הישיבה הוותיקה והנחשבת לבעלי תשובה - אור שמח בירושלים, ערכה מעמד מפואר לרגל סיום מסכת בבא מציעא בישיבה, בהשתתפות הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, ראשי הישיבה ורבניה.
הבחורים שנטלו חלק בסיום המסכת, חלקם לא ידעו עד לפני שנה דברים בסיסיים - כמו מי זה אביי ורבא, רב ושמואל, תנא קמא וכן על זה הדרך, דנו במהלך השנה האחרונה בסוגיות החמורות ב"איזהו נשך". כשהם הקדישו לילות כימים, שבתות וכל דקה פנויה, לרכוש עוד דף ועוד עמוד, גם בפרקים שלא נלמדו כחלק מסדרי הישיבה, עד אשר זכו בסייעתא דשמיא כאמור לברך על המוגמר.
אחד המשתתפים בסיום מספר ל'כיכר השבת': "היה אפשר לחוש באוויר את ההתרגשות של הבחורים, שזנחו את הבלי העולם הזה ושקעו בעמלה של תורה. ניתן היה לראות את התגשמות חזונם של מייסדי הישיבה הגאון הרב נטע שילר, ולהבדל"ח הגאון הרב מנדל וינבך זצ"ל אשר השתיתו את הישיבה על יסוד אחד, ישיבה לגדל בני תורה. שהבחורים היוצאים משם -לא משנה איפה היו לפני, לא משנה מה הרקע שלהם- ידעו ללמוד רשב"א, להבין קצות לעומק".
את המעמד הנחה הגאון רבי אברהם קונאק, ראש מתיבתא בישיבה, אשר פתח במעלת השלימות של סיום מסכתא. בדבריו עמד על ההבדל בין אחד שלמד 150 דף בבבא בתרא שאינו יכול לסיים, לאחד שלמד 13 דף הוריות שיכול לפטור עצמו מתענית בכור ערב פסח.
לאחר מכן קיבלו הבחורים את פני ראש הישיבה הגאון רבי נטע שילר, שהגיע יחד בניו, ממשיכי דרכו הגאון רבי נחשון שילר מראשי הישיבה וראש ישיבת אור שמואל בירושלים, והגאון הרב שלמה שילר ר"מ בישיבה, בשירת ימים על ימי מלך תוסיף.
הגאון רבי נטע שילר שהגיע במסירות נפש על אף חולשתו לרומם את הבחורים, נשא דברי ברכה קצרים, ועמד בדבריו על ההבדל בין אומות העולם שיכולים אך לקרוא את התורה שבכתב, לבין כלל ישראל שמשוייכים לתורה שבע"פ, אשר מקבלים דור אחר דור תלמיד מרבו את התורה.
הגאון הרב מאיר דובקין, מרבני הישיבה שהשקיע כל כולו בכדי להמריץ ולעודד את הבחורים לסייים, דיבר על כך שהסיום אינו משקף רק את הלימוד שנעשה, אלא את הגדילה של הבחורים את כח הרצון שלהם ללמוד ולהעמיק בסוגיות קשות שלא נלמדו כחלק מסדרי הישיבה, כדוגמת "איזהו נשך" ו"הזהב".
הגאון הרב יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת יד אהרן אמר באירוע המרגש: "זהו אירוע גדול מאד שאנו נמצאים בו, שזוכים לסיים. ננסה להבין קצת לעומק. לכל יהודי יש נקודה יהודית שיכולה לרדת עד התהום ומנגד יכולה לעלות מעלה מעלה, אין דבר שיכול להעלות את אותה הנקודה כמו התורה."
עוד אמר הרב אייכנשטיין: "רמח"ל בהקדמה לדרך עץ חיים מבאר שהכח הגדול של היצר הרע הוא במקום שהדבר מסופק, שאין בהירות ואין ברירות, אז האדם אומר לעצמו שזה לא כזה נורא, ועובר עבירה. אולם כשהדבר ברור אזי נחלש מאד כוחו של היצר הרע. וזהו על ידי התורה. שהתורה היא אור, והיא מאירה את הכל שנהיה ברור, וממילא פחת יצרו של האדם לחטא".
הגר"י אייכנשטיין ביאר בדרשתו יסוד גדול בחילוק בין תיקון היצר לכבישת היצר: "בדרך שבעולם כאשר אומה אחת כובשת את חברתה, במוקדם ובמאוחר יש מהפכה, והאומה הנכבשת כובשת בחזרה את שטחה. כך גם במלחמת היצר. אם כובשים את היצר שוב ושוב, בסופו של דבר היצר יתגבר ויכבוש בחזרה, אולם אם לומדים תורה אזי מתקנים את היצר".
לאחר מכן כאשר הגאון הרב אורי גודווין ר"מ בישיבה קרה למסיימים לעלות ולסיים, נעמד אחד מהם בספונטניות ותיאר איך "לא האמנתי שיקרה אי פעם מאורע כזה שאני יעמוד ויסיים מסכת בבא מציעא. אם היו מספרים לי את זה לפני שנה, הייתי חושב שאתם הוזים." הבחור גם הודה לכל רבני הישיבה שמוסרים נפשם למען הבחורים.
הרב גודווין, דיבר על המעלה המיוחדת שיש בסיום ועל ההשראת השכינה שיש בעת אירוע כזה. לאחר דברי ההתעוררות, הבחורים המשיכו בשירי הודאה והלל על כך שזכו לסיים את המסכת.