אילו הייתי עסקן חרדי, הייתי מכנס אתמול בלילה את צאן מרעיתי ואומר להם "חבר'ה, תפסיקו הכל, אתם נותנים להם רעיונות".
מדוע? מפני שכספי המיסים שלי ממנים את בית-הספר בעמנואל ואת רשת "בית יעקב" המגינה עליו. אילו זה היה תלוי בי, הייתי מפסיק מחר לשלם.
במקום זה הייתי שולח מכתב למדינת ישראל ואומר שאיני מוכן לתת אגורה שחוקה למימונה של חבורת גזענים לשוכה, שכן זה מנוגד לכל מה שקדוש בעיניי.
אלא שזה לא תלוי בי.
אם אפסיק לשלם מחר את חשבונותיה של הכנופיה חסרת הלב מעמנואל, המשטרה תקח אותי לכלא. למה? מפני שהחוק הוא חוק.
שכן מה שקרה אתמול בבג"ץ חדש אולי לחרדים, אבל לרוב אזרחי המדינה זה קורה כל יום. זה קורה סביב סוגיית הגיוס, סביב תשלומי ההעברה, סביב לימודי הליבה, סביב הסחטנות הבוטה וחסרת הבושה של המפלגות החרדיות.
חרדים הגונים - ויש רבים כאלה - תמיד מופתעים מחדש לגלות כמה החילונים כועסים. הפעם לא יוכלו לומר על עצמם שלא ידעו.
אם המשטרה תיכנע הפעם לאלימות החרדית, הרי ששלטון החוק בישראל בוטל. אם המדינה לא תעמוד שלה מול אנשים על חרפה עלובה כמו אפליית ילדות מזרחיות בבית-הספר, מה היא תוכל להגיד לנו כשנסרב לממן בתי ספר שלא מלמדים בהם מתמטיקה ואנגלית?
אתמול במליאת הכנסת אמר ח"כ הרב גפני: "התמונות הללו יתפרסמו בכל העולם, ולא יהיה מנוס מלחשוב מה היה במדינות אחרות בזמנים אחרים, שמכניסים יהודים חרדים עם פאות וזקן לכלא ואת האמהות בגלל החינוך של הילדים שלהם".
למי שהחמיץ את הפואנטה, הרב גפני השווה את מדינת ישראל לנאצים.
היזהר לך מללכת בדרך זו, הרב גפני, היזהר והישמר, בייחוד כשאתה מנסה להגן על אנשים שזורקים ילדים מבית הספר שלהם כי אינם מאותו גזע.
(המאמר מתפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות")