שנת 2023 עם עלייה של כ-235% באירועי האנטישמיות, בהשוואה לשנת 2022, כאשר 45% מכלל האירועים שנוטרו ב-2023 התרחשו בארה"ב, ו-39% התרחשו באירופה. בנוסף, בשנה החולפת נרשמה עלייה חדה של 33% בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים, בהשוואה לשנת 2022, לרבות 6 יהודים שנרצחו בארה"ב, במצרים ובתוניסיה, כאשר 48% מתוכם התרחשו על רקע מלחמת 'חרבות ברזל', ו-46% מתוכם אירעו בארה"ב.
הפלטפורמות החברתיות ממשיכות לאפשר הפצה והטמעה של רעיונות אנטישמיים, אשר משפיעים על דעת הקהל ומעצבים אותה ואת התודעה העולמית. במסגרת זו, נרשמה עלייה של 1,200% בפוסטים שכללו תכנים אנטישמיים אלימים, אשר קראו לאלימות כנגד יהודים, ישראלים וציונים.
מרבית השיח האנטישמי ברשת הוא מסוג אנטישמיות חדשה (74.1%), המכוון כנגד מדינת ישראל, עוסק ביתר שאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומקורו בעיקר בחוגים פלסטיניים, פרו-פלסטיניים ופרוגרסיביים, וכן נרשמה עלייה משמעותית בשיח אנטישמי שכלל "הכחשה ועיוות שואה". הרוב המכריע מהתכנים שפורסמו בחודשים נובמבר-דצמבר הופיעו ברשת X (68%), ולאחריה, בפער יחסית ניכר בטיקטוק, פייסבוק, טלגרם ואינסטגרם.
בהקשר זה, מחקר מצא שגלישה של לפחות 30 דקות ביום בחלק מהפלטפורמות הנ"ל מגדילה את הסיכוי שהגולש יחזיק בעמדות אנטישמיות. הגדרת העבודה לאנטישמיות של "הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה" (IHRA) ממשיכה להוות את הכלי הבין-לאומי החיוני, המקובל והאפקטיבי ביותר לזיהוים ולסימונם של ביטויים אנטישמיים. עד לסוף השנה אימצו או אישרו את ההגדרה 1,216 ישויות שונות, כאשר בשנת 2023 נרשמו 97 אימוצים נוספים, יותר משליש מתוכם (38.1%) נרשמו בצפון אמריקה, בדגש על ארה"ב.
מדובר בעלייה של 6.6% בהשוואה למספר האימוצים שנרשמו בשנת 2022. בשנת 2023 אימצו את ההגדרה 3 מדינות חדשות – לטביה, קרואטיה ופנמה, ולפיכך עד כה אימצו את ההגדרה 45 מדינות שונות (לרבות 25 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי).
בארה"ב, בחודשיים שלאחר אירועי ה-7.10 נרשמה עלייה של 337%, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022, וכן נרשם המספר הגבוה ביותר של תקריות אנטישמיות לפרק זמן של חודשיים, מאז החל להתבצע תיעוד מסודר (1979). במסגרת זו, נרשמו כ-200 הפגנות בהן נרשמו ביטויים אנטישמיים, אנטי-ציוניים או שכללו תמיכה בטרור, נמצאה עלייה של 919% בכמות הפוסטים האנטישמיים במרחב המקוון ושל 540% בכמות איומי השווא בהטמנת פצצות כנגד מוסדות יהודיים ובתי כנסת.
בקמפוסים במדינה, נרשמה עלייה של 700% בכמות האירועים האנטישמיים שנרשמו בקמפוסים, כאשר 54.5 מהסטודנטים היהודים בארה"ב אינם מרגישים בטוחים מבחינה פיזית בקמפוסים, ומעל שליש מהסטודנטים היהודים בארה"ב נאלצים להסתיר את זהותם היהודית.
מחקרים שפורסמו בשנה החולפת מצביעים על כך שלמימון זר הניתן לאוניברסיטאות בארה"ב, גם ממדינות בעלות משטר אוטוקרטי (חלק ניכר מהן מהמזרח התיכון, בדגש על קטאר), יש השפעה ישירה על עלייה בהיקף האנטישמיות ובשחיקת ערכים דמוקרטיים במוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב.
מגמה זו, התבטאה בית שאת על רקע התבטאותן של שלוש הנשיאות של האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב, לפיה קריאות להשמדת עם כלפי יהודים אינן בהכרח מהווה עבירה על כללי ההתנהגות באוניברסיטאות.
