גם אם אתם לא טבעונים, מאכלים טבעיים חייבים להיות חלק מהתפריט היומי שלכם. אך היום מוכרים לנו מאכלים כאילו טבעיים. על האריזות מבטיחים לנו כי הם יתנו לנו את כל התצרוכת היומית של כל הויטימינים הקיימים. אך במציאות אנו צורכים את הויטימינים ומקבלים את האנרגיות הדרושות לתפקוד היום מהדגנים שאנו צורכים.
למרות חשיבותם של הדגנים התעשייה הזיקה לחיטה לאורז ולשאר הדגנים שאנו אוכלים. כיום הפחמימות שאנו צורכים מהדגנים מכילים עודף סוכרים ואינם בריאים כשהיו בעבר.
אספנו לכם ארבעה דגנים שיתנו זריקת אנרגיה בריאה לכל המשפחה. דגנים שכיף להוסיף אותם לתפריט. את כל הדגנים האמורים אפשר להשיג בבתי הטבע.
דורה: מתאים גם לבירה
יש ששומעים על דורה ומסווגים אותו אוטמאטית כואכל לציפורים בלבד. אך אי אפשר להתעלם מכך שהוא הדגן החמישי בחשיבותו בעולם (אחרי החיטה, האורז, התירס והשעורה).
דורה הוא דגן טרופי מתורבת, שמוכר כמאכל פופלרי ביותר באפריקה, שם מייצרים ממנו מגוון גדול של מאכלים ומשקאות (בירה דורה היא תענוג אמיתי). האפריקנים מתסיסים את הדורה תוך שימוש בחיידקי חומצת חלב. יש גם התססה בשמרים לייצור בירה בריאה ביותר (היא מכילה אחוז גבוה של חלבונים).
הדורה עשירה בנוגדי חימצון ויטמינים ומינרלים, אך בכל זאת לרבים יש רתיעה אולי בגלל הסיפורים על אכילת דורה בזמן הרעב ששרר בירושלים בזמן מלחמת השיחרור.
אפשר למצוא את הדורה (הנקראת גם סורגום) בשווקי הארץ כמו שוק הכרמל ושוק מחנה יהודה. הדורה יכולה לבוא טוב בשילוב עם אורז.
אמרנט: שווה ערך לאכילת בשר
אמרנט מגיע בגרגירים קטנטנים. מקורו של האמרנט בדרום אמריקה. האמרנט אינו דגן, אך יש לו ערכים תזונתיים שלא נופלים מהדגנים הממוצעים. יש בו כמות סידן כפולה מכמות הסידן בחלב (אגב לאלרגים למוצרי חלב האמרנט יכול לשמש כמקור סידן מעולה). כמות הסיבים התזונתיים שבו גדולה פי 3 מכמות הסיבים שבחיטה והוא מכיל כמות גבוהה של ברזל.
לצמחונים, ארוחה המשלבת אמרנט בשילוב עם דגנים אחרים (חיטה, בורגול, אורז או גריסי פנינה) מניבה ערך חלבוני מלא בדומה לאכילת בשר עוף או בקר. האמרנט מכיל מעט גלוטן ולכן הוא גם קל לעיכול.
אכילת אמרנט בשילוב עם גרגרי חיטה, בורגול, קמח תירס צהבהב (פולנטה), אורז, גריסי פנינה או דוחן מניבה ערך חלבוני מלא בדומה לאכילת דג, בשר אדום או עוף. אמרנט מכיל מעט מאד גלוטן והוא קל לעיכול.
אורז מתוק: בריא וייחודי
כשמו אין הוא. האורז המתוק הוא לא באמת מתוק מדובר בזן נוסף של אורז שבינתיים לא מיוצר באופן הפוגם בו. יש מאות סוגי אורז מהם כעשרים בלבד בשימוש האדם. אורז מתוק הוא אחד מאלו שפחות משתמשים בהם, אך הוא הרבה יותר בריא.
מקור עשיר לויטמינים. שדות האורז בסין (צילום: פלאש 90)
האורז המתוק עשיר בעמילן ומכיל יותר חלבון ושומן מסוגי האורז האחרים. הוא מקור ויטמינים ומינרלי לא אכזב ומתאים במיוחד לילדים. כדאי לא להרבות באכילתו וטוב לשלב אותו בבישול עם דגנים אחרים, בכדי להפחית את תחושת הכובד שלו. צריך לשים לב שהוא עלול להפוך למעט דביק לאחר הבישול.
ברחבי הרשת אפשר למצוא מבחר מתכונים מיוחדים לאורז מתוק, שייחדו את המטבח שלך ויוסיפו לו בריאות.
דוחן: מצוין לחולי צליאק
את הדוחן כדאי להכניס למטבח בעיקר בגלל הערכים התזונתיים שלו. הדורה עשיר בזרחן, סידן, ברזל ויטמיני B2 ו-B3, לציטין חומצות אמינו ועוד. הוא מצוין לתפריט לחולי צליאק, מסייע להורדת רמת הכולסטרול ולצמצום איבוד השיער במהלך טיפולים כימותרפיים.
הדוחן משמש במקומות רבים כמרכיב ראשי בתזונה, החל מסין ומונגוליה וכלה בהודו נפאל ואפילו רוסיה.
כאמור לחולי צליאק הדוחן מומלץ ואפשר להכין ממנו לחם טעים. את הקמח העשוי מדוחן אפשר להשיג בחנויות לממכר מזון אתיופי (יש אחת כזו לפחות בשוק מחנה יהודה). הקמח נקרא טף ומכינים ממנו את הלחם האתיופי - אינג'רה.