ברקע ההסתה נגד המגזר החרדי ולומדי התורה הקדושה שחזרה למרבה הצער במלוא העוצמה, ביקשנו ב'כיכר השבת' לשמוע קול אחר, שונה מעט, מה שקוראים בעולם הישיבות: "דעת תורה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אם שלוחי הציבור החרדי ומובילי דעת הקהל שבתוכו, מנסים להילחם באולפני החדשות על מנת להביא את הדעה החרדית בנושא הגיוס, עדיין ישנו קול אחד שטרם נשמע והוא קולם של בני התורה עצמם, עמלי התורה, השקועים בהוויות אביי ורבא ועוסקים בחיי עולם ומנותקים מעולם התקשורת.
על מנת להביא את הקול החשוב הזה בצורה אותנטית ככל האפשר, פנינו לאחד מגדולי המשגיחים בדורנו, המשמש כמשגיח באחת הישיבות המובילות בציבור החרדי-ליטאי, שהסכים לענות לשאלותינו ולהציג את ה"דעת תורה" בעניין. דבריו הובאו להלן במלואם ובדיוק מירבי.
בתור הקדמה, שאלנו את המשגיח אודות היחס של בני הישיבות למלחמה, על האווירה בישיבה מאז שמחת תורה ואיך בחורי הישיבה משתתפים בצער הציבור.
אולי לפני שנדבר על נושא הגיוס, אשמח לשמוע מהמשגיח אודות היחס למצב, בעיניים של תורה בעולם הישיבות. איך בני הישיבות מקיימים את ה"עימו אנוכי בצרה" ומשתתפים בצער הציבור? האם יש משהו לשנות בסדרי הלימוד והאם זה בא לידי ביטוי בפועל?
"קודם כל הבחורים בהחלט חדורים בהכרה של התפקיד שלהם, הם יודעים שיש להם אחריות", אומר לנו המשגיח בריאיון המיוחד והבלעדי. "הם יודעים היטב את גודל התפקיד שהם אלו שמגינים. דבר זה משונן השכם והערב, בוודאי בכל התקופה הזאת - ומתחילת המלחמה זהו השיח. הבחורים לקחו מאוד ברצינות את המצב ולכן גם בישיבה אומרים בקביעות תהלים בכל תפילה".
"בתחילת התקופה הייתה הרבה התעוררות וכמובן שאי אפשר להתמיד לאורך זמן לחיות באותה אווירה, אבל עדיין אומרים תהלים אחרי כל תפילה, עם כל הרצינות, בהתאם להוראת גדולי ישראל ואין שום רפיון בזה", הוסיף המשגיח.
"יש בערך פעם בשבוע שאחד מגדולי התלמידי חכמים בישיבה מקיים עצרת תפילה מיוחדת על חשבון מנוחת הצהריים בישיבה, אני יכול לומר לך שבהתחלה היו מאות בחורים שהשתתפו בזה. בהתחלה זה היה עם תקיעת שופר - אירוע מאוד מאוד רציני. בוודאי שלקחו את העניין מאוד ברצינות", אומר לנו המשגיח, ומתאר את האווירה בישיבה בימים אלו.
האם המשגיח דיבר על המצב בשיחות?
"בוודאי, בוודאי, מה השאלה! זה היה השיח - והבחורים ידעו את זה ולקחו על עצמם את האירוע. ואנחנו יודעים שיש לכך תוצאות, אנחנו יודעים שיש הרבה נסים. צריך להבין שכל האווירה היא שונה. ביחס לזמן חורף ארוך של שישה חודשים האווירה היא מאוד רצינית והבחורים גם הם לוקחים את זה בחשבון שזה לא זמן עכשיו ליציאות".
מה היחס של בן תורה, של אדם חרדי - לנופלים, לחיילים ולאנשים שהם לא בהכרח שומרי תורה ומצוות?
"גם על זה דובר - ובצורה חריפה ביותר", אומר המשגיח ל'כיכר'. "כתוב בגמרא בסנהדרין שאפילו אדם עובד עבודה זרה שנהרג על ידי גויים בגלל שהוא יהודי - כל עוונותיו מחולים".
"אנחנו לא עושים חשבונות שמיים", מדגיש הרב ומתייחס לחללי צה"ל, "אבל בוודאי שיש את היחס הרציני והמכובד לכל נופל. קודם כל זה מה שכתוב רק על מי שנהרג על ידי גוי, אבל מי שחרף נפשו וסיכן עצמו בשביל להגן על עם ישראל, מה זה משנה מה הוא עשה קודם? כעת הוא קיים את המצווה הגדולה ביותר ואת המסירות נפש הגדולה ביותר".
האם זה נקרא למות על קידוש השם?
