דעמירן בעלמא

עמירן דביר: "נפתלי בנט הוא בובה על חוט"

על שלושת המכות האחרונות, על ארבה שומר שבת, על אמונה אמיתית ונקייה, על בובות וחוטים והמושך בהם ועל מליון דמעות כאב שעלו השבוע לשמים. עמירן בטורו (חרדים)

עמירן דביר | כיכר השבת | ה' בשבט | 07.01.22
איור: מוטי הלר

1:

פרשתנו עוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים לאחר שלושת המכות האחרונות שהביא ה׳ על פרעה, ארבה, חושך ובכורות.

נשאלת השאלה מדוע שלושת המכות האחרונות כתובות בנפרד בפרשה זו ולא בפרשה הקודמת עם יתר שבעת המכות.

מסבירים המפרשים שכל שבעת המכות הראשונות היו שבעה ימים, (לאחר כל מכה היתה הפוגה של שלושה שבועות עד לתחילתה של המכה הבאה).
אבל שלושת המכות האחרונות היו פחות ימים.

בארבה מוזכר: ״וינח הארבה״, ובמקום אחר כתוב: ״וינח ביום השביעי״, מזה לומד ״בעל הטורים״ שהארבה נח בשבת ואם כן מכת ארבה היתה ששה ימים ולא שבעה.

מכת חושך גם היתה ששה ימים, שלושה ימים בגדר ״לא ראו איש את אחיו״ ושלושה ימים בגדר ״לא קמו איש מתחתיו״.

מכת בכורות היתה רק חצי לילה.

אם כן זאת הסיבה ששלושת המכות האחרונות כתובות בפרשה נפרדת.

מדוע שלושת המכות האחרונות היו פחות ימים משאר המכות?, מכיוון שממכת ארבה, התחיל פרעה להתרכך ולהסכים לשלוח את המבוגרים אך ללא הילדים.

2:

שואלים המפרשים, מדוע נח הארבה בשבת?

מסביר בספר ״אוצר פלאות התורה״ שהסיבה שהקב״ה הביא על מצרים את מכת הארבה, היא כיוון ששמו המצרים את עם ישראל זורעי חיטים ושעורים, פול ועדשים וכל מיני קטניות כדי שיהיו טרודים בשדה ולא יהיה להם זמן לחזור לביתם.
המצרים עשו את זה כדי למעט ילודה בעם ישראל.

בתור עונש על שעשו את ישראל זורעי חיטים ושעורים ה׳ שלח להם את הארבה כדי שיחסל את הכל.

אבל בשבת קודש לא עבדו ישראל.

אמנם בתחילה עבדו כל השבוע ללא מנוחה, עד שניגש משה לפרעה והסביר לו שעבד שלא נח יום בשבוע עלול למות.
הסכים פרעה לתת להם חופש יום אחד בשבוע, משה בחר את יום השבת כיום חופש.

ממילא מובן מדוע לא אכל הארבה ביום השבת, כיוון שכל עונש הארבה בא להרוס את מה שהם עבדו עליו, ומכיון שבשבת הם לא עבדו, אם כך גם הארבה לא עבד בשבת.

(וורטים יפים אלו שמעתי מהרב ברוך רוזנבלום)

3:

את הדברים הבאים אני כותב עבור אלו שיש בהם אמונה אמיתית, פשוטה ונקייה.

בשנתיים האחרונות ארץ ישראל נמצאת בסוג של כאוס.

כאוס חברתי, פוליטי, ארץ שסועה לשני מחנות כשהמרחק בינהם הולך וגדל.

שלא נדבר על הצרה הקבועה מצד בני דודנו שחלקם מצהירים בגאווה ובגלוי מה הן מטרותיו האמתיות.

שנתיים אני עוקב אחר התהליכים בהם אנו נמצאים וכל יום שעובר מזכיר לי את מה ששמעתי לפני שנים רבות מאבי מורי.

בכל פעם כשהיתה עולה הסוגייה של הצער שלנו מהערבים, אמר לי אבי מורי דברים שהוא שמע בשם הרב מבריסק זצ״ל.

״אין לנו בעיה עם הערבים, יש לנו בעיה עם הקב״ה״.

במשפט הקצר הזה נוכל למצוא את התשובות להכל.

לא אחת אני מופתע מהעובדה שתולים את ההצלחות או הכשלונות בראש הממשלה ושריה.

למשל, ה״קורונה״, כל ראש ממשלה בתורו טוען ״אני עשיתי, אני הבאתי, אני הקדמתי את העולם״ ועוד דברי בלה בלה בלה.

לא רק הם, גם אנחנו רגילים לתלות הצלחות וכשלונות במנהיגים שלנו, כשנמצאים בתקופה טובה אנו אומרים בקול גדול ״תודה לביבי״, או שנמצאים בתקופה פחות טובה מאשימים או את ביבי או את בנט או את משרד הבריאות וכו׳.

לא נעים להגיד אבל אנחנו מבזבזים זמן יקר בלהאשים או להאדיר את האנשים הלא נכונים, את הבובות ולא את המושך האמיתי בחוטיהן.

הבעיה שלנו האמיתית היא לא הערבים, כי הם שליחים של הקב״ה בתשובה על התנהגותנו.

חצי עם מקלל את בנט על זה שמכר את ארץ ישראל לאויב.