הזירה הפלסטינית ממשיכה להיות מוקד עולמי מרכזי להפצה ולקידום קריאות להשמדת מדינת ישראל ולרצח יהודים. בהקשר זה, תגובת החברה הפלסטינית ככלל, והרש"פ בפרט, לאירועי ה-7.10 המחישה בשנה החולפת עד כמה האנטישמיות הפלסטינית - אשר קוראת להשמדתה של מדינת ישראל, מקדמת דמוניזציה של יהודים וקוראת לרצוח אותם באשר הם יהודים - אינה אוסף של ביטויי שטנה מנותקים, כפי שרבים נוהגים לחשוב, אלא היא אידיאולוגיה אנטישמית קיצונית, אשר מופצת באופן שיטתי, באמצעות מאפיינים פוליטיים ודתיים, וטבועה עמוק בזהות הלאומית הפלסטינית.
במסגרת זו, המשיכה לבלוט מעורבותה של מערכת החינוך הפלסטינית כלל, ושל ספרי הלימוד הפלסטינים בפרט, בעיצוב הזהות הלאומית הפלסטינית שבה הסכסוך עם ישראל ושנאת יהודים יהיה ליבה של ההוויה הפלסטינית. בנוסף, בלטו על רקע ה-7.10 ביתר שאת גם קשרי הטרור וההפצה להסתה בקרב סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א), בין היתר בבתי הספר אותם היא מפעילה, מהם מבוצע ירי לעבר אזרחי ישראל, במורים המלמדים בהם, אשר מקדמים תכנים אנטישמיים, בבוגריה, אשר לקחו חלק בטבח, ובפרסומים התקשורתיים שלה.
בצרפת, דווחו על מאז ה-7.10 על כ-1,800 אירועים אנטישמיים, יותר מפי ארבעה בהשוואה לשנת 2022 כולה. אירועים אלו, כללו, בין היתר, דקירה של אישה יהודייה, אשר על ביתה צויר צלב קרס, תקיפות של נערים ברחובות, שריפת דלתות בתיהם של יהודים וסימון מגני דוד על בתים של יהודים בפריז בפרבריה. מגמות אלו, התבטאו, בין היתר, בעלייה של 430% במספר הבקשות לעלייה לישראל מצד יהודי צרפת מאז תחילת המלחמה.
בבריטניה, נרשם בפרק הזמן שמאז ה-7.10 מספר האירועים הגבוה ביותר שנרשם במדינה מאז החל התיעוד בשנת 1984 ובעלייה כללית של 512%, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022. על רקע האירועים, סקרים שפורסמו מציגים כי קרוב למחצית מיהודי בריטניה שקלו לעזוב את המדינה, כי 60% מהיהודים חוו בעצמם אירוע אנטישמי או מכירים יהודי אחר שחווה אירוע אנטישמי מפרוץ המלחמה, וכמחצית מהם אינם חשים ביטחון ברחובות המדינה מאז ה-7/10.
בגרמניה, מאז ה-7/10 נרשמו במדינה 29 אירועים אנטישמיים ביום ממוצע, זאת בהשוואה ל-7 אירועים אנטישמיים ביום ממוצע בשנת 2022 (עלייה של 320%). בעקבות כך, כ-80% מהקהילות היהודיות במדינה דיווחו כי הן חשות חוסר ביטחון, ומדווחות כי עיקר האיום טמון במהגרים ממוצא טורקי וערבי ובחוגי השמאל במדינה.
בעולם המוסלמי והערבי, מאפייני הפעילות האנטישמית על רקע ה-7.10 דומים לאלה שאירעו בסבבי לחימה קודמים בין ישראל ל"חמאס", כדוגמת הפגנות המונים, תמיכה בפלסטינים במרחב הציבורי (למשל, במגרשי כדורגל), התבטאויות בכירים, עלייה מטאורית בהיקף שיח השנאה ובתקשורת המסורתית, לצד פגיעות פיזיות מעטות ביהודים ובאתרים יהודיים, כאשר ההבדל הפעם הוא בנפח הפעילות ולא במאפייניה או בתוצאותיה.