"אנחנו לא מבינים בזה", אומר לנו המשגיח בשיחה, "אבל יש לנו גמרא מפורשת וזו נקודה מאוד חשובה: מי שעסוק כרגע בלהגן על עם ישראל הוא מקיים את המצווה הגדולה ביותר מתוך המסירות נפש הגדולה ביותר, וחוץ מלימוד תורה אין דבר יותר גדול מזה. זאת אומרת שגם אם בחייו הפרטיים בדברים אחרים הוא לא צדיק אבל בדבר הזה הוא צדיק, הוא מסר נפשו על מצווה, וזאת האווירה: שעם כל ההערכה והכל, אנחנו יודעים שהם זקוקים לעזרה שלנו".
המשגיח מדבר בשיחה על המצב, האם מדברים במפורש על החיילים שנלחמים?
"בוודאי מדברים על החיילים, על אלו שמתו כחיילים ואלו שנהרגו כאזרחים, דובר על הגמרא בסנהדרין וכל מה שאמרנו".
"אנחנו חיים בנסים"
נתחיל לדבר ברשות המשגיח על נושא הגיוס. למרבה הצער זה נושא שחזר להעסיק את הציבור הכללי וחלק ממנו בוחר לאחרונה לנגח את הציבור החרדי במה שהם קוראים "השוויון בנטל". בשונה מראיונות אחרים עם מה שנקרא 'מובילי דעת קהל חרדים', אנחנו מעוניינים היום לקבל 'דעת תורה' אותנטית. אז נשאל את השאלה בצורה הכי פשוטה. למה לא מתגייסים?
המשגיח חושב לרגע ואז אומר לנו: "אני חושב שאחרי מה שעברנו בחודשים האחרונים, מי שיש לו עיניים ומי שהשנאה לא מעבירה אותו על דעתו, ומי שהוא איש אמת, חייב - להגיד בריש גלי שאנחנו חיים בניסים. אנחנו חיים בנסים! אני לא חושב שיש מישהו אובייקטיבי והגון שיכחיש את זה.
"אני לא צריך ללמד את הציבור כמה נסים היו, אבל אנחנו חיים בנסים גדולים - הן במערכת הכללית והן במערכת הפרטית של כל חייל וחייל ואנחנו שומעים הדים מזה. אני יודע ובטוח במאה אחוז שאלה שנמצאים שם (בעזה. י.ג) יודעים את זה במאה אחוז, שלולא הנסים כל יום ממש - מי יודע איפה היינו אוחזים היום וזאת מהרגע הראשון של המצב הנורא שהתחלנו בו ועד היום ממש".
"אם לא הייתה את השמירה העליונה מי יודע לאן היינו מגיעים", מוסיף המשגיח, "עם כל התחזיות וכל המומחים מכל העולם שאמרו שאין שום סיכוי, ושלא יעזו להיכנס - תראה איפה אנחנו היום ב"ה. אז צריך לדעת שאנחנו חיים בנסים והנסים הללו הם רק בזכות לומדי התורה".
"אין שום הסבר אחר להצלחה ואין שום עניין אחר - רק בזכות לימוד התורה - וכל אדם הגון צריך לפעול בכדי לעודד את הישיבות ללמוד אף יותר", מוסיף המשגיח.
לגבי הלומדים, אין שאלה שהם צריכים להמשיך ללמוד. הבעיה מתחילה לכאורה אצל אלו שלא לומדים. לצורך הריאיון נחלק את זה לשני רבדים: אלו שנמצאים בישיבה ולא לומדים - לא מקולקלים ולא ברחוב - אבל לא לומדים, ויש כאלו ברוב הישיבות. השאלה לגביהם אם הם צריכים להתגייס, ושאלה גדולה יותר לגבי אלו שכבר "יושבים על הברזלים", אלו שכבר יצאו מהישיבה, שכבר נשרו. האם כן מחויבים לגייס אותם?
"צריך לדעת, שלשבת וללמוד זה אחד מהדברים הכי קשים שיש", אומר המשגיח. "אני לא חושב שיש בעולם ציבור כזה של אנשים שיושבים ולומדים. בין אם מדובר בבחורים צעירים בני 18 או אברכים בעלי משפחות שיושבים ולומדים בלי מבחנים, לא לשם תואר, לא לשם פרנסה, לא ירוויחו מזה כלום רק משום שזו מצווה וזה מגן על עם ישראל. וזה דבר מאוד קשה כי אין דרבון כספי, ולא לומדים לקראת שום הצלחה אלא מתוך הדחק בנתונים של פשטות גדולה מאוד מאוד ודוחק - ובפרט אברכים ובעלי משפחות. לומדים תורה מתוך פשטות צניעות והקרבה. מובן שזה קשה מאוד מאוד".