אתם באמת חושבים שזה הוא עצמו? מישהו יכול להסביר מבחינה הגיונית את המהלכים שקורים פה בתקופה האחרונה? איך ימין הפך לשמאל, איך פתאום מדברים מעל דוכן הכנסת בשפת הערבית (אמיתי).

איך משחררים רוצחים, ומצד שני רוצחים חפים מפשע?

אז זהו, שלא נוכל למצוא הגיון כי אין פה הגיון.

אנחנו, כולנו הם האחראים לתהליכים המסוכנים האלו והפתרון נמצא ממש מתחת ידנו, לא בממשלה ושריה, לא אצל ראשי הממשלה, לא בחמס ולא בשאר מרעין בישין.

ספרי הקודש מלאים בסיפורים על מעשיהם של עם ישראל שגרמו לעמים רבים להלחם בנו, רק התנהגותו של עם ישראל קבע מי ינצח, אנו או אויבינו.

הידיים של משה רבנו, כלב בן יפונה ויהושע בן נון שגילו נאמנות גדולה לקב״ה, הם ועוד רבים כמותם היו אחראים האם נשב לבטח בארצנו או שמא ח״ו הפוך.

כולנו יודעים מה גרם לחורבן בתי המקדש, גם כעת אנחנו בסוג של חורבן, כי אם היינו ראויים, היה נבנה בית המקדש בזמננו.

הקב״ה קורא לנבוכדנצאר הרשע, זה שהחריב והגלה אותנו, ״עבדי״.

כתוב בספר ירמיהו (כז ו): וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ.

הקב״ה קרא למשה ״עבדי״, גם לאברהם, ליצחק וליעקב וגם לדוד המלך ״עבדי״, אז נבוכדנאצר?! אותו אחד שפירק את עם ישראל לגורמים, הוא נקרא ״עבדי״?

אלא שלא נבוכדנאצר פירק אותנו, אנחנו ורק אנחנו פירקנו את עצמינו, ונבוכדנאצר, אמנם הוא רשע מרושע אבל במקרה הזה הוא בא בשליחות מהקב״ה, שליחות מאדון לעבד, שליחות כל כך קריטית שכנראה המבצע שלה ראוי להקרא ״עבדי״.

אין חדש תחת השמש, גם בתקופה זאת הכל תלוי אך ורק בנו.

לא בנט, לא ביבי, לא טיבי ולא ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס (אגב, אני טועה או שהוא בין היחידים בכנסת שמדבר בנימוס, לא צועק, לא מתלהם, קלאס באפס מאמץ, חבל שאת התכונה המיוחדת הזאת לא לומדים ממנו שאר נבחרי הציבור), לא הם המושכים בחוטים, הם החוטים עצמם.

4:

עכשיו נדבר תכלס, אז מה צריך לעשות?

התשובה פשוטה, כל אחד צריך למצוא בעצמו את הדברים הקריטיים שזקוקים לתיקון מיידי, לעבוד קשה ולתקן אותם.
מי בלשון הרע, מי בשנאה, מי בהתססה, מי בפילוג, והכי גרוע אלו שעושים את הדברים האלו בשם הדת.

אם כל אחד מאיתנו יעשה בדק בית אמיתי, בלי להתבייש, לתקן את המקולקל, להרבות באהבת חינם, בעזרה לזולת, בהרגעת מחלוקות, אז תבוא לנו הישועה על ידי המושך האמיתי בחוטים ולא מאשליית החוטים עצמם.

אני מדבר עלינו, כי על הנבחרים שלנו, מרובם הרמתי ידייים מזמן, עולם השקר בהתגלמותו, כמובן שישנם צדיקים בסדום אבל הם לא מספיקים בשביל לתקן באמת.

כשאנחנו נכבד באמת אחד את השני, אף ראש ממשלה לא יצעק לנבחרת ציבור ״עופי לי מהעיניים״ ועוד שלל אמירות והתנהגויות מבישות שקצרה היריעה מלפרט.

הקורונה למשל, היא לא מגפה אקראית שבאה בלי סיבה, היא מאותו שורש של ״מגפת הדבר״ שקיבל עם ישראל כמה וכמה פעמים בגלל חטאיו.

מגפה באה כדי לתקן אותנו, מי שלא מבין את זה מפספס את הנקודה האמיתית.

מאחל לכולנו להצליח לתקן כל אחד את הזקוק לתיקון, להמעיט במחלוקות (שהן לדעתי ההרס האמיתי) ולהרבות בשלום ובאהבת חינם.

5:

לקראת סיום כתיבת טור זה, הייתי בטוח ש״גולת הכותרת״ של השבוע התמקמה לה סופית בחילופי המילים הקשות בין ראש ממשלה לח״כ אורית סטרוק ובעוד סיטואצויות דומות קשות לעיכול, אבל מסתבר שלא.

אני צופה שוב ושוב בסרטון של הנער חיים מזרחי המתוק כשהוא מספר למצלמה בעיניים דומעות את ההתעללות הנפשית והגופנית שעבר, מה אגיד לכם נשבר לי הלב לרסיסים.

חיים היקר והאהוב שלנו, דמעותיך ודמעות כולנו התערבבו להן ביחד ועלו למעלה בזעקת כאב חרישית, אבאל׳ה שבשמים, אם כל מה שאתה צריך זה רק דמעה אחת, בבקשה קח את של כולנו, קח מאתנו מנחה של מליון דמעות.


בברכת שבת שלום,
עמירן דביר (דבורקין) הלוי

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר