בשולי ועידת הביטחון שהתקיימה במינכן שבגרמניה, התקיימה פגישה בין נשיא הרפובליקה של אזרבייג'ן, אילהם אלייב, לבין נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג.
בלשכת הנשיא בבאקו אומרים, כי במהלך השיחה הוחלפו דעות על שיתוף פעולה בין אזרבייג'ן לישראל בתחומים שונים, צוינה פעילות הוועדה הבין-ממשלתית והקשרים המסחריים, הכלכליים, התרבותיים וההומניטריים.
עוד הודגש כי תחילת פעילותה של שגרירות הרפובליקה של אזרבייג'ן במדינת ישראל, נתנה תנופה לפיתוח היחסים הבילטרליים.
מלבד היחס החיובי והנדיר לקהילה היהודית באזרבייג'ן, מקיימת המדינה השיעית קשרים מיוחדים עם ישראל. למרות מצב המלחמה בעזה, בינואר השנה ייצאה אזרבייג'ן יותר מ-523.5 אלף טון נפט לישראל שהם 36% מיצוא הנפט של אזרבייג'ן.
למרות הלחצים הכבדים שהפעילו המדינות המוסלמיות על ממשלת אזרבייג'ן לעצור את המשך אספקת הנפט למדינה היהודית, תפסה ישראל את המקום הראשון בסך יצוא הנפט שלה בחודש האחרון.
לצד העמידה האיתנה של ממשלת אזרבייג'ן ונשיאה לצד ישראל העלו גורמים ישראלים ומנהיגים יהודים שהשתתפו בועידה היוקרתית והחשובה בעיה קשה שנובעת מההשלכות של היחסים המיוחדים בין ישראל לאזרים.
בשיחות מפתח שהתקיימו מאחורי הקלעים של הועידה בין הגורמים הישראלים ומנהיגים בכירים בעולם היהודי עם ראשי מדינות וגורמי ממשל, עלתה דאגה קשה מהתגברות האנטישמיות ברחבי העולם בעקבות תגובת ההתגוננות הישראלית לארועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
ראשי הקהילות הביעו את הצורך לחזק את ביטחון הקהילות והצורך בתגבור ההגנה על המוסדות היהודיים. במהלך השיחות, ציינו המנהיגים היהודים את מצוקת הקהילה היהודית בארמניה שנתונה למתקפה אנטישמית קשה ואלימה, בעקבות יחסיה של ישראל עם אזרבייג'ן הנתפסת בעיני הארמנים כאויבתה של ארמניה על רקע הסכסוך האתני במובלעת הבדלנית מלחמת נגורנו-קרבאך.
מנהיגי הקהילות היהודיות בקשו את היחלצות הממשלות להגנה על הקהילה היהודית הקטנה בארמניה, המתקיימת בעיקר בבירה ירוואן, שם פגעו גורמים אנטישמיים מספר פעמים בבית הכנסת.
בשיחות הודגש כי שיעור העלייה הגבוה ביותר באנטישמיות בשנה האחרונה בכלל ומאז ההתקפה בשמחת תורה בפרט נרשמה ברוסיה, בלארוס, ארמניה ורפובליקות אסיה מרכזיות, כפי שעלה מדו"ח האחרון של משרד התפוצות על מצב האנטישמיות בעולם, שהוגש לממשלת ישראל לציון יום השואה הבינלאומי ועל רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בדו"ח המצביע על עליה מדאיגה מאוד בשיעורי ההתקפות וגלויי האנטישמיות גם במדינות 'ידידותיות'.
מהדו"ח החמור עלה כי ארמניה היא ״עולה חדשה״, בדירוג האנטישמיות הגואה שכן היא מוזכרת לראשונה בדו״ח המוגש מידי שנה כאחד המוקדים הרציניים ביותר.
על פי הדו"ח: "השיח האנטישמי בארמניה מושפע ברובו מהיחסים בין ישראל לאזרבייג'ן ומהייצוא הביטחוני הישראלי אליה. יחסים אלו מעוררים כעס רב בחברה הארמנית על רקע התעצמותה של מלחמת נגורנו-קרבאך בין שתי המדינות. אולם העובדה שהארמנים בחרו להתמקד דווקא בישראל ולאו דווקא במדינות אחרות התומכות גם הן באזרבייג'ן מלמדת, כי הלכי הרוח האנטישמיים בארמניה עמוקים הרבה יותר וייתכן שאף מושפעים מבחוץ".
בדו"ח המקיף נכתב עוד כי "הרשתות החברתיות הארמניות מיהרו להגיב למתקפה של חמאס בשמחה, ושיתפו בהמוניהם תעמולה שהופקה על ידי חמאס. פעילות זו לוותה בביקורת חריפה על ישראל ובדרישות מפורשות לתמוך בחמאס, וכן בהשוואות בין ישראל, אזרבייג'ן וגרמניה הנאצית".
עוד נאמר בדו"ח כי "ולדימיר פוגוסיאן, פרשן פוליטי בולט אנטי-ישראלי, הידוע בעמדותיו האנטישמיות הקשות ומי שמילא בעבר עמדות של ביטחון רשמי, איים בגלוי על היהודים ועל ישראל וקרא שוב ושוב לתקוף יהודים. כתוצאה מהרטוריקה האלימה, הקהילה היהודית הקטנה בארמניה הייתה לא פעם קורבן להטרדות אנטישמיות, שהגיעו לשיא בשני ניסיונות להצית את בית הכנסת היחיד במדינה". הצתת בית הכנסת – מציינים מחברי הדו"ח, נבחרה מבין עשרת האירועים הבולטים של האנטישמיות בעולם.
יצוין, כי העובדה שעליה הצביע הדו"ח ולפיו; "הלכי הרוח האנטישמיים בארמניה עמוקים הרבה יותר וייתכן שאף מושפעים מבחוץ", תואמת מחקר שנערך לפני כעשור על ידי הליגה נגד ההשמצה ובו נכתב כי 58% בקרב האוכלוסייה הבוגרת בארמניה, מגלים עמדות אנטישמיות וכי 72% סבורים, כי ליהודים יש כוח בעולם רב מדי. הנתון הכי שלילי באירופה שנחשף במחקר הצביע על כי 32% מכלל הארמנים אינם מוכנים לקבל יהודים כאזרחים במדינתם.
בעקבות התפרצות המגמות האנטישמיות נגד יהודים שהיו עד כה חבויות מתחת לפני השטח והלחצים של המדינות המוסלמיות למנוע סיוע מישראל, כשאלה מתעצמים בעידוד אישים וארגונים פרו פלשתינים ותומכי חמאס המסעירים והפועלים ביתר שאת בימים אלו בהשראת המלחמה הניטשת בעזה, ליצור דה לגיטמציה לישראל וליהודים, בקשו המנהיגים היהודים מראשי המדינות, השרים והדיפלומטים לסייע בכל דרך להגנה על הקהילה הקטנה וחסרת האונים בארמניה, כמו גם הצורך לדאוג לביטחונן של שאר הקהילות היהודיות במדינותיהם.