המשגיח מסביר בראיון ל'כיכר' שגם בחור שלא לומד בכל הסדרים עדיין מגן על עם ישראל במעט שכן. "גם כשמדברים על אלו שלא מתמידים, גם הם ראויים להערכה כל אחד לפי הכוחות שלו. לא מדובר כרגע על כאלה שהם ריקים מתוכן, לא. יש כאלה שגם אם הם לא "המתמידים" בה"א הידיעה, הם לומדים במיטב יכולתם וזה מגן על עם ישראל! וכל אחד מהם יכול באיזה שלב לתפוס את עצמו, ולהפוך כן למתמיד. כך שאי אפשר לזלזל באותם תלמידים".
ובנוגע לאלו שהם כבר ברחוב? אלו שרק רשומים בישיבה אבל אף פעם לא מבקרים בה?
"קודם כל זה לא ציבור שאני מכיר ומתעסק אתו, ברוך השם זה רחוק מאוד מהמושגים של הישיבה שלנו. אבל מה שחשוב מאוד לדעת זה שיש באמת בעיה אמיתית. גם הבחורים האלה אנחנו צריכים למצוא את הדרכים לשמור עליהם שיישארו מה שהם ולא יפלו יותר.
"וגם אצלם יש דרגות שונות, יש כאלה שעדיין מחוברים ושומרי שבת לכל הפחות. וצריך לדעת שהמציאות בצבא היא שאם אתה שולח בחור לשם, אתה מכניס אותו לתוך מערכת שהוא מאבד את האחריות והשליטה, הוא כבר לא בעל הבית לעצמו והוא מחויב לעשות מה שהמערכת אומרת".
"אם ניקח למשל את הנושא של השבת", אומר המשגיח. "מי לוקח אחריות על כך שהבחור הזה יוכל להמשיך לשמור שבת כמו שהוא עשה עד היום? ואני כמובן מדבר על בחור שהוא שומר שבת. אם הייתי יודע שיש מערכת של הרבנות הצבאית שנמצאת בכל מקום ויש לה השפעה בכל מקום, וכי כל מה שנעשה נעשה רק על פי קריטריונים הלכתיים ברורים של פיקוח נפש - שמה שפיקוח נפש מצווה לעשות ומה שלא פיקוח נפש לא עושים, אזי היה מקום לשקול".
"אבל כיון שאני יודע שאין מערכת כזאת - ואני אומר זאת מידיעה, כלומר: הרבנות לא נמצאת בכל מקום ואין לה את המילה האחרונה ביחס למפקדים, לדוגמא לגבי השאלה מה נקרא ומה לא נקרא פיקוח נפש ממילא זה לא שייך", קובע המשגיח, שמוסיף ומדגיש: "ואני מדבר על הצורה הרחבה ביותר של פיקוח נפש כלומר מה שנצרך ל"ספק פיקוח נפש" ומה שנצרך לתפעול ההכרחי של המערכת - בסדר, אבל יש הרבה דברים אפורים שצריך עליהם הכרעה. ומי לוקח את האחריות על הדבר הזה? אין אחריות! הרבנות לא נמצא בכל מקום וגם איפה שהיא נמצאת אין לה את הסמכות".
המשגיח מתכוון לומר שאם יבוא קצין בכיר ויגיד לעשות משהו והרבנות תתנגד לא יהיה לכך משקל?
"נכון מאוד, כי באופן כללי הצבא הוא מערכת של פיקוח נפש. וזה דבר שאנחנו לא יכולים להסכים לו. אנחנו לא יכולים לקחת בחורים שהם שומרי שבת ולהכניס אותם לכזאת מערכת, זה קו אדום עבורנו.
"אני יכול לספר לך על חייל שהתארח אצלי בשבת, בסעודת השבת בבוקר, וסיפר לי שהוא סיים משמרת באמצע הלילה באיזה מקום, והוא נאלץ לחזור ברגל מאותו בסיס, הליכה של שעה למקום שבו הצבא מאכסן אותם ללינה. אז הוא - חזר ברגל במשך שעה - אבל אחרים חזרו ברכב".
"נוסף על כך, היו לו גם בעיות במקום עצמו שבו הוא מתאכסן בשבת ואין מי שיפתור לו! לדוגמא: הדלתות באותו מלון הן חשמליות - ולא היה מי שידאג לפני שבת לנטרל את העינית והפעילות החשמלית של הדלת. החייל הזה היה צריך לעשות "שמיניות באוויר" כדי להיכנס בלא לחלל שבת. וזה רק דוגמא קטנה של דבר שהוא מחוץ לפעילות מבצעית מעשית ואין מי שייקח אחריות לדאוג שבחור יוכל לשמור שבת", אומר המשגיח בכאב.