בנוסף, נרשמו יותר ויותר ניסיונות לערער על "הסכמי אברהם" ועל המסר שהם מייצגים גם במדינות שעמן נחתמו ההסכמים וגם במדינות פוטנציאליות נוספות, וכן נעשה שימוש הולך וגובר בסממנים המשווים בין האידאולוגיה הנאצית לבין פעילותה של ישראל, לצד האדרת דמותו של היטלר. בדרום אפריקה, דווחו במהלך השנה החולפת דווחו במדינה כ-200 אירועים אנטישמיים, כאשר מעל שני-שליש מהם נרשמו אחרי ה-7/10. מדובר בעלייה של 186% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
כן, בולטת פעילותה של ממשלת דרום אפריקה, אשר פנתה על רקע המלחמה בזה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בדרישה לפתוח בחקירה נגד ישראל על פשעי מלחמה, ועל הצהרתה כי אזרחיה אשר יתגייסו לצה"ל עלולים להיות נתונים לתביעה במדינה, בשל הפרה לכאורה של החוק הבינלאומי. במרחב בריה"מ לשעבר, מוטיבים ביחס לישראל וליהודים, אשר היו נפוצים מאוד בעבר הרחוק בתקופה הסובייטית ושנדמה היה שבשלושת העשורים האחרונים כבר נשכחו, החלו להישמע ביתר שאת מפרוץ המלחמה.
העלייה הגדולה ביותר בהיקפי האנטישמיות בשנה החולפת ככלל, ועל רקע המלחמה בפרט, ניכרה בעיקר ברוסיה, בבלארוס, בארמניה ובמדינות מרכז אסיה, כאשר באוקראינה דווקא נרשמה ירידה ניכרת בהיקף התופעה.
נמשכה פעילות ארגוני חברה אזרחית לקדם חרמות כנגד מדינת ישראל בזירות פעולה שונות, ללא הצלחה משמעותית, ולפעול לשלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי. בנוסף, ארגונים לא-ממשלתיים, המבקשים באופן רשמי לקדם זכויות אדם, ואשר חלקם נתמכים ביד רחבה על ידי ממשלות וקרנות פילנטרופיות, המשיכו לבלוט בקידום אנטישמיות ודה-הומניזציה ליהודים.
חלק מאותם ארגונים הכחישו את הטבח ב-7.10, ובמקרים מסוימים אף הצדיקו אותו, הטיחו האשמות שקריות כנגד מדינת ישראל, המשולות לעלילות דם מודרניות, השתמשו ביתר שאת במוטיבים של הכחשה ועיוות השואה, תוך ניסיונות להשוות בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים, והיו שותפים בקידום המהלכים כנגד ישראל בביה"ד הבינ"ל.
לצד זאת, נרשמו בשנה החולפת יוזמות רבות למאבק באנטישמיות. כחלק מכך, פורסמו שלוש תכניות לאומיות, הוקצו תקציבי עתק לשמירה וביטחון על הקהילות היהודיות, חוקקו חוקים אשר אסרו והגבילו משמעותית קיומן של הפגנות פרו-פלסטיניות, הוצאו מחוץ לחוק והופסק המימון של ארגונים המקדמים אנטישמיות, מונו שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות מטעם המדינות ונעשו מהלכים ליישום רגולציות לאכיפת שיח שנאה ברשת. עם זאת, וכפי משתקף מהאמור בדו"ח זה, העבודה עודנה רבה, זאת על רקע העלייה הדרמטית בהיקפי האנטישמיות שנרשמו ברחבי העולם מאז ה-7.10, אשר בשלב זה לא נראה כי הם צפויים להתמתן גם בשנת 2024.
״העם היהודי לא חווה מאז שנות השלושים של המאה הקודמת עוצמות כאלה של שנאה", אמר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, "אז הייתה זו תורת הגזע הנאצית, שסללה את הדרך לקטסטרופה, והיום זוהי השנאה האובססיבית כלפי מדינת ישראל. דמוניזציה, דה-לגיטימציה וסטנדרטים כפולים, שלושת ה-D שהגדיר נתן שרנסקי, הם הביטוי לשנאה הישנה-חדשה, התובעת לשלול מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית".
עוד אמר השר שיקלי: "סביב כל עימות צבאי בין ישראל לארגוני הטרור בלבנון, ביו״ש או בעזה עולה גובהם של גלי השנאה, אשר הגיעו עתה לשיא חסר תקדים באירועי ה-7/10 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. הבנת עומקה של תופעת האנטישמיות, המתאימה את עצמה כמוטציה למציאויות חדשות, היא תנאי הכרחי להתמודדות אפקטיבית״.