אות הקלון השבועית, מוצמדת ללא ספק למצחו של ח"כ משה גפני. האיש התפרץ השבוע מעל בימת הכנסת כפי שלא התפרץ זמן רב.
היתה לו סיבה טובה: הרב עובדיה יוסף קיבל החלטה לצרף את ש"ס להסתדרות הציונית, ולא התייעץ עם גפני קודם לכן. באמת לא בסדר מצידו.
ההגמוניה החרדית-ליטאית שחשבה שהיא שולטת על הדת, מכירה לאט-לאט את מקומה האמיתי. לא מרצון היא עושה זאת; בעל כרחה היא מגלה שיש ציבורים שלמים המקפידים על קלה כבחמורה, יראים ושלמים, השומעים בקול רבותיהם, ורבותיהם סבורים שהדרך הליטאית איננה צודקת. ולמרבה הפלא, הם אפילו לא מרגישים צורך להתנצל על כך.
אמת: את ש"ס הקים הרב שך זכרונו לברכה, והוא שהעמיד בראשה את הרב עובדיה יוסף. אבל דרכיהם נפרדו מהר מאד.
כבר ב-1992 הצטרפה ש"ס לקואליציה של רבין בניגוד לדעתו של הרב שך, והליטאים התפוצצו מזעם. מאז עשתה ש"ס דרך עצומה, כשבשיאה הגיעה ל-17 מושבים בכנסת. ההישגים העצומים שהשיגה ש"ס בתחום זה ובכל שאר התחומים, על אפה ועל חמתה של ההגמוניה הליטאית, אינם נזקפים לזכותו של איש – מלבד לזכותו של הרב עובדיה יוסף.
הוא שהרים את קרנה של יהדות ספרד – מעפר ממש.
אבל לא זו הסיבה לאות הקלון המדוברת. הנקודה המרכזית בסיפור הזה, עלתה בטור צנוע זה כבר כמה פעמים. כותרתה היא: המדד הליטאי להכתרת גדולי תורה.
לי ולכם ולכל אדם ברור, שהמדד לגדלות בתורה היא ידיעת תורה. 'גדול בתורה' הוא מי שלמד הרבה, ויודע הרבה. ככל שהוא יודע יותר – הוא גדול יותר. הדבר הזה היה ברור גם לכל היהודים בכל הדורות.
אך בעשרות השנים האחרונות משהו השתבש. רשימת 'גדולי הדור' הליטאית אינה נקבעת על פי מדד של גדלות בתורה.
תלמידי החכמים הגדולים ביותר, אינם נכללים בכלל ברשימה זו. אתם הבנתם את זה? עומד לו מר גפני, שלא קרא ולא שנה, מעל בימת הכנסת, ומטיף מוסר לרב עובדיה יוסף – שבהיקף ידיעה התורה שלו אין כמעט אדם אחד בדורינו שיכול להתחרות.
אם זו לא החוצפה המדוברת בעקבתא דמשיחא, אז מה כן?!
בנסיבות עגומות אלו, לא נותר לי להשתמש כלפי מיסטר גפני אלא בקלישאה חבוטה, אבל לפחות אומר אותה מכל הלב: תתבייש לך.