"אם הייתה לנו מערכת שהיא באמת מפוקחת על ידי רבנים ושלהם המילה האחרונה היה מקום לשקול לגבי כאלה בחורים שלא שייכים לישיבה", מבהיר המשגיח.
לגבי שירות אזרחי, היו כל מיני רעיונות שאמרו שמי שלא מתאים לו ללכת לצבא נשלח אותם לשירות אזרחי, מה המשגיח אומר על זה?
"שיהיה ברור: אם אנחנו מדברים על בחורים שהמשמעות של זה היא למעט בלימוד שלהם אפילו במעט, זה פשוט פשע!", אומר המשגיח. "הרי אנחנו מדברים פה על נפשות! מדברים על לקחת את השמירה שבלעדיה אנחנו אבודים, השם ירחם".
"אבל אם מדובר על כאלה שזה לא על חשבון לימוד כי הם ממילא לא לומדים, זו כבר שאלה שצריך לשקול אותה במסגרת רחבה לגבי איך זה ישפיע על כלל הציבור, מי ישגיח על זה וכל מיני שיקולים כאלה ואחרים שגדולי ישראל יצטרכו להכריע בהם", מסביר המשגיח.
בחור ישיבה שלא לומד כל היום, כלומר: אנחנו יודעים שהוא לומד סדר אחד, בסדר שני הוא לא פה, נקודה. האם לשלוח אותו שעה ביום לעזור להיות עם מבוגרים בבית חולים שזה גם מצווה וגם יוכל להיות תמורת השירות שלו, האם זה משהו רצוי?
המשגיח חושב מעט ועונה לנו: "כמו שאמרתי, זה כבר להיכנס לשיקולים "סידוריים". לגבי הבחור הספציפי הזה, תיאורטית, למה לא? שיעשה מצווה. אבל יש גם שיקולים ציבוריים וקיים חשש שאם "תיתן אצבע" מי יודע מה יבקשו אחר כך. מדברים פה באמת על שיקולים ציבוריים ודברים שראשי הציבור וגדולי ישראל צריכים לשקול אותם איך להתייחס אליהם. מבחינה ערכית של האדם הפרטי הזה יכול להיות שהיה מוצדק, ולא רק בשביל נשיאה בנטל".
אבל נשיאה בנטל זה גם שיקול?
"קודם כל אנחנו נושאים בנטל באמצעות לימוד התורה שמגן על עם ישראל! אנחנו לא מנותקים. אנחנו בהחלט מעריכים את אלו שנושאים בנטל באמצעים פיזיים ואנחנו חלילה לא מחפשים להשתמט. אבל אני אומר שאפילו בלי זה, מי שיש לו זמן והוא לא לומד שיעשה מצוות וכל מה שהוא יכול כדי להועיל למי שאפשר. אבל להפוך את זה למשהו רשמי ומסגרתי יכול להוביל לבעיות אחרות. גם אם אנחנו לא נראה את הבעיות יכול להיות שגדולי ישראל יגידו שבטווח הארוך זה יביא לבעיות".
"מה שאני יכול להגיד זה את ההתייחסות העקרונית לבני תורה, את השיקולים הציבוריים ואיך דברים משפיעים באופן רחב זה כבר לגדולי ישראל. אני לא חושב שכל אחד יכול להביע דעה בזה, לא השואלים ולא המשיבים", מסכם המשגיח.
בסיום השיחה, לשאלתנו איך להתייחס לאותם אלו שמסיתים מתוך שנאה ולא מתוך כאב, מתוך צרות עין ולא מתוך דאגה, עונה לנו המשגיח: "מי אמר שצריך לענות להם בכלל?".
אבל רגע אחרי, במחשבה שנייה אומר לנו המשגיח: "צריך לעורר אצלם את ההתבוננות. האם הם לא מבינים שאנחנו חיים על ניסים? זו נקודה חשובה שכל מי שהוא בן אדם הגון מוכרח להודות בה", מסיים המשגיח את דבריו המרתקים.
• • •
בשולי הדברים: המשגיח שהתראיין באופן תקדימי לאתר 'כיכר השבת', לא היה מעוניין לחשוף את זהותו מסיבות מובנות. אולם, כפי שהודגש, מדובר במשגיח של אחת הישיבות החשובות והמובילות במגזר הליטאי, ותלמידו של אחד מגדולי הדור הקודם.
הבאנו את דברי המשגיח כדי לחשוף את מה שנאמר בתוך עולם הישיבות ואת מה שמכונה אצלנו: "דעת תורה". בני התורה שוקדים בימים אלו על תלמודם, מתוך אמונה תמימה וטהורה כי בלימוד התורה הם מסייעים בשמירה והגנה על עם ישראל, ורובם אינם מודעים כלל להסתה הרעילה שמשתוללת ברחובות ישראל.