"יש מישהו שמנסה לגרום לי להרגיש פחות שווה בתקופה הזו", התאונן בחור הישיבה

יש איזה משהו במנגנון האנושי, להציע עזרה בשעת צרה. להיות שם בשביל האחר כשקשה לו, זה קורה גם אצל אומות העולם, גם שם יש את האוטומטיות הזו. אבל מה באמת מבדיל אותנו כעם ישראל בעשיית חסד מבין אומות העולם כשהם עושים חסד? בדיוק על זה התעכב שלמה המלך ע"ה (במשלי יד לד)

>> למגזין המלא - כנסו

צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת. תרגום מצודות: צדקה תרומם גוי - אלו ישראל, כי המה יתרוממו בעבור הצדקה; וחסד מעשה הצדקה של האומות יחשב עוד לחטאת, כי גוזלים מזה ונותנים לזה.

טוב, עד כאן זה משהו שבאמת מגדיר את החסד הטהור והמוסרי שיש לעם ישראל, אבל שימו לב לדבר הבא:

"תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו בניי, מהו שאמר הכתוב "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה רבי אליעזר ואמר: "צדקה תרומם גוי" אלו ישראל דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" "וחסד לאומים חטאת" כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן שאינם עושין אלא להתגדל בו" (בבא בתרא י:)

הגמרא הזו היא לא רק מגדירה את ההבדל בין חסד טהור ומוסרי שיש לעם ישראל, לבין החסד של אומות העולם שיכול להיות אכזרי "כי גוזלים מזה ונותנים לזה", אלא מסבירה לנו שאצל אומות העולם יכולה להיות מציאות של חסד 'הנראית טהורה' אבל המניע שלה היא 'להתגדל בו'.

• • •

"אני בא לישראל עם מסר אחד, אתם לא לבד. אתם לא לבד", פתח ביידן את נאומו המרגש עם פרוץ המלחמה. "כל עוד ארה"ב כאן, אתם לא לבד. בשואה העולם ניצב מנגד בשעתו, ראה וידע ולא עשה דבר. אבל הפעם אנחנו לא נעמוד מנגד ולא נעשה כלום. לא היום, לא מחר, ולא לעולם".

ואכן, הודיע משרד ההגנה האמריקני על חבילה ראשונית של סיוע חירום צבאי לישראל על רקע המלחמה בעזה. הנשיא ביידן אמר לראש הממשלה נתניהו במהלך שיחת הטלפון ביניהם כי "הסיוע האמריקני לצה"ל בדרך לישראל וסיוע נוסף יישלח בימים הקרובים".

נאום ביידן הוא לא סתם נאום, הוא בעצם שיר ארוך על העם היהודי, הוא התרפקות וביטוי אהבה מוחץ מארה"ב, וג'ו ביידן הצליח לרגש את כולנו, (רק להיזהר חלילה שלא להוריד את ביטחוננו בה' בגלל זה) ולמרות כל זאת, הגמרא הנ"ל נותנת לנו להבין, שחסד של גוי הוא לא חסד רגיל ולא בגלל שהגוי עושה פחות חסד, אלא גם כשזה בכמויות ובאהבה כמו ג'ו, עדיין זה חסד של גוי, ולא חסד של יהודי.

טוב, אז איך זה קשור אלינו?

לנו רק נשאר להבין, שחסד של יהודי עבור יהודי, זה לא מתבטא בלהראות אהבה בלבד, או בלהראות לכולם שאני דואג לו, כי התנהגות כזו זה "לסמן וי", זה יותר תוכן שיווקי או פרסומי שאדם עושה לעצמו, מאשר חסד בסיסי. חסד זה אפשרות לתת לאחר, ויחד עם זאת לתת לו גם להרגיש שאתה אוהב אותו, ולא על מנת להתגדל, או להכריז לכולם שהייתי שם בשבילו. וכל מקבל חסד מרגיש את זה, ויודע בדיוק את כוונת הנותן ואת הכנות שבו.

וחשוב לדעת: גם אם נזכיר בכל פעם למקבל החסד מה היא מטרתנו במעשי החסד אותו אנו עושים לו, זה לא יעזור אם מקבל החסד לא מרגיש את זה. כי הנתינה היא בעצם, התגובה הטבעית לאהבה.

"את הנדיבות חירשים יכולים לשמוע והעיוורים יכולים לראות".

ירי בתוך הנגמ"ש

הציבור החרדי נרתם במלוא עוזו לקחת חלק במלחמה, ארגוני החסד שלא פוסקים לרגע, אנשי ההצלה ואנשי זק"א. ובשבוע שעבר הזכרנו כאן את הרגישות שהציבור החרדי צריך לגלות בתקופה רגישה זו, אבל חייב שזה יישאר בפרופורציה המתאימה.

לאחרונה יש קונצנזוס רחב בקהלים חרדים שונים על הערצה גדולה לצה"ל. ויש איזה משהו יפה במפגש הכל כך רגיש הזה בין חרדים לבין צה"ל בכל זמן, וכל שכן בימים אלו, דווקא בגלל שתמיד נקודת החיכוך מגיעה לסוגית 'גיוס חרדים' גם אם ישנם אלפי משתמטים חילונים. וכשזה נפגש יחד, אז לנו החרדים חשוב תמיד להדגיש, שאנחנו כל כך מודים, אוהבים ומעריכים אתכם החיילים על אמת ולא בגלל שנפגשנו. אנו יודעים שאתם נכנסים למקומות התופת על דעת שלא לצאת מהם, ומוסרים נפש למען עם ישראל. זוהי ערבות הדדית שיש לנו היהודים ברגעי צרה, בביטוי האהבה הגדול הזה.