שנה חלפה מאז פטירתו של יוסף חננאל ז"ל בן השנתיים, שנה של קושי וכאב, דמעות וצער ובעיקר געגוע שלא מרפה | עכשיו, רגע אחרי שמשפחתו חגגה לו את החלאקה - מרחוק, הוריו משתפים אותנו בהתמודדות עם האובדן, הלב שנשרף מגעגוע והדמעות שפורצות מאליהן | מסמך דומע (הורים)
אורי בת ה-12 ורואי בן ה-8 שנהרגו אתמול בתאונה הקשה בשומרון, הובאו למנוחות בבית העלמין בשבי שומרון, האבא הגיע להלוויה מביה"ח, האם עדיין במצב קשה. תיעוד (חדשות)
במכתב אותו העבירו לח"כים דרך יו"ר הכנסת אדלשטיין, דורשים ההורים ששכלו את ילדיהם במבצע 'צוק איתן' מחברי הכנסת לקחת אחריות ולפעול ליישום מסקנות הדו"ח (חדשות)
"בשנייה שאנו מאבדים את הבסיס המוסרי שלנו, אנו מפסיקים להיות "דתיים" (גנדי) * איך ייתכן שיש הורים שעמלו ויזעו בגידול ילדיהם אך בסופו של הליך כ-'שכולים' היו. התמורה של ניכור, ריחוק וניתוק מוחלט במקרים רבים וכואבים היא מנת חלקם של הורים רבים לצערנו, איך זה קורה? (משפחה)
הכתבה הזו עוסקת בשיר. שיר שהולחן בנסיבות של אסונות, בצל האבל: ממוות, לחיים. מצניחה לצמיחה. מהאבל - לנבל. זו הייתה טרגדיה שעברה על 'איש אמונה חסונה' שראה את הגדול שבאסונות קורה לו מול העיניים. השלב הראשון, היה 'ויידום'. השלב השני אצל האב היה: אני רוצה שכל עם ישראל ירגישו את שמתחולל בליבי * השיר של שמוליק ז"ל (מאבל לנבל)
אנו, ההורים השכולים, נעים בשני מעגלים, מעגל ה'יש' ומעגל ה'אין', ועם השנים לומדים באטיות להוסיף 'יש' מאיר לתוך עולמנו המלא ב'אין'. ביום הזיכרון מאחלים לנו: שיעבור בקלות. מה זה בקלות? אנו רוצים שיעבור בכל העצמה שממנה רק נצמח * מתוך הנאום של מרי דן-גור, אם שכולה - גיבורה
ההתמודדות עם אבדן ילד, הינה לצערנו מנת חלקם של הורים רבים. במפגש עם הורה שכול אנו תוהים כיצד לנהוג ומה לומר ובעיקר לא לומר. המחקר הבא מנסה לענות (פסיכולוגיה)