המאבק היה הזוי מתחילתו, גם אם באופן כללי יתכן וישנה אפליה, בפרשית עמנואל באופן ספציפי היה ברור לכולם וגם לרב יעקב יוסף, כי אין שמץ של אפליה, ויותר מכך, הדרך שננקטה, הפניה לבג"ץ היתה שלא מדרכי החרדים.
אולם הרב יוסף שנסחף לפרשיה על-כרחו, נאלץ להמשיך לעמוד מאחוריו כדמות התורנית היחידה שאוחזת שהדרך היא בג"ץ, גדלות תורתו של הרב יוסף אינה מוטלת בספק, ומשכך עורר תמיהה גדולה התירו ללכת לבג"ץ נגד התורה.
אמש נפל דבר והובן הכל, לאחר שאביו מרן הגר"ע יוסף תקף חריפות שאין זה דרכינו כלל, והפונה לבג"ץ-ערכאות, הרי הוא "מרים יד בתורת משה", מיד הבהיר גם הרב יעקב יוסף את דעתו האמיתית בענין, והכחיש כל קשר לפועלו הנורא של העותר.
הרב יוסף הבהיר כי אין זה דרך נכונה, ואף הוא כאביו מתנער מהנושא, גם אם נושא האפליה שמן הסתם קיים אי שם ברחבי העולם החרדי, נוגע לליבו ומציק לו.
שכר על הדרישה לעולם לא אדע אם יקבלו פה, אבל שכר על הפרישה, גם אם היא פרישה זמנית ומלחץ וודאי שראוי לתת, אין ספק שהפגנת הכח של הציבור החרדי האשכנזי שהציף את כל בני-ברק וירושלים ראוי שיחריד משלוותו את מי שהוציא אותם לרחובות וטוב שזה קרה.
בטוחני שהרב יוסף, אך הוטעה כפי שטענתי כל הזמן, הוא התלמיד-חכם יודע הרי שאסור ללכת לבג"ץ ואם בכל זאת יצא משמו שמותר, הרי שאך תלמידו הטעהו וטען בשמו, ועתה שפרש, ישר-כוחו.
את מה שקרה מאוחר מידי לתקן, ואת עוול האברכים שבכלא שבטלו מלימודם והותירו בניהם כיתומים, לבד מנזק נפשי ורוחני, מישהו ישלם בשמיים, אך הפרשיה היא חשובה והכרחית להמשך הדרך ואשרינו שזכינו לראות גדלותו של הרב יעקב יוסף.